הילד הפך לצל שלכם? אל תשחררו בכח

מאת: מירב לוי דיאמנט ● 2/6/2023 05:40 ● ערב ערב 3122
אם להודות על האמת, עדיין לא הגיע ולו חייל אחד לבקו''ם כשהוא אוחז בשולי החולצה של אמא שלו ומסרב לשחרר ­ הילד שלכם דבוק אליכם? מתקשה לשחרר בגן, במסיבות, בגינה הציבורית? אל תילחצו, הוא זקוק לזה ­ אנשי מקצוע מבטיחים - כשילדכם יתחזק נפשית, גם זה יעבור
הילד הפך לצל שלכם? אל תשחררו בכח
ואם למרות כל הניסיונות הילד מסרב להישאר לבדו בשום מקום, פשוט גלו הבנה והכלה והישארו אתו

אז נכון שאין משהו שהייתם רוצים יותר מאשר לקחת את הילד לגן הילדים, לנופף לו לשלום ולשחרר. ונכון שאתם לא מאלה שמתעקשים ללכת אתו לכל מסיבה של הגן ונכון שבג'ימבורי הייתם מעדיפים לשבת בצד עם האימהות ולקשקש ולא להיות חלק מהילדים בערימה על המשחק, אבל מה לעשות והילד שלכם לא משחרר. וכמה פעמים אמרו לכם שהאשמה היא בכם ושאתם הם אלו שלא משחררים ואתם רק רוצים לצרוח ושיבינו כולם פעם אחת ולתמיד שזה לא באמת אתם שלא רוצים לשחרר אלא זה הילד שנדבק. 
מודה, אני מכירה את זה מקרוב. אצלי זה הגיע גם לכתה א' ואפילו לכתה ב' ובאחת הפעמים הנוראיות האלו כשמנהלת בית הספר טענה בפני שוב- "זה לא הוא, זו את שלא משחררת", הודעתי למנהלת שמבחינתי הילד משוחרר כבר מזמן, אבל הדבר היחיד שנשאר לי כדי לשחרר אותו מהאחיזה הבלתי פוסקת שלו בי זה לבעוט אותו למרחק. "זה מה שאת רוצה?", שאלתי את המנהלת ההמומה כי באמת מה עוד נשאר לי לעשות כדי שיבינו שזו לא אני אלא הוא. אז כן, בפסיכולוגיה לגמרי מכירים את התופעה הזו. ורק כדי שתרגעו כמו שנרגעתי אני, האם באמת ראיתם חייל מגיע לבקו"ם כשהוא אוחז בשולי החולצה של אמא שלו ומסרב לשחרר?
ה כל רבותיי זה עניין של זמן ומוכנות נפשית. ורק כדי שתרגעו, כדאי שתדעו שעל פי הסטטיסטיקות 10 אחוז מכלל הילדים סובלים מחרדת נטישה גם אם אתם הכי איתם וגם אם אתם לא באמת רואים סיבה מוצדקת לחרדה הזו אצל הילד שלכם.


נעים להכיר- חרדת נטישה


וגם אם זה נשמע לכם מופרך, דעו שישנם ילדים המתקשים להיפרד אך משום שהם חוששים שבאמת שמשהו יקרה להורה שלהם והוא לא יגיע לקחת אותם מהגן או מכל פעילות אחרת. לעיתים מתלוות לחרדות האלו גם תופעות נילוות כמו למשל כאבי בטן, ותאמינו לו, זה אמיתי ולא בכאילו וגם תגובת פאניקה כשהילד לא מוכן שתלכו לשום מקום. אז אולי זה נראה לכם שהילד לגמרי מפונק או שאולי אתם חינכתם אותו לא נכון, אבל היי, זה ממש לא אתם אלא הוא וכל שעליכם לעשות זה לגייס את הכי הרבה סבלנות שאתם רק יכולים לגייס ולהאמין, הכי חשוב להאמין לילד שכל מה שהוא משדר לכם זה לא משחק אלא אמיתי לגמרי. אז מה בכל זאת אפשר לעשות כדי להקל עליכם ועליו?

