אביב הגיע רותם באה

מאת: מירב לוי דיאמנט ● 31/3/2023 08:57 ● ערב ערב 3113
רותם ג'קסון הצעירה שסעדה את אביה על ערש דווי, לא הצליחה להבין איך יתכן שדווקא מי שאכל בריא, עסק בספורט והיה עבורה אות ומופת לחיים בריאים, חלה בסרטן במעי הגס ● במשך שנים לאחר מות אביה היא ניסתה למצוא תשובות לשאלות שהטרידו אותה, כשלאורך כל הדרך היה לה ברור שהמחלה הייתה תולדה של המשבר האישי שעבר ● רק כשפגשה את ההומאופתיה מצאה רותם את התשובות ● היום עם ניסיון של 20 שנה בתחום היא מחפשת כל דרך אפשרית להפיץ את הבשורה ● עכשיו היא פורשת כנפיים, עובדת על קורסים בלמידה מרחוק ואפילו על ספר שירכז את כל תרופות הסבתא שיהפכו לנו את החיים קלים יותר ● ראיון על אמונה בצדקת הדרך, על חיית המסיבות שהייתה ועל החלום למצוא זמן ולכתוב רומן היסטורי על חיי סבתה
אביב הגיע רותם באה
''התגמול הוא לא רק הכסף אלא הסיפוק האישי שאת במקום הנכון בחיים''. רותם ג'קסון ● צילום: אנה שקודה

כשהאביב מגיע ואיתו שלל האלרגיות והפריחות ולא רק על העצים, זה בדיוק הזמן בו אני חושבת על רותם ג'קסון, מרפאה הומאופתית ששמה הולכת לפניה באילת וגם מחוצה לה, שגרמה לי כבר לפני שנים להבין שפריחה זה לא רק מה שרואים על העור אלא הרבה מעבר לזה. "חפשי אצלך עמוק בפנים מה מפריע לך ותביני את מקור הפריחה", היא אמרה לי כבר אז.


 "אבא במותו ציווה לי את המקצוע הטיפולי"


רותם ג'קסון היא ילדת פרחים במלוא מובן המילה. ועזבו את הלוק שלה שתואם בדיוק להגדרה- חולצות פשתן רכות ומתנופפות, מכנסיים צמודים בשלל עיטורים ורעמת תלתלים בלונדיים אין סופיים שמכסים פנים יפות ועיניים כחולות. אז כן, מעבר ללוק, רותם היא ילדת פרחים בלב ובנשמה. היא נולדה וגדלה בפרדס חנה, בהווה בסיס האם של הרוחניות, מוקפת בטבע אין סופי, פרחים, פרדסים, למדה בבית ספר חקלאי, בילתה ברפת וגדלה באווירה הכי טבעית וחופשית שאפשר לדמיין,
 וכל אלו עם שורשים הכי מחוברים לטבע- "גדלתי עם סבתא ילידת הארץ שגדלה על צמחי מרפא וגידלה אותנו ככה", מתרפקת ג'קסון על זכרונות העבר. "גדלתי עם ערק וצמחי מרפא על הבטן כשהיא כאבה לי. כמי שטופלה מגיל צעיר על ברכי הרפואה הטבעית, זה תמיד היה חלק ממני". אבל יותר מכל אלו אביה היה תמיד עבורה המודל לחיים בריאים, כמי שאכל בריא ועסק בפעילות ספורטיבית, ולכן כשדווקא אביה חלה בסרטן המעי הגס, חיפשה רותם את התשובות למה שלא הסתדר לה בראש. "כבר אז עם מינימום תובנות שהיו לי ובלי הרבה הבנה בנושא, היה לי ברור שחייב להיות קשר בין המחלה לבין המשבר האישי שאבא שלי עבר זמן קצר לפני התפרצותה, הרי לא התקבל על הדעת שהיה מקור אחר לבעייה", אומרת רותם שכבר בגיל 17 התענתה מול השאלות האלו שהטרידו את מנוחתה. "אבא שכבר קרוב לשנה בבית החולים וכל המשפחה נרתמה לטפל בו. בגלל שהייתי שנה לפני הצבא והיה לי יותר זמן מלכולם, עברתי ממש לגור איתו בבית החולים וטיפלתי בו, ככה שבאיזה שהוא מקום הרפואה והטיפול בחרו אותי. בשלב מסויים כשאבא כבר היה על ערש דווי אמרתי לו שלדעתי מה שהוא עובר קשור דווקא לפן הנפשי והוא הסכים איתי אבל לצערי זה כבר היה מאוחר מדי עבורו. כשאבא נפטר אחרי שנה וחצי של התמודדות קשה עם המחלה, הייתי בת 19. הבנתי שאני כבר מטפלת בפועל, ונפלה אצלי החלטה שאני חייבת לפצח את הדבר הזה שקרה לו- איך יתכן שבן אדם שהיה כל כך בריא חלה ככה. הרי זו לא הייתה התזונה וגם לא הספורט שגרמו לו לזה וכל מה שאני חיפשתי זו ההוכחה לכך שיש קשר בין הפן הנפשי לתחלואה כזו קשה. את מבינה, בשלב מסויים בחיים הבנתי שאבא במותו ציווה לי את הבחירה במקצוע טיפולי".

