מפרץ אילת אולי ניצל ממיקרופלסטיק אך נכנע לפסולת גדולה

דוח הפסולת הימית מציג ממצאי ניטור פסולת ומיקרופלסטיק בחופים, בקרקעית הים ובפני המים בשנים 2017-2021 והוא נערך בחופי הים תיכון, ובשנים 2019-2021 גם בחופי אילת. הדיגום מבוצע בכל שלושה חודשים, כאשר דיגומה של פסולת גדולה על הקרקעית נמדד באילת בשנים 2020-2021 באמצעות רובוט תת ימי מסוג ROV, זאת בשונה מהים התיכון שקרקעיתו נמדדת באמצעות גרירה של רשת. מיקרו פלסטיק בפני הים נמדד באמצעות גרירת רשת מול החופים הצפוני והמערבי באילת. מאחר וחופי אילת מנוקים על בסיס יומי, לא היה טעם לבצע ניטור פסולת חוף. 
מיקרו פלסטיק נמדדה באילת בחוף הצפוני, מול המרינה ובחוף המערבי סמוך למרכז הבינאוניברסיטאי. קיומו של מיקרופלסטיק בקרקעית הים (בסדימנט) נמדדה בחוף הצפוני סמוך ליציאה מהמרינה בחוף המערבי בעומק 10 מ' ו-30 מ'.
המשרד להגנת הסביבה והמכון לחקר ימים ואגמים לישראל (חיא"ל) מפרסמים את דוח הניטור הלאומי של פסולת ימית לשנת 2021, אשר נערך במימון תוכנית "חוף נקי" של המשרד להגנת הסביבה ובביצוע המכון לחקר ימים ואגמים לישראל כחלק מהניטור הלאומי של ישראל, זו השנה החמישית ברציפות. מטרות ניטור הפסולת בסביבה הימית הן זיהוי מגמות במרחב ובזמן של פסולת בסביבה הימית והחופית, איתור מקורות זיהום, כדי למזער את מפגע הפסולת החופית והימית בישראל.

תוצאות שונות לגמרי מהתוצאות העולמיות

מהדוח עולה כי: "ריכוז הפסולת בקרקעית ים סוף (צפון מפרץ אילת) גדול בשלושה סדרי גודל מהערכים שנמצאו בתחנות הרדודות בים התיכון ופי שניים יותר מסדרי הגודל בתחנות העמוקות בים התיכון, כשהריכוז המקסימלי נמצא בחוף הצפון מערבי. המדובר ב-130 פרטים שזוהו לאורך 8 חתכי חוף שאורכם 28-182 מ'. ריכוז פסולת גדול במיוחד נמצא מערבית ליציאה מהנמל, וזאת בדומה לתוצאות שהתקבלו ב-2020. ריכוזי הפסולת הנמוכים ביותר התקבלו בחופי הרחצה הצפוניים. 
הדוח מדגיש כי בשנת 2021 פרטים רבים היו מכוסים בחול ולכן היו קשים לזיהוי ולפיכך הוא קובע כי "אם נתחשב בעובדה שבים סוף זוהו פריטים גדולים בלבד בשל מגבלות הזיהוי של צילומי הווידאו, התמונה אף חמורה יותר". 
חבלים, אגב, הם הפסולת הבולטת ביותר בקרקעית צפון מפרץ אילת. אף שנקבע כי: "הרכב הפסולת השתנה מאוד בכל אזורי הדיגום בשנת 2021 בהשוואה לשנת 2020, ככל הנראה בשל פרטי הפסולת שלא ניתנו לזיהוי היות והיו מכוסים בחול. במרבית אזורי הדיגום ניתן להבחין בפסולת מבד (חבלים במרבית המקרים) ופסולת מתכת, המכילה מוטות, שברי משטחי אלמוגים ועוד. ההבדל ניכר מאוד בחתך הצפון מזרחי, שם הפסלטיק היה ההרכב העיקרי בפסולת בשנת 2020, בעוד שב-2021 הפלסטיק היווה פחות מ-30%". הדוח מדגיש כי תוצאות אלה שונות לחלוטין מתוצאות הים התיכון והתוצאות העולמיות בהן מרבית פסולת הקרקעית היא פלסטיק". עוד נמצא כי בדומה לשנה הקודמת, סינקרים שאינם בשימוש הופיעו בחוף המערבי, שניהם תוצר ישיר של פעילות ימית". 
בפרטו את מצב הפסולת בקרקעית החוף הצפון מערבי, כלל הדוח את הספינה המוטבעת המשמשת כאתר צלילה כפסולת, ופרט בנוסף אליה עוד 17 פרטים שמהווים את מגוון הפסולת הרחב ביותר בדוח, בין היתר אותרה בקרקעית הים סוכת מציל ופסי מתכת של ספינה. חלק מהפריטים הללו הפכו עם השנים לבתי גידול לאלמוגים, דבר המעיד על הזמן הרב שחלף מאז שוקעו. 

מעט מאוד מיקרו פלסטיק באילת

בשנת 2021 נמצאו 77 ו-481 פרטי מיקרו פלסטיק מרחפים בסמוך לחוף המערבי והצפוני במפרץ אילת. ריכוז המיקרופלסטיק הצף בים סוף בשנת 2021 עמד על 0.39+-0.41 פרטים למטר, דומה לריכוזים שהתקבלו בתחנות העמוקות בים התיכון ולנתונים העולמיים. בחוף הצפוני נצפתה עליה בריכוז החלקיקים בשלוש השנים האחרונות. לפיכך נקבע כי: "הנושא דורש המשך מעקב".
 כן נקבע כי: "בדומה לים התיכון גם במפרץ אילת נצפתה ירידה במקטע של חלקיקי השקיות והאריזות מכלל הפרטים." וכן כי: " ייצוג המקרופלסטיק בסדימנט זניח". הדוח ממליץ: "להמשיך לפעול לניקוי הקרקעית בים סוף מחפצים ותשתיות בקרקעית". עוד ממליץ הדוח "לבצע מחקר ייעודי במטרה לאתר מקורות פוטנציאליים של מיקרופלסטיק בים סוף". עם זאת הדוח מחדד כי בשנת 2020, הדיגום נעשה בחודש אוגוסט בניגוד לנובמבר בשנים אחרות, ועל כן ייתכן וזאת הסיבה למדדים השונים.
תוכנית הניטור הלאומית לפסולת ימית פועלת בהתאם להנחיות אמנת ברצלונה, והמשרד מדווח על תוצאות הניטור למרכזי האמנה. הדוח, שעליו עבד צוות בראשות ד"ר יעל סגל ובליווי ד"ר דרור צוראל, מרכז מדעי לניטור ומחקר בים, המשרד להגנת הסביבה, מסכם שנה של ניטור פסולת בחופים, פסולת צפה במי הים ופסולת שהצטברה בקרקעית.

רוצים להיות מעודכנים 24/7? הצטרפו לקבוצת הווצאפ של חדשות ערב ערב באילת

חדשות אילת והערבה - יום יום באילת