אילת תקבל מיליון שקל ממשרד הפנים לאיתור בעיה עירונית דחופה ומציאת פתרון עבורה

מאת: ניר אמיתי ● צילום: ניר אמיתי ● 11/3/2021 12:10 ● ערב ערב 3008
אילת נבחרה כאחת מארבע ערים שייטלו חלק במחזור השני של תכנית 'הזירה' של קרן בלומברג מרכז פרס לשלום ומשרד הפנים ● התכנית מכשירה צוות מעובדי העירייה שיקצה 20% משעות עבודתו לצורך איתור בעיה עירונית דחופה וחיפוש פתרון עבורה ● ''הפתרון לא חייב להיות דיגיטלי, יש פתרונות שלא עולים שקל'', מסביר מנהל התכנית איתי אייגס ● מעיריית אילת נמסר כי הצוות באילת טרם נבחר אך 'קול קורא' לעובדי העירייה כבר פורסם
אילת תקבל מיליון שקל ממשרד  הפנים לאיתור בעיה עירונית  דחופה ומציאת פתרון עבורה

בשבוע שעבר הכריזו קרן בלומברג, מרכז פרס לשלום ומשרד הפנים, על רשימת ארבע הערים שנבחרו להשתתף במחזור השני של תכנית 'הזירה' להקמת צוותי חדשנות ברשויות המקומיות בישראל. בין הערים הנבחרות – אילת, בית שמש, נתניה וסח'נין,, שיצאו כעת לתהליך עומק של הטמעת הכלים שיאפשרו לכל עיר לבחור פרויקט שימומן על ידי משרד הפנים במיליון שקל במשך שנתיים שמטרתו לפתור בעיה או אתגר עירוני הנוגע לחיי התושבים. במסגרת המחזור הראשון טיפלו עיריות באמצעות המיזם בבעיות שונות הקשורות לחיי התושבים, כך למשל בעכו עסק הצוות בהחייאת עסקים קטנים בעיר העתיקה, בבת ים התמקדה עבודת הצוות בשיפור הניקיון בעיר, באשדוד התמקד הפרויקט בשגשוג עסקי מסחר ושירותים במטרה להחיות את המרחב הציבורי בשכונות המגורים ובאשכול נגב מערבי בחן הפרויקט את הדרכים לשיפור הניידות בצירי התנועה וקווי התחבורה הציבורית, לאור הפיזור הגיאוגרפי הגדול ורמת הניידות הנמוכה של התושבים. 

בראיון ל'ערב ערב', מספר מנהל התכנית, איתי אייגס מטעם קרן בלומברג, עלן התכנית ויעדיה:
"קרן בלומברג מפעילה תכנית של צוותי חדשנות בערים במסגרתה היא מימנה עבודה בערים שהיא פעלה בהן במשך שלוש שנים והצוות עבד על מה שנקרא אתגרים מורכבים של העירייה, שהגדירה בכל מקום מהם האתגרים המורכבים שלה, שכן בכל עירייה האתגרים הם אחרים ולא חסרים אתגרים כאלו במערכות שלטוניות. כתוצאה מהתוכנית נוצרו צוותים בתל אביב ירושלים ובאר שבע, אני באופן אישי הקמתי  ניהלתי את הצוות של תל אביב, באיזה שהוא שלב שאלנו את עצמנו למה שרק שלוש ערים ייהנו מזה, ואז בנינו את התכנית שנקראת 'הזירה', שעל בסיס הצוותים של תל אביב ובאר שבע בנינו צוות שמלמד ומלווה צמוד את העבודה על התכנית בעיריות במודל זול יותר שכן הוא משתמש בעובדים של העירייה, ומצד שני המטרה שלו זה לבנות את היכולות האלה בתוך העירייה ולא באמצעות צוותים חיצוניים". 

איך זה עובד בשטח?
"העירייה צריכה לעשות מכרז ולמנות את מנהל הצוות שהוא עובד במשרה מלאה ואחר כך היא צריכה לבחור מקרב העובדים שלה ששה אנשים שיעבדו בזה באופן חלקי זאת אומרת שהם ממשיכים לעשות את העבודה שלהם ב-80% מהזמן ו-20% מהזמן שלהם מושקע בעבודה בצוות החדשנות תחת המנהל הממונה. צורת הלימוד שלנו אינה תיאורטית אלא מלמדים אותם את השלבים השונים של העבודה ואחר כך הצוות מיישם אותו. כלומר הלימוד הוא על עשייה אמיתית." 

