כנופיה של אילתים הבריחה ממפרץ אילת עשרות ערכי טבע מוגנים

כנופיה מאורגנת של 14 איש, בהם חמישה תושבי אילת, הפעילה ב- 2019, עד למועד תפיסתם בסוף אותה שנה, מערך שלם שכל תכליתו היתה שוד של אוצרות טבע מוגנים ממפרץ אילת, אותם הבריחו במכלי קירור מיוחדים. בכתב אישום שהוגש כנגדם (יוני 2022), מפרטת רשות הטבע והגנים שורה ארוכה של עבירות אותן ביצעו. מעשיה של הכנופיה נחשפו רק לאחר מידע מודיעיני שהגיע ממקור לרשות הטבע והגנים, שפעלה לתפיסת הכנופיה. במרץ השנה ביקשו סנגורי הנאשמים לחייב את המדינה לגלות את שם המודיע שהביא לחשיפת הפרשה, אך סורבו על ידי השופט שי ברגר מאילת, שקבע, כי המקור אינו מעורב בביצוע העבירה וכי אין בחשיפת שמו כדי לסייע בהגנתם.

מערך שלם כולל תצפיתן

מכתב האישום עולה, כי אחד הנאשמים, תומר כהן מאילת, העובד בתחום הספורט הימי בעיר, היה למעשה היה מי שעמד בראש הקבוצה. הנאשם השני, דוד דיין מטירת הכרמל, הוא חברו הטוב של אותו כהן, שעסק בתיווך וסחר של ערכי טבע בין הקבוצה מאילת לרוכשים ברחבי הארץ, ובעיקר מול נאשם 3, ברוך מור מרמת גן, "שהוא יבואן וותיק של ערכי טבע, שמחזיק ומפעיל במשך שנים ארוכות חנות לדגי נוי ובניית אקווריומים בשם "פרש ריף" בתל אביב". כתב אישום מייחס לו סחר בערכי טבע מוגנים מול הקבוצה האילתית וגורמים נוספים. תושב אילת נוסף שמעורב בפרשה הוא מרק ליברמן, עובד בחברה העוסקת בספורט ימי ושהיה שותף באיסוף ערכי הטבע והעברתם מאילת צפונה, לצדו עסק במלאכה נאשם נוסף, קרל בריווינג, איש ים וצולל ותיק, שיסק על פי האישום בשליית ערכי הטבע מהים תמורת שכר והחזקתם. חבר נוסף של הנאשמים, אף הוא אילתי, אביחי בטיט, סייע כתצפיתן בשם הקבוצה מפני פקחי רשות הטבע והגנים וכן סיפק לקבוצה פנסים שיקלו עליהם את שוד ערכי הטבע. נאשם נוסף, אלי בן חמו מאילת, הוא נהג המונית שהעביר בתוך מכלים מקוררים, את ערכי הטבע שנשלו מהמפרץ, חלקם לא שרדו את הדרך. כמו כן, נאשמים בתיק גם חמישה אנשים שרכשו מהכנופיה את ערכי הטבע (אחד מהם אף סחר בהם מול אחרים).

ערכי טבע בשווי עשרות אלפי שקלים

כתב האישום מפרט את האישומים השונים בהם מואשם כל אחד מהנאשמים, כאשר לכל אחד מהם מיוחסים אירועים אחרים, או כאלו בהם חטאו בצוותא. בין היתר מפרט כתב האישום מקרה מדצמבר 2019, בו מכרו חלק מהנאשמים 54 צדפות ענק מסוג טרידכנה, עבורן שולם סכום של 8,100 שקל. צדפות אלו נמכרו בהמשך לאחד הנאשמים שהחזיקן בביתו. ברשות ציינו כי שכיחותן של צדפות אלו במפרץ אילת נמוך. באישום אחר מואשם נהג המונית שהעביר את ערכי הטבע במכלים להם חוברו משאבות חמצן. המשלוח כלל דגים ואלמוגים ואלה נמכרו לבעל החנות בתל אביב בתמורה ל-16,000 שקל.
באישום שלישי נטען כי בדצמבר 2019, עוכבו חמישה מהנאשמים בתחנת דלק בדימונה, על ידי המשטרה, בשעה שנסעו במונית בה נהג מי שהוזמן מראש במיוחד לביצוע העברת ערכי הטבע מאילת. במונית נתפסו ערכי טבע מוגנים רבים, שערכם על פי ההערכה, 15,0000 שקל. כתב האישום מפרט כי כתוצאה מתנאי ההובלה ובשל העקה (סטרס) שחוו ערכי הטבע, חלק מהם לא שרדו את ההובלה ומתו כמה ימים לאחר מכן, עת הוחזקו במשמורת למטרת אישושם בפארק המצפה התת ימי. 
באישום נוסף מואשמים שניים מהנאשמים כי האחד הזמין מהשני דגי נפוחית, זהרונים וקיפודי ים בשווי של 5,000 שקל. בכתב אישום חמישי מואשמים שניים כי החזיקו ברשותם תמנון וזהרון, כאשר התמנון נמכר ב-500 שקל. אחד הנאשמים, תושב הישוב תלמי יחיאל, הנאשם בפרשה, החזיק בביתו באקווריומים ובהם מינים רבים שמקורם באילת, ובהם שושנות ים, סרטנים, כוכב ים שביט ורבים נוספים. נאשם נוסף נאשם בכך שרכש דג זהרון תמורת 1,600 שקל וזהרונית תמורת 1,000 שקל. בביתו החזיק ב-13 אקווריומים, ובהם נתפסו שלל דגים, כוכבי ים ואלמוגים רכים. 

