אחרי שלקחה פסק זמן של שנתיים מתחרויות לטובת לימודים וצורך לעבור ניתוח, חוזרת האילתית נטליה צ'ופ לתחום פיתוח הגוף שהיא כל כך אוהבת. לאחרונה, היא חזרה מתחרות בינלאומית נחשבת ברומניה, שם סיימה במקום השלישי בקטגוריית הגיל 35 ומעלה וסיימה שלישית בקטגוריה הפתוחה בה לקחו חלק מתחרות מכל קטגוריות הגיל שלה. אמנם בצל המצב הבטחוני היא היססה אם לצאת לתחרות בחו"ל, אבל בגיבוי מלא של משפחתה- בעלה ושני ילדיה, שלא רק תמכו אלא גם נסעו איתה, היתה התחרות האחרונה עבור נטליה תחרות קאמבק לכל דבר. עכשיו היא לא רק מתכוונת לקחת את הנושא צעד אחד קדימה בכל הקשור לתחרויות, כשהמטרתה - להגיע לרמת המקצועניות. בנוסף לכף ולאחר שלמדה את התחום, היא מתכוונת גם לאמן את בנות ונשות אילת בענף הספורט שהיא כל כך אוהבת. "אני ההוכחה לכך שאף פעם לא מאוחר לעשות משהו שאת אוהבת", אומרת נטליה, שמבהירה שהתחרויות שלה ואורח החיים הבריא והספורטיבי שהיא מציגה בבית הם דוגמה מצוינת לשני ילדיה, בתה בת ה- 11 שמתאמנת בהתעמלות אומנותית, ובנה שמתאמן בכדורגל. "זה לגמרי עובר בגנים", היא צוחקת.
לפני שנתיים השתתפה נטליה בתחרות זהה ברומניה, אז היא סיימה במקום השישי בקטגוריית הגיל הפתוחה. ולמרות שכבר אז היא סימנה לעצמה מטרה להתקדם בתחום, דברים שלא ממש היו תלויים בה שינו לה את מסלול החיים. אבל הפעם היא חזרה ולא מתכוונת לוותר. ולמרות שלא פשוט להיכנס לחמישייה הפותחת בקטגורייה הכללית, בה השתתפו הפעם 30 מתחרות, הצליחה נטליה לקטוף את המקום השלישי, מה שאומר מבחינתה ומבחינת מאמנה, רועי קריספין, שהיא לא רק השתפרה אלא שהיא לגמרי בכיוון הנכון למעלה. "זו תחרות יוקרתית שמארגנת הפדרציהIFBB PRO שמתקיימת ברומניה פעמיים בשנה, באביב ובחורף, ומגיעות אליה מתחרות מכל העולם", מסבירה נטליה, ששמה לה למטרה לסיים בפעם הבאה את התחרות הזו במקום הראשון, או אז תעלה לתחרות המקצועניות. ולמרות שגם בתחרות הזו היא ומאמנה סבורים שקופחה והם אף הגישו ערעור, כרגע לא נותר להם יותר מדי מה לעשות אלא לקוות שבפעם הבאה גם השופטים יחשבו אחרת. "אני ממשיכה להתאמן חזק ולא מוותרת", היא אומרת. "בעלי תומך בי שאין דברים כאלו וזה לא פחות חשוב כי בלי התמיכה בבית כל זה לא יכול לקרות", אומרת נטליה שמסיימת ללמוד בוינגייט בקיץ הקרוב ומתכננת לפתוח באילת סטודיו משלה לאימון נשים ובנות.
איך לא נשברים וממשיכים הלאה?
"אחרי התחרות הקודמת חשבתי שזו הפעם האחרונה שלי אבל התגעגעתי. אני תמיד חושבת על זה שעדיין לא נתתי את כל מה שיש לי ושאני מסוגלת ליותר וזה מה שממריץ אותי להמשיך הלאה ולא לעצור. את מתאמנת, רואה תוצאות, מבינה שיש לך את הכוח לקחת את זה עוד כמה צעדים קדימה ולא מוותרת ושיהיה ברור זה לגמרי לא פשוט. אני מתעוררת כל בוקר בשעה 5:30 עושה צעידה, גם בערב וכל זה לצד תוכנית אימונים לא פשוטה ותפריט קבוע ואסור לשכוח שאני אמא לשניים, רעייה וספרית, שזו נכון להיום הפרנסה העיקרית שלי. אבל אני תמיד אומרת שכשרוצים- הכל אפשרי".
איפה נראה אותך בעוד כמה שנים?
"המטרה הברורה שלי להגיע עד גיל 40 שזה עוד 3 שנים, לתחרות מיס אולימפיה למקצועניות בלוס אנג'לס ארצות הברית, ועד אז יש לי עוד עבודה קשה".
מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו במייל או בווטסאפ
רוצים להיות מעודכנים 24/7? הצטרפו לקבוצת הווצאפ של חדשות ערב ערב באילת
חדשות אילת והערבה - יום יום באילת
