המחר כבר כאן...10 מגמות בבניה חדישה

מאת: רותם נועם ● 14/3/2012 12:20 ● ערב ערב 2064
הבניינים של מחר כבר נמצאים על שולחנות השרטוט של אדריכלי ההווה. והם כלל אינם דומים לשום דבר שהכרנו בעבר. חומרים חדשים וטכנולוגיות מתקדמות, מעצבים מחדש את הדרך בה אנו בונים, במטרה להתאים את סביבת חיינו לצרכים המשתנים של התקופה. כך היה תמיד, רק שהיום מגוון הכיוונים מבלבל, קיבצנו עבורכם בקצרה את מגוון מגמות הבניה והעיצוב של בתי המחר
המחר כבר כאן...10 מגמות בבניה חדישה

בית ירוק

תמונת כתבה
זו אולי המגמה המרגשת והחשובה שבמגמות שכבשו את שולחנות התכנון והעיצוב. אם בעבר היו אלה פתרונות עיצוביים בלבד, כמו היכן וכמה חלונות למקם ביחס לכמות האור הטבעי לו זוכה הבית, הרי שכיום ניתן כבר לדבר על חומרים וטכנולוגיות מתקדמות שמשנות מהקצה אל הקצה את תכונות הבית, בכל הנוגע לזיהום הסביבתי שהוא גורם, הן במהלך הבניה והן במהלך חייו. כשאומרים "תכנון ירוק", אין הכוונה לתכנון יוצא דופן. זוהי למעשה דרך תכנון שפשוט מתאפיינת במחשבה על ההיבטים שמעבר. כך למשל, במתנ"ס שכונתי, ניתן לעשות חור בגג שישחרר את האוויר החם ויסייע בקירור המבנה. בענף הבנייה הישראלי ישנה כיום בינוניות מחשבתית שיש לעקור. לעתים קרובות האחראים לפרויקטים נרתעים מהפתרונות הפשוטים מאחר ואלו נראים להם מוזרים. הכי פשוט עבורם, זה לפנות לפתרון המוכר – התקנה של עוד כמה מזגנים שיקררו את המבנה. ואולם לא רק קדימה מביטים האדריכלים והמהנדסים של היום, שבוחרים גם לשוב אל טכניקות עתיקות ואפקטיביות, הכוללות שימוש בחומרים מתכלים, אך לא פחות נוחים, חסכוניים והכי חשוב – יפים. למעשה, עד לפני מאה שנה, היתה כל הבניה לצרכי מגורים "ירוקה", פשוט משום שלא היו בנמצא חומרים סינטטיים כמו היום. אנשים בנו את ביתם כך שיאסוף את מי הגשם וינתבם לצרכי השקיה. בחצרות נחפרו בורות חלחול והדיאלוג עם הסביבה ניכר בעין. מכירים את חצרות הפטיו המהממות בספרד, אשר במרכזן תמיד תמצאו מזרקה מעוררת התפעלות? כיום אתם מביטים בה כאלמנט אסתטי ואולם בעבר היה לה תפקיד מרכזי בצינון החלל המרכזי של הבית. אל חשש, איש לא יציע לבנות את בתי העיר אילת מטיט ובוץ, כפי שניסו ראשוני העיר לבנות (לא תמצאו מהם שרידים, הם נמסו בגשם הראשון, אי אז בשנות החמישים המוקדמות) ואולם בהחלט ניתן להביט בהערכה אל ניסיונות אחרים, גם אם לא מוצלחים במיוחד, שנעשו בבנייה המקומית. כזה למשל הוא הבית המדברי שאמור היה לשמר את צינת היום בחללו המרכזי המשותף, אלא שזה התגלה בפועל דווקא כארובה צוברת חום מכל מטבחי הבניין, וחללו יצר תהודה עצומה שהפכה את שיחות חדר המדרגות לנחלת הבניין כולו. גם הניסיון להשתמש בקירות גרניט לבניית קירות חיצוניים נזנחה, לאחר שהתברר כי ממש כמו את הקור, צוברת הגרניט גם את חום הקיץ הלוהט, באותה אדיקות. אז מה כן? סעו לישוב הקהילתי שבבאר אורה, אשר תוכנן על ידי משרד האדריכלים רוזן-ודאי, ראו כיצד נבחרו חומרי הבניה, בישוב שהוא אולי האקולוגי בישראל. עם מגדל רוח מרכזי לצינון, בניה נמוכה ומשתלבת המתחשבת בתנאי המדבר, בהיקף ההצללה של המבנים ובאיכות האקלימית. אדריכל הישוב אמר מספר כי הישוב נבנה: "מתוך מחשבה שילד שיוצא מהבית והולך ברחבי היישוב תמיד ילך בצל". נתח לא קטן מהביקורת ניתח כיום כנגד קבלנים שעדיין בונים בניינים בלתי ידידותיים לסביבה, אשר נאלצים בשל כך למצוא פתרונות מיזוג בזבזניים. הדבר מקבל משנה חשיבות בעיר חמה כמו אילת. למשל, קיר זכוכית הפונה לכיוון דרום, ייצר בזבוז משווע של אנרגיה, מאחר ומערכות המיזוג של הבניין יאלצו לעבוד ללא הפסק על מנת לצנן את החום שמייצר הקיר. כמו כן, יש לדבר ערך מוסרי לאור התחממות כדור הארץ, כמו גם ערך תרבותי שקשור לשימור הבנייה כפי שהיתה נהוגה בעבר.