 

ואז הגיעה ההומאופתיה


בשנים הבאות רותם טעמה כמעט מכל סוגי הרפואה הטבעית בחיפושיה אחר התשובות, רק אחרי טיול ארוך, כשהיתה בת 23 היא הגיעה לטיפול הומאופתי על מנת לנסות ולפתור את בעיית האסטמה איתה התמודדה כל החיים. כשהמטפל חיבר בין האסטמה שלה לבין הנפש, הבינה רותם שמצאה בדיוק את מה שחיפשה- את הקשר הישיר לכך שמצב הנפש משפיע על מצב הגוף. "זה למעשה הבסיס בהומאופתיה", היא מסבירה, "איך הנפש שלנו משפיעה על הגוף ולא משנה בעצם מה אתה אוכל וכמה ספורט אתה עושה. כשפגשתי את זה על בשרי הבנתי שאת זה בדיוק חיפשתי וגם מצאתי". את הגילוי הזה שלה תירגמה רותם ללימודי התחום. "בשלב הזה כבר עברתי לגור באילת. קודם לכן הגעתי לבקר בעיר חברים שעבדו במועדון צלילה והכרתי שם את ידיד, מי שלימים הפך לבעלי. למרות הריחוק לא ויתרתי על הלימודים במשך 4 שנים טסתי כל שבוע למשך יומיים למרכז ללימודים בבית הספר הישראלי להומאופתיה של חיים רוזנטל וגיליתי עולם שלם שתמך בכל מה שהאמנתי בו כל השנים. בהומאופתיה לומדים על חומרים בטבע מהם עושים תרופות ואיך הדברים עובדים בדילול הומאופתי כי הרי בהומאופתיה אין חומר יש רק את האנרגיה של החומר אחרי שעבר המון דילולים וכל אלו התחברו לי לטבע סביבו גדלתי כל בחיים. רק מי שמחובר לטבע יכול להתחבר לרעיון הזה ולהיות בעל אמונה שלא הכל זה חומרים אלא אנרגיה, נפש...", רותם מסתכלת עלי וצוחקת כשהיא מבינה שאיבדה אותי בדרך שכן אין יותר ארצית ממני. "כדי ללמוד הומאופתיה את צריכה להיות מצד אחד רוחנית ועדיין מדובר כאן במקצוע שמסביר לך שלגוף יש שפה, הוא מדבר אותה ורק צריך להבין מה הגוף מנסה להעביר לנו. כל בעייה שיש לנו זה למעשה מסר שהגוף מעביר. כל סימפטום הוא קריאה לעזרה והכל למעשה מתחיל מהנפש ולכן חשוב מאוד להיות במודעות, לפתור טראומות, להוציא סודות ולא להחזיק שום דבר בבטן. אומרים שככל שהסוד גדול יותר המחלה קשה יותר, הגוף קורא לעזרה ומדליק נורות".

