תוהו ובוהו ב'יום הסרט’

יום הסרט הארצי הוא יוזמה ארצית, שמושכת אחריה כמעט את כל בתי הקולנוע בארץ, מתוך כוונה לקרב ולהנגיש לילדים את בתי הקולנוע ואת הסרטים על המסך הגדול. מזה כמה שנים והפרויקט המבורך הזה פועל בארץ וגם באילת כשביום הזה מוזמן כל ילד או הורה מתלווה לשלם סכום של 10 שקל בלבד עבור צפייה בסרט (במקום 37 שקל עלות כרטיס כניסה רגילה לסרט בתיאטראות אילת). עד כאן הכל טוב ויפה אלא שהורים שהתלוו כבר בשנים הקודמות לילדיהם יידעו לספר לכם שזו לא פעם ראשונה בה הופך הרעיון המבורך למשהו שאיך לומר בעדינות- לא אליו התכוון המשורר. הדוחס, כמויות הילדים הגדולות והעובדה שההורים מעדיפים לשחרר את הילדים לבדם לסרט ולהרוויח שעה וחצי של שקט, הופכים בכל שנה את האירוע לכאוס מוחלט. אלא שהשנה הכאוס הזה חצה גבולות, עד כדי כך שאפילו משטרת אילת הוקפצה למקום, אלא שלטענת הורים שנכחו בתיאטראות אילת ב'יום הסרט', כשהשוטרים הגיעו וראו את המון הילדים המשולהבים משתוללים באולמות, הם הבהירו כי עם כל הרצון הטוב מצדם, אין להם מה לעשות מול ילדים בני 10. "וזה כבר היה הזוי כי מן הראוי היה שלפחות יקחו מהילדים את שמות הוריהם ויקנסו את ההורים על נזקים שגרמו באולמות", אמר בכעס יורי, אבא שהתלווה ליום הסרט עם שני ילדיו.

לחייב את ההורים להתלוות

"זו יוזמה מקסימה שקיבלה פרשנות לגמרי אחרת", מספרת השבוע דקלה ששון, תושבת אילת, שהתלוותה להקרנת סרט עם שני בניה, אחיה ושני ילדיו והזדעזעה ממה שראתה באולם. "הורים עמדו עם הילדים בתור שהיה ארוך ויצר פקק בירידה מהמדרגות, קנו להם כרטיס, במקרה הטוב, כי היו גם לא מעט ילדים קטנים שהגיעו לגמרי לבדם, הכניסו אותם לקולנוע ונעלמו. ילדים בני 5-6 הושארו ללא השגחה וליווי של הורים עם חבריהם האחרים וזה כבר היה מתכון לשמחה והילולה. היה שלב של דוחס בכניסה לתיאטראות שילדים נפלו לריצפה וכמעט ונדרסו, רק במזל זה לא הסתיים באסון. לגמרי מצב שהיה צריך לצפות מראש". ששון מפנה את האצבע המאשימה כלפי ההורים שבחרו ברובם שלא להתלוות לילדיהם ומגדירה אותם כ"לא אחראים". "הכאוס באולמות היה מוחלט. ילדים ללא השגחה של הורים הרשו לעצמם לעשות הכל. היו צרחות, קללות מטורפות, ילדים מכתות א' ועד ו' עלו במהלך ההקרנה על הבמה, קפצו, צרחו, חבטו על המסך. סדרנית אומללה נכנסה לאולם באמצע הסרט ואיימה להפסיק אתץ ההקרנה אם הבלגן לא ייפסק, אבל מי ספר אותה בכלל? זו הייתה כוונה טובה שהפכה לאימה. ילדים טובים שבאמת רצו לראות את הסרט לא יכלו. ילדים ישבו עם ניידים מול הפרצוף, הפריעו עם פנסי הסלולארי ועדיין לא דיברנו על הבלגן שהיה מול המזנון בזמן ההפסקה".