כמה זמן זה נמשך התהליך 
"שנה זה המחזור המקובל, תמיד יש שונות לפי הקושי והמורכבות של כל מיזם. במהלך השנה הזאת כולם עובדים ביחד על פרויקט אחד. יש חשיבות מאוד גדולה לעובדה שמדובר בעבודה צוותית. שיטת העבודה היא כזאת שהצוותים נהיים מומחים למתודולוגיה ולא לנושא..זאת אומרת שאם אני עבדתי בתל אביב על פרויקט של ניקיון ואני לא מומחה לניקיון וגם לא אף אחד מהצוות שלי, אבל השתמשנו בכל הגורמים מסביב בידע המבצעי שלהם בנוגע לבעיות בנושא הניקיון בתל אביב כפי שהתושבים תופסים אותן. בנוסף, אחר כך התהליכים שאנחנו מובילים או שבהמשך יוביל הצוות המקומי, אלו תהליכים שמאוד משתפים גם את הציבור הרלוונטי, גם את המומחים, גם את הגורמים העירוניים השונים שרלוונטיים לעבודה שלפעמים הם יותר רלוונטיים מהגורמים הרשמיים שממונים על הנושא באופן ישיר".

המטרה בסוף היא לייצר דיגיטציה של תהליכים?
"ממש לא. יכול להיות שבסוף יהיה לנו פתרון טכנולוגי אבל זו לא המטרה. המטרה היא ללמוד את האתגרים בצורה המיטבית ולתת להם פתרונות. יש הרבה גורמים שמתעסקים בחדשנות כשהמטרה העיקרית שלהם היא לכתוב פתרון טכנולוגי. זה לא המודל של בלומברג. המודל שלנו מדבר על איך אתה מבין בצורה הכי טובה את האתגרים ואיך אתה בונה את הפתרון הכי טוב שיכול להיות , שיכול להיות טכנולוגי אבל יכול להיות גם לא".


זאת אומרת שאתם מאמנים צוות לאיתור ופיתוח חשיבה יצירתית לפתרון בעיות בתוך הארגון 
"אבל בתוך זה יש כלים מאוד מאוד שיטתיים לאיך לעשות את זה, איך ללמוד את הבעיה בצורה המיטבית. כשאני נותן הרצאה על זה אני אומר שבעצם הדבר המיוחד בתהליך הזה שבסוף אתה מבין שמי שמבין את האתגר בצורה הכי טובה זה מי שחווה אותו, שזה התושב למטה או בעל העסק. הם מבינים את הבעיה  בצורה הכי טובה".

איך ממומן המיזם?
"המימון הוא משולב. לכל צוות מקומי מתלווים שניים וחצי אנשים שלנו שמלווים אותם באופן קבוע לאורך כל התהליך, אחד מהעולם של חשיבה עיצובית, אחד שהוא מומחה נתונים ועוד אחת שנקראת מובילת חדשנות שמשתתפת באופן חלקי ואותם בלומברג מממנת. המימון של העובד הייעודי מגיע ממשרד הפנים שמתקצב את העירייה בחצי מיליון שקל בערך לשנה למשך שנתיים, ושאר העובדים עושים את הפרויקט על חשבון שעות העבודה הרגילות שלהם". 

המימון כולל גם את יישום הפרויקט שעליו עובדים?
"במודל של בלומברג, שאני דרך אגב, מאוד מסכים אתו, הוא לא מביא את המימון לפרויקט, אבל כעובדה, אחר כך תמיד המימון מגיע מעיריות, או מהממשלה או מתרומות או מעסקים. אגב, לא כל פתרון עולה כסף יש הרבה פתרונות שלא עולים שקל".


רוצים להיות מעודכנים 24/7? הצטרפו לקבוצת הווצאפ של חדשות ערב ערב באילת

חדשות אילת והערבה - יום יום באילת