 

אל תפסלו את הרגשתו


הדבר החשוב ביותר הוא לא לפסול את התחושה הזו אצל הילד. גרמו לו להבין שאתם לגמרי מודעים לקושי שלו. אל תגידו לו- "אתה סתם קשקשן", או "תפסיק להיות מפונק", כי זו לא באמת הסיבה. הסבירו לו שאתם מבינים את הקושי שלו ועשו הכל על מנת להקל עליו.

 

שיידע את כל הפרטים


ילד עם חרדות נטישה חייב להיות מעודכן בכל הפרטים. מתי אתם הולכים, לאן אתם הולכים, מתי תחזרו וכן, אל תהססו להשאיר לו פתק עם מספר הנייד שלו שיתן לאחד המבוגרים באזור אם ממש יהיהב לו קשה. ככה תנסכו בו יותר ביטחון.


הזכירו לילד שחזרתם


הזכירו לילד מקרים קודמים בהם נפרדתם וגם חזרתם. כשהוא הלך לאחד החברים שלו ונשאר לשחק שם לבד ומאוד נהנה. כשהוא הולך בכל יום לגן וכדומה.

 

הגרוע ביותר הוא 'לברוח' לילד

 

שחקו אתו במחבואים


שחקו עם הילד הרבה במשחק המחבואים. תנו לו להבין מהמשחק שכל מי שנעלם או מתחבא, בסופו של דבר נמצא או חוזר.

 

אל תמהרו ללכת


אם אתם יכולים להיות סבלניים ויש לכם זמן, הישארו עם הילד שלכם לפני שאתם הולכים.
 אמנם הסברה גורסת שככל שתחכו כך יהיה לילד קשה יותר להיפרד מכם, אבל היי, אם הלכתם ליום הולדת והוא לא מסוגל להיפרד, הישארו איתו, ואם גם עכשיו הוא עדיין לא רוצה להיפרד, אל תשאירו אותו שם בכוח. זו לא תהיה הנאה אלא סבל.

 

אל תוותרו


למרות הקושי של הילד אל תוותרו לו על יציאה לפעילויות כאלו ואחרות. שילך לחברים, לימי הולדת, לשחק בפארק ואתם מצדכם נסו למצוא זמן כדי להיות שם בסביבה. שבו בפארק עם אמא אחרת, כך שבכל פעם שהוא יחפש אתכם הוא יידע בדיוק איפה למצוא אתכם.

 

שלא תעזו להיעלם


הגרוע ביותר הוא 'לברוח' לילד. להבטיח לו שאתם נשארים ואז לגרום לו להבין שהלכתם. בדרך כזו החרדות שלו רק יגברו והוא גם לא באמת יסמוך עליכם בפעמים הבאות. אם אתם הולכים, שיידע. ואם הוא לא יירצה להישאר, קחו אותו אתכם.

 

גורם ביטחון


אם יש לילד פריט כלשהו שהוא אוהב, נסו לגרום לילד לקחת אותו איתו והישאר צמוד אליו כשאתם הולכים. בדרך כזו הפריט ינסך בו ביטחון.

 

עודדו את הילד


אם הילד נשאר לבד והצליח, עודדו אותו ופרגנו לו. אמרו לו שאתם יודעים שזה לא היה לו קל, אבל שאתם מאוד גאים בו על שהצליח למרות הכל.

 

הזמן יעשה את שלו


ואם למרות כל הניסיונות זה לא מצליח והילד לא נשאר לבדו בשום מקום, פשוט גלו הבנה והכלה והישארו איתו. מצד אחד חשוב מאוד שהילד לא יפסיד פעילויות חברתיות ויתנתק מהחברים, מצד שני כשאתם בסביבה אתם רק מחזקים את הביטחון העצמי שלו. נכון שלפעמים זה לוקח לא מעט זמן עד שהם גדלים ומשחררים, אבל אז זה יקרה באופן טבעי מבלי שתפגעו בילד נפשית. שחרור בכוח, בריחה לילד ומניפולציות שונות רק יגרמו לחרדות של הילד לגדול. אל תשכחו את זה.


רוצים להיות מעודכנים 24/7? הצטרפו לקבוצת הווצאפ של חדשות ערב ערב באילת

חדשות אילת והערבה - יום יום באילת

תגובות

הוסף תגובה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה לתנאי השימוש