אל תשליכני לעת זקנה נוסח אילת

אין משהו יותר קשה לראות מאשר קשיש רזה ושברירי, נעזר בעגלת הליכה, שנאלץ לחיות בזוהמה בלתי ניתנת לתיאור. מקום בו לא הייתם משכנים את חבריכם ההולכים על ארבע. בקור המדברי החודר של אילת, בתנאי הקיץ הרותחים, ככה כבר 20 שנה חי לו אברהם (אלברט) דהן במחסן קטן בסמוך לתחנת דלק בכניסה לעיר. כמי שנחשב לאגרן, מילא אלברט במרוצת השנים את המחסן שלו ואת כל סביבתו בערימות של חפצים וזבל. את המיטה שלו כבר בקושי ניתן למצוא מרוב חפצים מיותרים. ובין כל אלו הוא מגדל את חבריו היחידים בעולם- חתולי הקהילה, שממש כמותו מחפשים גם הם פינה קטנה של חום בקור האילתי. את הצחנה במקום קשה לסבול. ריח של זבל מעורבב עם זיעה, אוכל של חתולים ואוכל שכבר נרקב. אבל אברהם כבר הפך חסין לכל אלו. בעבר הוא היה מקבל מהבעלים של תחנת הדלק בה הוא חי בקבוקי מים איתם היה מתרחץ אחת לכמה זמן. היום כבר אין לו גם את אלו והוא מנגב את עצמו לעיתים רחוקות בעזרת מגבונים.

השנים נתנו באלברט הקשיש את אותותיהם. היום הוא רזה כמו שלד, לבוש סחבות, בקושי מצליח ללכת וכבר סוחב אחריו כמה וכמה מקרים של אירועים מוחיים, האחרון בהם אירע לא מזמן. "אז הגעתי לבית החולים ושיחררו אותי עוד באותו יום", מספר מי שקיווה אולי לזכות ללילה חמים ונעים על מיטה נקיה בבית החולים. נדמה שאין לו לאלברט בן ה– 79 אף אחד בעולם הזה למעט מי'ה מזרחי ביטון, תושבת אילת שמכירה אותו מזה שנים, שגילתה אותו במצוקתו כבר לפני כמה שנים ומאז היא עוזרת לו ככל יכולתה. אחת לכמה חודשים היא מעלה עליו פוסט מלווה בתמונות, מספרת על תנאי המחייה הבלתי נסבלים שלו ומבקשת את עזרת החברים בפייסבוק לתרום לו קצת כסף, בגדים או מה שלא יהיה כדי לעזור לקשיש האומלל. באחד החגים היא גם שיכנעה את אלברט להצטרף אל שולחן החג שלה ושל משפחתה. יחד איתה נרתם לעזור גם תומר בוהדנה, שוטר אילתי שרחמיו נכמרו על הקשיש האומלל. יחד הם החליטו השבוע שלא ניתן עוד לשתוק וחייבים לעשות מעשה על מנת שאלברט ייצא מהמקום הנורא בו הוא חי. תוסיפו לזה את העובדה שלאחרונה נמכרה תחנת הדלק בה אלברט חי ובקשה מפורשת של הרוכשים לפנותו כבר הוגשה, כך שהנה לכם הסיבה העיקרית בשלה אלברט עצמו פונה עכשיו לעזרה ומבין שאוטוטו גם הפינה הזו לא תהיה לו. "תמיד הייתי עצמאי, לא הייתי צריך אף אחד", הוא מספר ומודה שהוא מוכר ברווחה אבל לא ממש שיתף פעולה עד היום עם כל הניסיונות שלהם לדאוג לו. "שלחו אותי פעם אחת לאיזה בית בבאר שבע שם היו אמורים לטפל בי, אבל במקום לטפל בי יפה התעללו בי, היו מקלחים אותי בניגוד לרצוני, הרגשתי כלוא וברחתי", מתאר אלברט את הניסיון לשקם אותו בבית דיור מוגן בבאר שבע אליו נשלח על ידי הרווחה. "במצבו של אלברט כשהוא צלול במוחו לא ניתן לאלץ אותו לעשות דברים בניגוד לרצונו, מסבירים לי גורמי רווחה בעירייה. ועדיין לא בטוח שהיום, כשאלברט כבר לא חזק כמו שהיה ולמעשה הוא כבר בקושי מצליח ללכת, כשברור לו שאוטוטו מפנים אותו מהמחסן שלו וכשמצבו הגופני רק הולך ומידרדר, לא בטוח שהוא לא יסכים לקבל עזרה. השבוע פנה תומר השוטר לחבר עורך דין, אילתי לשעבר, וביקש את עזרתו. לדבריו, עורך הדין הבטיח לבדוק את כל זכויותיו של הקשיש ולנסות לעזור. גם מי'ה כאן עוזרת לו לקנות את הטיטולים שהוא צריך ותומר כאן כדי לעזור לו בכל מה שהוא צריך. הם יביאו לו בגדים חמים, יביאו לו שמיכות, אוכל הוא מקבל לעיתים מבית רפאל ועדיין אף אחד לא יכול להשאיר במקום הזה את הקשיש, שהיום בסך הכל מבקש לסיים את חייו בצורה קצת יותר מכובדת.

מעיריית אילת נסמר בתגובה: "לא נוכל להתייחס לפרטי המקרה משום צנעת הפרט. כן נציין שהעובדים הסוציאליים באגף לשירותים חברתיים בעירייה נמצאים עמו בקשר ופועלים לסייע לו, ככל הניתן.
ככלל נציין, כי עובדי האגף פועלים תמיד לסייע למטופלים בכל הנוגע לשיפור תנאי המחייה, המגורים והרווחה האישית על מנת לשפר את התפקוד, אולם יכולתם של העובדים הסוציאליים להוציא אל הפועל תכניות שכאלו תלויה במידה רבה ברצונו של אדם לעשות שינוי, וכמובן מבלי לפגוע בזכויותיו".

ליאור לבקוביץ, מחזיק תיק הרווחה בעירייה מיהר לארגן לאברהם בגדים חמים ואוכל לאחר ששמע על המקרה ואף בדק לעומק את פרטי מצבו. לאחר הבדיקה מסר מחזיק תיק הרווחה: "התברר לי שאלברט סרב לקבל טיפול וכך עד היום. לאחר שחלה הוא הועבר על ידי משפחתו לטיפול בבאר שבע, בקרבת בני משפחתו, אך בשל תלונותיו על אופן הטיפול הפסיק את הטיפול וחזר לצריף שלו באילת. אני עושה את מירב המאמצים למצוא פיתרון יעיל לשינוי אופי אורח חייו ולסייע לו גם בפן הבריאותי וגם בפן האישי, כמובן בתנאי שיסכים לשתף פעולה ולקבל את העזרה".

ערב ערב ימשיך לעקוב".

רוצים להיות מעודכנים 24/7? הצטרפו לקבוצת הווצאפ של חדשות ערב ערב באילת

חדשות אילת והערבה - יום יום באילת