בית הזוועות בשכונת המפוח באילת

מאת: מירב לוי דיאמנט ● 5/2/2021 13:20 ● ערב ערב 3003

“אני לא רוצה להיות רעה...אבל לא יודעת איך להיות אחרת.אני משתדלת לא לבכות אבל כואב לי ואני מפחדת. הבטחתי לשמור בסוד ולא לספר ואתה הבטחת לא להגיד לאף אחד שאני ילדה רעה'' ● אין מישהו בעולם הנתינה באילת שלא מכיר את סילבי אשל, מי ששימשה במשך כ- 20 שנה כמתנדבת בסיוע לנפגעות תקיפה מינית באילת ומי שפתחה במשך שנים ארוכות את ביתה לילדי אומנה בעיר ● במסמך מצמרר שפרסמה לאחרונה היא מגוללת את מסכת היסורים שעברה על ידיה אביה החורג, על האם שידעה, ראתה ושתקה, על המורים עליהם הייתה מתבוננת בעיניים שמבקשות רק תעצרו לרגע ותסתכל עלי, אבל זה לא קרה ומבקשת בקול רועם- תסתכלו על אותם ילדים, תעצרו ועזרו כי אולי אתם המלאך האחד שהם צריכים להציל להם את החיים ● בכעס רב היא מאשימה: ''החיים שלי נהרסו תחת הכותרת הסתמית 'גילוי עריות' שאנשים לא ממש מבינים ומפחדים להיכנס פנימה כדי להבין''