אמנות בדרך לבגרות

   12 מייצבים מרשימים מוקמו בלובי הכניסה לאשכולות פיס בבית הספר בגין. מאחורי כל יצירה ששיקפה עולם ומלואו ניצבה צעירה, בוגרת מגמת האמנות העירונית שפועלת בבית הספר גולדווטר. בדרך הזו מסיימים בכל שנה בוגרים חדשים את שלוש שנות הלימוד שלהם במגמת האמנות בדרך לבגרות המעשית.
   אכזבה גדולה נרשמה אצל הבנות והצוות כשהתברר שבעקבות עיצומי המורים, תערוכת עבודת הסיום שאמורה היתה להתקיים ביום חמישי אחר הצהריים (לפני שבועיים) ולמשוך אליה עשרות רבות של צופים, נדחתה ליום שישי בשעות הבוקר. "ההתרעה היתה מהירה מדי, קצרה מדי וגרמה לקהל רב שתכנן להגיע ולראות את התערוכה לפספס בלית ברירה", מחתה אמה של אחת הבנות המציגות. "זה כל כך אכזב אותן, אחרי הכל הן עבדו חודשים ארוכים על עבודות הגמר האלו", הסבירה האם. כך קרה ששלוש שנות עבודה בדרך לבגרות במגמת האמנות וכמה חודשים של השקעה מלווה במחשבה רבה על יצירות הסיום, הצטמצמו לשעתיים בלבד של תצוגה. "הגיע לבנות האלו הרבה יותר פרגון", הביעה יוני אלמוג, אמנית מקומית, את אכזבתה. "נבצר מאנשים רבים להגיע", הצרה. 
   גם האמנית עינת שטקלר, שמשמשת כבוחנת יצירות האמנות של המגמה בדרך לציוני הבגרות המעשית, לא הסתירה את אכזבתה לנוכח משך הזמן המצומצם בו הוצגה התערוכה. "כל עבודה כאן יכלה להיכנס לגלרייה ארצית", שיבחה שטקלר את הרמה של הבנות המציגות. "אין ספק שהנושאים שהוצגו הושפעו בחלקם מהמלחמה. מדובר בבנות מדהימות, רגישות, שהציגו מייצבים בנושאים החל מאיכות הסביבה ועד לאיך לשנות את העולם. איכות העבודות והרמה הגבוהה שהוצגה מעידות על עבודה מצויינת שנעשתה איתן במגמת האמנות לאורך שלוש שנות הלימוד. חבל שמדובר רק ב– 12 בנות וחבל שהתצוגה הוצגה למשך שעתיים בלבד ולא כל העיר שלנו הוזמנה להינות מהרמה הגבוהה שהוצגה. אמנות היא שפה שמחברת בין אנשים וחשוב שכמה שיותר אנשים ייחשפו לאמנות. הבנות שילבו במייצבים שלהן הרבה מתוך חיי התוכן שלהן ביום יום והתערוכה היתה ראויה".

ממסכות שמשקפות את העולם ועד לכמוסות טבעיות

   גם בימים שלאחר תצוגת התערוכה לקהל הרחב, עוד נותרו המייצבים עומדים על כנם בלובי אשכולות פיס. כל מי שעבר במקום לא יכל להישאר אדיש למראות, אלא שהחיצוניות המסקרנת של המייצבים היתה כאין וכאפס לעומת ההבנה את המחשבה המדהימה שעמדה מאחורי כל אחת ואחת מיצירות האמנות שהביעו תוכן עמוק והצביעו על חבורת צעירות שלא רק קיבלו במשך שלוש שנים את הכלים לתורת האמנות- ותודה לרכזת המגמה ליעד אנקר כהן שהיא גם המורה לתולדות האמנות ולמורה לתחום המעשי, אורית שבתאי - אלא בעיקר, את היכולת לתרגם מחשבות עמוקות לאמנות.