כל הילדים יצאו יחד להפסקה

הורים שהתלוו להקרנה עם ילדיהם מבהירים כי הנהלת הקולנוע גם היא לא תרמה בהתנהלותה למצב במקום: "במקום שההקרנות יתחילו בצורה מדורגת בהפרשים בין אולם לאולם, כל הסרטים בשלוש האולמות התחילו יחד, מה שגרם לכך שהילדים מכל האולמות יצאו ביחד להפסקה", מספרת ששון. "ברור שהעומס היה עצום. מנגד הנהלת הקולנוע לא טרחה לתגבר את הכוחות במזנון וגם לא את האבטחה וכל אלו לא תרמו למצב". הורים מספרים על דחיפות, קללות ואפילו מכות בין הילדים בתור למזנון. "זה היה הדבר הכי לא חינוכי שילדים יכלו להיחשף אליו", מספר יורי ודקלה מוסיפה שהיו מי שהעדיפו לצאת ולקנות לילדיהם כיבוד בהפסקה בסופר הסמוך וחזרו מצויידים.
אפילו משטרת אילת שהוזעקה לתיאטראות אילת בניסיון לסייע ולעזור בהשגת סדר במקום קצרה ידה מהושיע לנוכח מאות הילדים המתפרעים. "הם פשוט אמרו שאין להם מה לעשות מול ילדים קטנים", אומר יורי שמבהיר כי טוב היה אם לפחות היו יוצרים קשר עם הוריהם של הילדים המתפרעים ונוזפים בהם או קונסים את ההורים על נזקים שעשו ילדיהם לאולם.

הרס ולכלוך באולמות

"המראה של האולמות בסיום ההקרנות היה מזעזע ומביש", מספרת דקלה. "ערימות של פופקורן אותו השליכו הילדים זה על זה, היו על הריצפה, עטיפות של ממתקים, אוכל, הכל היה מלוכלך ומרוח, ממש בושה. היה עצוב לראות איך הילדים הגיעו לסרט וזה בכלל לא עניין אותם. המטרה הברורה לשמה הגיעו היה להשתולל ולפרוק כל עול. טוב תעשה הנהלת הקולנוע אם להבא תחייב הורים להתלוות לילדים בגילאים הצעירים ותתגבר כנדרש את כוח האדם לקראת אירוע שכזה", אומרת דיקלה שמבהירה: "עבורי זו הייתה טראומה שלא אחזור עליה בחיים". רוחמה, תושבת אילת מהמגזר הדתי, אמא לשלושה ילדים הצטרפה לתחושת האכזבה וציינה: "זה יום שאמור להיות ברכה עבור משפחות מרובות ילדים ועבור הורים שאין ביכולת לממן בכל יום נתון כרטיסים לכל ילדיהם. עצוב מאוד שכוונה כזו מבורכת קיבלה בשטח פרשנות אומללה. ממשהו שאמור היה להיות חינוכי, יצא משהו שהוא רחוק מלהיות חינוכי. אני בחיים לא ארשה לילדים שלי להגיע ליום הסרט. עדיף שלא יגיעו בכלל מאשר שיחשפו לכזו התנהגות ברברית". 
 "לראות את הילדים מתנהגים ככה ולראות את האולם בסיום הסרט כמו שנראה היה תעודת עניות לכל ההורים", אומר יורי בכעס. "במילים אחרות זה תסכלו על זה, תראו אתכם".

גם הבעלים של תיאטראות אילת, אריק ממן לא הסתיר השבוע את אכזבתו מאירועי 'יום הסרט' באילת: "אין ספק שהורים חייבים לשמור על ילדיהם ולא להשאיר ילדים צעירים מדי בקולנוע ללא השגחה. קיבלנו בסוף היום הזה אולמות שנראו כמו לאחר פוגרום. 
חבל שתושבי אילת לא השכילו לנצל לטובה את העובדה שדאגנו להם להטבה. דבר כזה יכול לקרות לך פעם אחת. בפעם הבאה אני כבר אחשוב פעמיים את שווה וראוי להעניק את ההטבה וחבל שכך. ההפסד הגדול הוא של הילדים ושל העיר".

ממשטרת מרחב אילת לא התקבלה תגובה עד סגירת הגיליון.

רוצים להיות מעודכנים 24/7? הצטרפו לקבוצת הווצאפ של חדשות ערב ערב באילת

חדשות אילת והערבה - יום יום באילת