האם די בקנס ומאסר על תנאי כדי להרתיע?

בחודש אוקטובר 2022, קיבל השופט שי ברגר מביהמ"ש השלום באילת את הסדר הטעון אליו הגיעה המדינה מול שניים מהחשודים, ובנובמבר קיבל הסדר מול נאשם נוסף, שחלקם בפרשה היה בצד הרוכשים, שבביתם נתפסו ערכי הטבע (אחד מהם גם עסק במכירה לצדדים שלישיים). השלושה הורשעו בפגיעה, החזקה וסחר בערכי טבע מוגנים. 
על אחד מהם, שחר גלוסקא מתלמי מנשה, נגזרו מאסר על תנאי ל-3 חודשים, קנס בגובה 30,000 שקל והתחייבות בגובה 40,000 שקל שלא לעבוד עבירה דומה בתוך שלוש שנים. על השני,  תומר פרידמן מהרצליה, נגזרו מאסר על תנאי של חודשיים למשך שנתיים, קנס בגובה 20,000 שקל והתחייבות בסך דומה. על השלישי, אורן בלזר מאזור, נגזרו מאסר על תנאי למשך 3 חודשים למשך שנה, קנס בגובה 9,000 שקל והתחייבות בגובה 30,000 שקל. 
השופט ציין כי נתן: "משקל להסכמות הצדדים, להודאתם המידית של הנאשמים, ללקיחת האחריות, לסכומי הכסף הלא מבוטלים שהוסכמו בין הצדדים ולטיעוני הצדדים, בפרט לעובדה שהנאשמים לא סחרו בערכי הטבע במובן של מכירה. עוד לקחתי בחשבון שהעיסוק בערכי טבע אינם העיסוק העיקרי של הנאשמים וכל אחד עובד בעבודתו." 
כנגד שאר הנאשמים ובהם גם ראשי הכנופיה, עדיין מתנהל. במהלך חודש מאי ביקשו פרקליטיהם של שניים מהנאשמים, מהשופט שי ברגר, לפסול עצמו מלדון בתיק, שעה שנחשף לחומרי חקירה רבים בעניינו ולאחר שחתם על 20 צווים הנוגעים לנאשמים עוד בשלב בו היו בגדר חשודים. השופט דחה את הבקשה וגם ערעור לעליון שהוגש על ידי תשעה מבין הנאשמים, נדחה, לאחר שנפסק כי לא הצטברה מסה קריטית של חומרים שנחשפו בפני השופט ברגר. 