בניה טרומית

אם ישנה קללה אילתית הרי אלו הם "הטרומים". אותם בנינים ישנים וכעורים, העשויים לוחות בטון מוכנים, שאחראיים על שכונות אילתיות רבות, החל משכונת הרכבות במרכז העיר והסינג סינג (עוד ניסיון כושל לבניה בעלת מאפיינים משמרי קור) וכלה בטרומים החומים הכעורים שבצופית תחתית. אלא שכיום התהפכה המגמה הזו, לאחר שתחום הבניה הטרומית זינק שלב והפך לדבר ה'חם' ביותר בשוק הבנייה. גבס מודולארי למשל, נחשב כבר מזמן כפתרון מושלם לעיצוב פנים ופתרון נפלא למשפצים המאפשר שילוב מושלם עם חומרים כזכוכית ומתכת. ניתן כיום למצוא דיור מודולארי המתהדר בסגנונות בניה מפורסמים, החל מבאהואוס (סגנון בניה פופולארי בתל אביב) ועד לבנייה מודרנית שהתפיסה המודולארית מאפשרת לה שימוש מושכל בצורות ועיצובים הקרובים לעיצוב שבטבע.

שיפוץ מבנים

מגמה חדשה נוספת מוצאת כי בריא יותר לסביבה לשפץ ולשמר מבנה קיים, מאשר להורסו (בזבוז אנרגיה וזיהום נלווה). ההכרה בצורך לשמר את הישן מתחזקת עם מחקרים בתחום, המבססים את הטענה כי בית קיים מבזבז פחות אנרגיה מאשר בית חדש. כתוצאה מכך תוכלו לראות בערים רבות בעולם כיצד משופצים מבני משרדים, מפעלים נטושים וחללי אכסון ישנים, המשנים פניהם למבני מגורים. המגמה הזו עוקבת אחר הרצון לשמר אדריכלות היסטורית, אך מרוויחה על הדרך עולם ירוק יותר.

הבית הבריא

יש דבר כזה. בנין יכול לעשות אותנו חולים, ואין הכוונה רק לשהייה ממושכת באור מלאכותי ללא חשיפה מספקת לאור ישיר, או שהות ארוכה במבני משרדים שנבנו עם חלונות שאינם נפתחים, שעלולים לגרור כאבי ראש, אלא גם לשימוש בחומרים סינטטיים שעלולה ממש לפגוע בבריאות. כמו למשל שימוש בצבעים פולטי חומרים מסרטנים. הבית "הבריא" לא חייב להיות בלתי רגיל, די שנבנה אותו מבלי להסתמך על פלסטיק, ציפויים סינטטיים ודבקים.
תמונת כתבה

