החופשה המבאסת נגמרה בתביעה לא פחות

בתביעה שהוגשה בבית המשפט לתביעות קטנות באשקלון, נטען כי התובעת הזמינה מהנתבעת חבילת נופש קבוצתית במלון באילת עבור 80 חדרים. לטענת התובעת בכתב התביעה, היא חויבה להפתעתה על ידי הנתבעת, בתשלומים שונים בגין שדרוגי חדרים, אשר כלל לא ידעה עליהם, וכן לא אושרו על ידה. כמו כן, טענה כי חויבה בפועל בגין 79 חדרים, במקום 76 חדרים, בעוד שהודיעה מס' ימים לפני מועד הנופש כי 4 חדרים יבוטלו מסיבות רפואיות ובשל אבל מדרגה ראשונה. התובעת העמידה את סך נזקי הקבוצה על קצת יותר מ-30 אלף שקל, עשרת אלפים מתוכם בשל פגיעה בשמה הטוב ובמוניטין שלה. 

לטענת הנתבעת בכתב ההגנה, התובעת היא שהפרה את ההסכם בכך שלא עמדה במספר החדרים אליו התחייבה, וסגרה לבסוף 76 חדרים במקום 80-100 חדרים.  עוד טענה כי ארבעת המשתתפים שביטלו, עשו זאת ברגע האחרון, בטרם ניתן אישור הנתבעת, והתובעת מיהרה להגיש תביעתה ובטרם ניתנה לנתבעת הזדמנות לבחון את הביטולים ולהשיב את הכסף במידת האפשר. לגבי השדרוגים בגינם חויבה התובעת, הסבירה הנתבעת כי אלה בוצעו על דעת האורחים מול בית המלון וכי בהזמנה לא צוין דבר לגבי שדרוג החדרים, אלא שהם נעשו מחוץ להסכם עמה, ומשכך הם אינם באחריותה. הנתבעת, לדבריה, שילמה לבית המלון בגין השדרוגים בהתאם לדרישתו. בעוד התובעת בחרה שלא לצרף את בית המלון כנתבע בהליך. הנתבעת אישרה כי אכן קיים חוב כספי מצידה כלפי התובעת, אם כי הצדדים נחלקו בנוגע לגובה החוב, כאשר הנתבעת טוענת כי היא ניסתה, מצידה, להגיע מס' פעמים עם התובעת לפשרה, אולם זו אצה לבית המשפט והגישה תביעתה תוך שבועיים ממועד הנופש. ביהמ"ש העדיף את התחשיב שערכה חברת הנסיעות ממכלול הנספחים, ובהם מכתב המשוב שצורף ע"י התובעת לכתב התביעה ממנו עולה כי היתה חוסר שביעות רצון של התובעת וחברי הקבוצה, מאיכות החדרים שסופקו להם בתחילה ולא תאמו לציפיותיהם, דבר שגרם להם לשדרג את החדרים תוך תוספת תשלום. 

יחד עם זאת, כפי העולה מההזמנה, הנתבעת התחייבה לספק חדר זוגי סטנדרטי בלבד, ובכך היא עמדה. עוד עולה כי התובעת היתה מודעת מלכתחילה לאיכות החדרים, שכן היא עצמה, מעידה בכתב התביעה, כי הגיעה במיוחד למלון לצורך בחינת איכותו, המזון, ושיבוץ החדרים, וחרף חששותיה, היא זו שבחרה, בסופו של יום, לסגור את הנופש באותו מלון, דרך הנתבעת. יוער כי התובעת, מסיבותיה שלה, בחרה שלא לצרף את בית המלון כנתבע בהליך וכי יתכן וטענות כגון אלו יש מקום להפנות לבית המלון ולא לנתבעת. לפיכך נקבע כי הנתבעת תשלם לתובעת את הסכום שהסכימה עליו וכי התובעת אינה זכאית לפיצוי בגין עוגמת נפש או פגיעה במוניטין שלה, שלא הוכחה. כן נקבע כי לתובעת לא יפסקו הוצאות שכן מיהרה להגיש את תביעה לפני שמיצתה את המשא ומתן לפשרה מול החברה.

רוצים להיות מעודכנים 24/7? הצטרפו לקבוצת הווצאפ של חדשות ערב ערב באילת

חדשות אילת והערבה - יום יום באילת