הכתובת היתה על הקיר

במרץ 2018 חשף 'ערב ערב' כי רשות הטבע והגנים שינתה את עמדתה והתירה בניגוד לעבר, ייבוא דגי מים מלוחים ממינים רבים, דבר שהיה אסור עד אז (למעט זנים ספורים) - כיום אסורים ביבוא רק שישה זני דגים, חובבי האקווריומים התריעו בזמנו: "הרשות ירתה לעצמה ברגל, מעתה יהיה קשה עד בלתי אפשרי לדעת האם הדג בחנות מקורו ביבוא בהיתר או בעבירה על החוק".
הסביר, אז, ערן, המחזיק בביתו אקווריום דגי ים נדירים: "עד מרץ 2018 פקח שהיה נכנס לחנות שמוכרת דגים והיה רואה שם דג שמקורו במפרץ אילת, יכול היה לדעת בוודאות שמדובר בדג שיובא באופן בלתי חוקי, או שמדובר בדג שהוצא מהים האדום שלא בהיתר, פשוט משום שהדגים הללו לא הופיעו ב"רשימה הלבנה". לא חסרים גנבים ושודדי טבע שמגיעים לאילת באישון ליל ומוציאים מהים אוצרות טבע מוגנים. מכאן שיקשה כיום מאוד על פקחי הרט"ג לאכוף את הנושא. הרשות למעשה ירתה לעצמה ברגל, שכן פקח שיכנס לחנות ובעל החנות יציג בפניו תעודת ייבוא מתימן או מדינה אחרת, לא יוכל לדעת האם הדגים שהוא רואה מולו כרגע בחנות הם פרי אותו יבוא בהיתר או שמא מדובר בערבוב בין דגים שיובאו בהיתר לדגים מוברחים או גנובים שהוצאו מים סוף ואפילו ממפרץ אילת. האכיפה בנושא הופכת למעשה לכמעט בלתי אפשרית וכל בעל חנות יוכל להתכסות בכסת"ח של תעודת ייבוא, אבל למעשה את מרבית הדגים הוא יביא מהשוק השחור ועוד לא דיברנו על הסכנה שבהכנסת מינים לא מוכרים מאקווריומים לים, מה שעלול לערער את כל המערכת האקולוגית במפרץ", לדברי ערן הסיבה לשינוי המהותי בגישת הרשות נובעת משיקולים מסחריים בלבד, כתמיכה בכך הוא מביא את הפוסט של אהוד רוסו, שהוא לדבריו מגדולי היבואנים בארץ לדגי נוי מלוחים. "הרשות זיהתה שיש כאן שוק שרעב לדגי נוי, היא הבינה את המשמעות הכלכלית האדירה שיש למתן היתרי יבוא כאלה והיא למעשה עושה שיקול כלכלי על חשבון שמירת הדגה והאלמוגים במפרץ אילת", הוא טוען, אל היבואנים אין לערן כל טענה שכן הם לדבריו מנסים למקסם את רווחי העסקים שלהם ולגיטימי שידחפו להגדלת היתרי היבוא, אלא שלדבריו מי שאמורה היתה לעמוד בפרץ ולמנוע את הזליגה היא הרשות שכאמור נכנעה לדבריו ללחצים.

רשות הטבע והגנים אמרה אז ל'ערב ערב': "רשות הטבע והגנים משקיעה משאבים רבים ופועלת מסביב לשעון כדי לאכוף את איסור הפגיעה והדייג של דגים וערכי טבע מוגנים אחרים בשמורת האלמוגים ובכלל כבר בשלב שאלו עוד נמצאים במים, עוד לפני ביצוע העבירה בפועל. בתוך כך רשות הטבע והגנים קיבלה השנה ממשרד החקלאות את סמכויות הפיקוח על הדייג בכל הארץ לרבות ים סוף, ובמסגרת זו יוגברו עוד יותר מאמצי ויכולות האכיפה בנושא. לצד זה, רשות הטבע והגנים תמשיך לפעול מול כל העוסקים בסחר וייבוא של חיות בר וערכי טבע מוגנים, כדי להבטיח שאינם עוברים על החוק ושהם פועלים רק במסגרת ההיתר הניתן להם. לשם כך נעזרת הרשות גם במערך מודיעין חדש שהוקם השנה”.

בנוגע לתלונה אודות העדר אכיפה כלפי משווקי דגים ממפרץ אילת המשווקים מרכולתם בפייסבוק מסרה הרשות: "רשות הטבע והגנים מברכת על כל דיווח מהימן שמגיע מאזרחים על עבירות שמבוצעות בתחום סמכותה וטיפולה ביניהן פגיעה בחיות בר וערכי טבע מוגנים, פגיעה בשמורות טבע ובגנים הלאומיים. כל דיווח נבדק לעומק ונבחן לגופו של עניין בהתאם למאפייני הדיווח והממצאים, סוג וחומרת העבירות, אפשרויות האכיפה ועוד. לצד זה מופעל שיקול דעת וסדר עדיפויות בהתאם למשאבים הקיימים. בתוך כך רשות הטבע והגנים פועלת בתיאום ובשיתוף פעולה עם משטרת ישראל וגופי אכיפה נוספים במקום שנדרש ואפשרי על מנת לאכוף את העבירות ולמצות את הדין עם האחראים על כך וכחלק מזה גם הוקם לאחרונה ברשות הטבע והגנים מערך מודיעין חדש. לעניין המקרה הספציפי שתואר, הדבר הועבר לטיפול במישור המודיעיני".

רוצים להיות מעודכנים 24/7? הצטרפו לקבוצת הווצאפ של חדשות ערב ערב באילת

חדשות אילת והערבה - יום יום באילת