עמידות בפני איתני הטבע

אם עד שנות השמונים לא ידעו מה זה בכלל, הרי שמאז ועד היום שונו תקני הבניה כך שבנין חדש חייב לעמוד ברעידת אדמה, כמו זו שכולם יודעים שתגיע מתישהו ותפקוד את ישראל. אילת כידוע שוכנת על השבר סורי- אפריקאי המועד לרעידות אדמה, ויעידו על כך הרי הגרניט הפוצעים את המדבר שסביבנו, המעידים על פעילות געשית באזורנו בעבר הרחוק. ומה לגבי המבנים הישנים שעדיין מהווים את מרבית העיר? כאן נכנסות לתמונה תוכניות שאפתניות כתמ"א 38 לחיזוק מבנים קיימים מפני רעידות אדמה (תוך הוספת אחוזי בניה לכיסוי העלויות), ותוכנית פינוי בינוי. שתיהן תקועות באילת בשל העדר כדאיות כלכלית. רק בשבועות האחרונים, אנו עדים לדיונים הסוערים המתנהלים בנושא במועצת העירייה, סביב השאלה כמה קומות לאשר במתחם ה'סינג סינג' שאמור להיהרס. הקבלן דורש 30 קומות, פרנסי העיר מזדעזעים ומתריעים ומאשרים 15 קומות בלבד. הקבלן מאיים למשוך ידיו מהפרויקט הלא כלכלי. מי ינצח? ההיגיון הבריא או הממון? נמתין ונגלה.

עיצוב דינאמי

הסדרי החיים שלנו הם עניין משתנה. בית קונים פעם ב... אבל משפחה זה דבר שצומח, גם במספרים וגם בצרכים המשתנים של כל אחד מבני המשפחה. חדר משותף לשני הקטנים, הופך בלתי אפשרי כשהם גדלים, במיוחד אם הם ממינים שונים. מה עושים כשאין תקציב לעבור לבית גדול יותר? כאן נכנס לתמונה אלמנט הגמישות בעיצוב הבית, שהוא ללא ספק מהפכה בעיצומה, כזו שהחלה עוד לפני עידן הבתים החכמים. שימוש מושכל בדלתות הזזה למשל, ידוע כחוסך מקום. ציר הפתיחה של דלת רגילה נחסך. גם מחיצות חלקיות, במקום בניית קיר שלם, יכולות להוות פתרון לצורך עולה. ניידות באורח החיים היא מילת המפתח כאן. ייעוד הסלון ופינת האוכל מחליפים תפקידים, מתאחדים לחלל רב תכליתי אחד ויוצרים לנו "בונוס", בדמות מקום לשטח משרדי, או חדר משפחה, בו ניתן לרכז גם את המחשב המשפחתי. מדוע שם? כי כך תוכלו לפקח על גלישת ילדיכם, ובה בעת גם תמנעו מהם להתנתק מהמשפחה בחדרם, כשהם ספונים על המחשב כל היום.

בנייה נגישה

בבתי המחר נוחות היא שם המשחק, ונוחות בבנייה משמעה - נגישות. זוכרים את המדרגות הלולייניות? פעם מישהו חשב שהן עיצוב מופלא. כיום הן כבר 'פאסה' ובצדק. מה שלא נוח, לא מתקבע בחיינו, יפה ככל שיהיה, ממש כמו נעל משגעת, שלא נרכוש אם לא תהיה בחנות המידה המדויקת שלנו. כך הדבר גם עם ארונות גבוהים אליהם נדרשנו לטפס, בחדרי השינה והמטבח. פעם אמרו לנו שארון שלא יגיע לתקרה יתפוס אבק. אתם יודעים מה? שיתפוס. נקו שם פעמיים בשנה והכל יהיה בסדר. עדיף להרוויח שם מדף נאה ושטח קיר שיכול לקבל נגיעת צבע, מאשר עוד ארון בלתי נגיש בעליל. בבית העתיד קל לנוע וקל להשתמש. מעצבים מכנים עיצוב נגיש כ'עיצוב אוניברסאלי', שהוא מתאים לכל האנשים, בכל הגילאים. הוא כולל שימוש במסדרונות רחבים, שמתמזגים בצורה קלה אל תוך עיצוב הבית, מבלי לקבל את המראה הקליני והקר של מוסד רפואי.