   המייצב של ירדן חברוני- סבח הושפע מהמציאות הקשה של השבעה באוקטובר. את היום הקשה בחרה ירדן להציג במייצב שלגיה ושבעת הגמדים. "בחרתי לתאר את המקרה בדרך ציורית ופשוטה אך מתוחכמת. ביצירה התעמקתי בתהיות הרבות שהאירוע העלה ומעלה בקרב רבים ואפשר לפשטה בהמון צורות", מסבירה ירדן על יצירתה שמדגישה את הדיסוננס הקיצוני שנוצר ביום ההוא. "המטרה העיקרית ביצירה היא להעביר את הכאב, ההלם והרגשות המעורבים בתוך מעטפת ילדותית, תמימה והומוריסטית משהו ובכך ליצור את הניגוד הקודר, שרודף את המדינה עד היום".
   עבודת הגמר של בר שחף 'מסכות דעת', איפשרה לבאים לעטות על פניהם שורה של מסכות ששיקפו את הכתוב מולם בצורה אחרת. "בכל מסכה ישנה עדשה שמשנה את ראייתו של הצופה מרגע עטייתה ומאופיינת באמצעות טכניקות שונות  הבאות לידי ביטוי בצבע, טשטוש ועוד", הסבירה היוצרת את המייצב שלה. "בעבודתי בחרתי להעביר בצורה מוחשית כיצד הסחות דעת באות לידי ביטוי במדיות החברתיות, מוסיקה, ספרות קולנוע ועוד וההשפעה שלהם על הרגשות בחיינו. המסר בעבודתי מדגיש תהליך של קבלה ומודעות עצמית".
   ליאם סורגייט הציגה את היצירה 'התיקון הכללי"- ממפת העולם ניבטות עיניים בולטות ושאר אובייקטים שממחישים את פערי ההתבוננות ופערי התרבויות. "בעבודתי בחרתי להעלות מודעות לתיקון העולם דרך נקודת מבטו של האדם. ביצירתי אני מעלה שאלות קיומיות על הדרך השונה בה כל אדם רואה את התיקון עבורו", מסבירה ליאם את יצירתה. "המסר מתמקד בהעברת ביקורת חברתית ומדבר על הסכנה ביוהרה של האדם תוך התעלמות מעוולות חברתיות, מרוכז בעצמו ומחפש תבנית חדשה לעולמו הפרטי ותועלתו".
   אנסטסיה שטיינברג הציגה את המייצב "More than a body"-  שכלל שורה של חולצות שלכל אחת מהן מסר משלה. "המסר עוסק בדימוי גוף. בהערות, בהחפצה ואף בביקורת העצמית כלפי  עצמנו.....", מסבירה היוצרת הצעירה. "בעבודתי ניסיתי להעביר את השונות והיופי שיש במבנה גוף אחר ואת הרצון להעלות למודעות את נושא תדמית הגוף".
   מאיה קיש הציגה את המייצב where is my mind   דמות מפוסלת יושבת על כסא מול כסא ריק שמיועד לקהל שמוזמן לשבת ולהתבונן על הדמות המפוסלת. פניה של הדמות עשויות ממראה ויוצרות תחושת הזדהות עם העולם הפנימי הנפשי של האנשים המתמודדים עם הסכיזופרניה". בעבודתה הציגה היוצרת הצעירה פתח להצצה אל עולמם של אנשים הסובלים ממחלות נפשיות שונות. "לאורך עבודתי הרגשתי שהתאפשר לי להעמיק בנושא ובכך להשיג הבנה מעמיקה יותר על הסכיזופרניה והצגתה בתרבות הפופולארית זו היתה עבורי חוויה מעוררת מחשבה ומסקרנת", תיארה קיש.
   יצירת הגמר של אלכסנדרה סלובסניק הושפעה ישירות מהשביעי באוקטובר במייצב לו קראה- השדה ישאר אדום לנצח. ביצירה דמות של אשה ערומה שוכבת ללא בגדים, פניה כלפי האדמה וסביבה שדה ירוק, כלניות ופרחי דם המכבים. מסביב גזרי עיתונים, תמונות וכתבות העוסקות במלחמה. "בעבודתי אני משחזרת את סערת הרגשות שחוויתי בזמן החדשות הנוראיות...האשה מסמלת את הנפשות שאבדו, העיתונים מסמלים את מחזוריות והצער של הכאב שנשאר אחרי האסון.... השדה האופייני של הדרום האדום בו פורחות אלפי כלניות יישאר מוכתם באדום לנצח".
   אלישבע בנימיני הציגה את המייצב הכאב שנשאר- ענן עם פצעים טריים ומדממים מזיל טיפות גשם אל עציץ מתחתיו בתוכו צמח נבול ויבש. האדמה נרטבת והופכת לבוץ אך הצמח נשאר נבול ויבש. "בעבודתי ביקשתי להביע את תמיכתי בקושי העצום שמרגישות המשפחות השכולות שמתקשות לחזור לחיים. לתת להם את התחושה שכאבם נשמע ולעודד אותם להמשיך הלאה...לפעמים הפצע כל כך עמוק שלא ניתן להצמיח דברים חדשים. עבור המשפחות השכולות החיים נעצרו כשהתקבלה הידיעה על מות אהובם".
   יערה לב הציגה את המייצב בעולם חרדתי- בו ביקשה להעביר את המסר השניתן למצוא ריפוי במה שהטבע מזמן עבורנו ובכך לשפר את הרגשתנו. על הקיר היא תלתה תבלית תרופות מוגדלת שבכל קפסולה שקופה הושקעו פריטים טבעיים וסביבתיים שבאו לרמז על כך שניתן וגם רצוי לתפיסתה להשתמש בכדורים טבעיים. את הקפסולה היא חיברה אל שורשי עץ שהופיעו בתחתית היצירה כמרמזת לכך שמקור הטבע מנצח. בחלקה העליון של טבלית התרופות מצויין השם,TEVA  שמה של חברת התרופות הגדולה בישראל ובכך ביקשה להעביר יערה את המסר הניגודי שאפשר באמת מהטבע. 
   עדי רוזנטל בחרה להציג מייצב רוחני בשם HINT HIT  עם מסר של התמודדות מול המציאות בדרך רוחנית. "להתחבר לכוח שיש באמונה ולארגיות רוחניות שמכוונות אותנו. להאמין שהכל קורה במקום הנכון ובזמן הנכון", מסבירה רוזנטל שהציגה שלושה וילונות שונים שכל אחד מהם מייצג דבר שונה. את הצופים במייצב שלה הזמינה היוצרת הצעירה להקשיב ליצירה אותה הלחינה וניגנה על פסנתר כשהצלילים ביחד עם הויולונת השונים מעבירים מסרים.
את היצירה בידיים שלך הציגה עדן כהן כשהיא מכניסה לתוכה את עולם התוכן האישי שלה הלקוח מעולם התיאטרון אליו היא מחוברת. ציור ריאליסטי של יד במיימדים גדולים שעל האצבעות קשורים חוטים באורכים שונים אליהם מחוברים מפתחות שננעלים על מכתבים. "המסר שלי הוא שקשרים של זוגיות ואהבה הם קשרים שרק אנחנו יכולים לשלוט עליהם".
  את המייצב נדנדת עץ הציגה היוצרת הצעירה ליאן טל- מצגת על מערכת היחסים וקשרים בין בני אדם.  את המסר שלה העבירה ליאן באמצעות נדנדת עלה ורד בגן ילדים עשוייה כולה מגפרורים בגדלים שונים כשבולט הניגוד בין הדימוי המוצג לבין החצומר ממנו הוא עשוי. "בדומה לנדנדה גם למערכות יחסים יש שני צדדים ושניהם תלויים זה בזה וזקוקים זה לזה", מסבירה טל. "על מנת ליהנות מהצדדים החיוביים של מערכות היחסים אנחנו חייבים לקחת את הסיכון ולהתנדנד על הנדנדה גם אם קיים סיכון שהיא תבער".
   דריה גנדלב הציגה את המייצב הקורבן- עבודת ויטראז' מרהיבה בה שמה דגש על נושא הכחדת בעלי החיים בטבע על ידי מעשי בני האדם. דמות מריה אוחזת בטלה בצבע אדום המדמה את בעלי החיים המומתים. "המסר בעבודתי הוא העלאת המודעות לנושא הכחדת בעלי החיים בטבע על ידי האדם. הדגשת הפעילות ההרסנית הכוללת צייד, זיהום אוויר,. הריסת שטחים למען החקלאות ועוד".