הבית והחוץ חד המה

הגישה הזו היא פיתוח של הגישה הידידותית לסביבה והיא מעודדת קבלנים לשלב את החוץ עם עיצוב הבית, מה שאומר שילוב של חצר כחלק ממבנה הבית הפנימי, בין אם בצורת פטיו או בצורה של גן "הגולש" מהחצר אל הסלון. שימוש באותן מרצפות בסלון ובגן יכול לסייע לאפקט הזה, כשדלתות הזזה מזכוכית משמשת כגוף מפריד, אך שקוף. בניית מיני מטבח בחצר ליד עמדת הגריל, משתלב גם הוא עם הרעיון. הכוונה היא לייצר חיבור בין החוץ לפנים, לאור כך שמזג האוויר במזרח התיכון, שגורם למתגוררים בו לרצות לצאת אל מחוץ למבנים, הוא שצריך להיות הבסיס לתכנון בארץ. לכן לעולם אל תבנו גורדי שחקים שחלונותיהם אינם נפתחים.

אחסון, אחסון, אחסון

אין המדובר בצורך חדש כלל. הצורך באחסון הוא אולי רוב התורה על רגל אחת. אם בתקופה הויקטוריאנית לא ידעו מה זה ארון, הרי שבמאה השנים האחרונות הפכו פתרונות האחסון לתורה בפני עצמה. חדרי ארונות, חדרי הלבשה וארונות עם גישה קלה, גובה סביר, דלתות הזזה שנעות על מסילות בקלילות, לעיתים מהוות על הדרך מראת קיר גדולה המגדילה את החדר ותורמת לאווירת המרחב. תקרות גבוהות אולי עדיין נהנות ממוניטין בקרב חובבי הרומנטיקה, אך התקרות הפרגמאטיות והנוחות יותר תפסו את מקומם. נעלמו הבוידעמים, אך הצורך במקומות אחסון נותר בעינו. לכן נולדו שיטות הסתרה מופלאות, המשלבות בין משטחי ישיבה, שהם בעצם מקומות אחסון, הנבנים בשילוב של גבס ועץ (למושב). רבים מנצלים בתים עם תקרות גבוהות לשם בניית גלריה שתנצל את החלל באופן מקסימאלי. גלריה כזו, אף אם היא נמוכה מעט יכולה לשמש חלל משרדי נוח. באם מדובר בבית צמוד קרקע, ניתן בהחלט לחשוב גם על הוספת גובה באמצעות חפירה לקרקע. חדר אליו יורדים בשלוש מדרגות יכול להוות פתרון עיצובי מרהיב. ואם כבר באחסון עסקינן, בל נשכח את הגראז' הביתי, שגם הוא מקבל בשנים האחרונות תשומת לב נפרדת והופך ליחידה של ממש, אליה ניתן יהיה לזרוק את הבעל אם ימצא כי התנהג שלא כראוי.

המזרח חוזר לקדמת הבמה עם ה'פנג שווי'

תמונת כתבה
או במילים אחרות – 'פנג שוויי'. עיקרה של שיטה סינית עתיקה זו הוא בארגון חפצים ומבנים בסדר מסוים וידוע על מנת להגיע להרמוניה עם הטבע. ה'פנג שווי' המסורתי התפתח בסין, כחלק מתורות לחימה, אסטרונומיה, רוקחות, רפואה סינית ועוד כאשר משמעות השם בסינית היא "רוח ומים". השיטה החלה את דרכה, עוד בשנת 4800 לפני הספירה, בחצרות הקיסרים שביקשו לשמור על יתרונן מול ארצות שכנות, אך זלגה מהר מאוד אל העם. התורה משקפת את הבנתם של הסינים את היקום ומערכות האנרגיה הפועלות בו, תוך הרצון ליצור סינכרוניזציה בין הבית והסביבה לתבניות האנרגיה הפועלות ביקום.


רוצים להיות מעודכנים 24/7? הצטרפו לקבוצת הווצאפ של חדשות ערב ערב באילת

חדשות אילת והערבה - יום יום באילת

 

 

תגובות

הוסף תגובה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה לתנאי השימוש