שלוש שנים שמובילות לגמר

מי שמובילה מזה שנים את כתת האמנות העירונית הפועלת בגולדווטר ובה לומדים תלמידים משלושת בתי הספר התיכוניים בעיר, היא ליעד אנקר כהן, המורה לתולדות האמנות ולצדה המורה בתחום המעשי- אורית שבתאי. במשך שלוש שנים מכתה י' ועד סיום כתה י'ב לומדים תלמידי מגמת האמנות את הנושא בפן העיוני לצד הצד המעשי, כשלאורך השנים הם נדרשים לעבודות מעשיות שונות, גם אותן הציגו הבנות בחדר פנימי באשכולות פיס. 
   "אנחנו מפתחים אותן במגמה מבחינת חשיבה אמנותית ומלמדים אותן את שפת האמנות", מסבירה ליעד ולא, לא כל מי שמתחיל את דרכו במגמה מגיע עם רקע קודם. "אנחנו מיישרות לתלמידים קו ויוצאות איתן לדרך", מתארת אורית שבתאי את תהליך העבודה בכתה, כשלאורך כל הדרך עומדים בפני התלמידים פרויקטים לביצוע על פי דרישות משרד החינוך. "עבודת הגמר עליהם נבחנות התלמידות היא ההיילייט של הפעילות אותה אנחנו מציגים בכל שנה בפני קהל ההורים, אמנים מקומיים ובפני כל מתעניין", מסבירה ליעד. ואם לנתח את התלהבותה של האמנית עינת שטקלר שבחנה את העבודות, מן הסתם כל אחת כאן תסיים לפחות את הפרק המעשי עם ציון ראוי. ■

מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו במייל או בווטסאפ

רוצים להיות מעודכנים 24/7? הצטרפו לקבוצת הווצאפ של חדשות ערב ערב באילת

חדשות אילת והערבה - יום יום באילת