את מתכוונת לסטרס? אני תוהה ורותם מסבירה: "ברפואה הרגילה יקראו לזה סטרס, בהרצאות שלי אני מסבירה איך זה קורה, מה קורה לי בגוף בזמן הסטרס ובהומיאופתיה צריך להבין על מה הסטרס יושב, מתי זה התחיל. אם יש למישהו בעייה כרונית הכי חשוב להבין מתי זה התחיל ולנסות להבין מה עבר עליו נפשית באותה תקופה. אם אבא שלי היה יודע אז לפתור את הבעייה שעבר אולי הוא לא היה מת וכן זה לגמרי יושב לי בראש".

 

''אבא שלי במותו גם דאג להבהיר לי את חשיבות החיים הרגועים'’ ● צילום: לימור קראדי

 

"הבנתי שזה הייעוד שלי בחיים"


כבר 20 שנה שרותם ג'קסון עוסקת בהומיאופתיה. תוך כדי לימודי המקצוע היא התחתנה ונולדו לה ילדים שגם הם גדלו על ברכי ההומיאופתיה. "אצלנו בבית כשמישהו לא מרגיש טוב הוא לא מבקש אקמול אלא רמדי, שזה שם כולל לתרופות הומיאופתיות. בעוד שתרופה מטפלת בסימפטומים של המחלה הרמדי מטפלת במקור הבעייה. חשוב להבין שההומיאופתיה היא אינדיבידואלית לגבי כל בן אדם. יכולים להגיע אלייך שלושה אנשים עם אותה בעייה, אבל בסופו של יום כל אחד מהם יקבל רמדי אחרת כי אצל כל אחד מהם הסימפטומים של המחלה יושבים על מקור שונה".
לפני עשור גילתה רותם את כוחן של ההרצאות. מה שהתחיל בקטן הלך והתעצם כשרותם מבינה שהיא יכולה לחבר בהרצאותיה בין שני האהבות שלה- ההומיאופתיה והכתיבה ומהר מאוד הבינה שהיא ממש נהנית מהרעיון. "גיליתי שדברים שנראו לי כל החיים ברורים וטבעיים היו חדשים לאנשים אחרים, דברים כמו באיזה חומרים להשתמש, איזה תה לשתות וכדומה. מעבר להומיאופתיה גיליתי שאנשים בכלל לא מכירים את הדברים האלו ומצאתי את עצמי מרצה על הדברים שאני חיה ביום יום. הרגשתי שהמטרה שלי בהרצאות להצליח לחבר את האנשים לעצמם, לנפש שלהם ונעזרתי בסיפור על אבא שלי כדי להסביר לאנשים שיש מקור לכל בעייה. אחת התובנות שגילי שלא סתם קוראים לי רותם כי אני מרגישה שאני רותמת את האנשים למודעות הזו. היום אני לגמרי מרגישה שזו בדיוק השליחות שלי בחיים".
ודווקא כשנדמה היה לרותם שהיא מצאה את הכיוון שלה בחיים הגיעה הקורנה. הטיפולים התמעטו כי אנשים פחדו לצאת החוצה, ההרצאות נעלמו ורותם שהבינה עד כמה האנשים בחרדה ומצוקה וצריכים כל עזרה אפשרית התחילה להעלות את כל מה שהיא יודעת בפוסטים וטיפולים בזום. "העולם נחלק לשניים. לאלו שהקורונה הצמיחה ולאלו שהקורונה דפקה. לשמחתי אני נמנית על הקבוצה הראשונה. העלתי מאמרים של בריאות, העלתי כל דבר שאני יודעת בפוסטים, הרגשתי שאני יכולה לעזור לאנשים להיות רגועים, לחזק את מערכת החיסון ועוד והפצתי את הדברים בכל דרך. 
אנשים שאלו שאלות ומצאתי את עצמי מלמדת אנשים מרחוק מה לקחת ומה לעשות והבנתי שאני יכולה ללמד אנשים איך להשתמש בהומיאופתיה. אמנם בתחום הזה יש כ3000 סוגים של רמדיס אותם צריך להתאים לכל בן אדם לגופו, אבל יש גם סוגי רמדי ייעודיים ברורים לבעייה כזו או אחרת. אז בניתי קורס שימושי לאנשים שלא מבינים בתחום הזה כלום ועדיין רוצים משהו טבעי וקראתי לזה "הומיאופתיה ביתית". הקורסים שהתחילו בתקופת הקורונה בזום צברו הצלחה וכשנפתחו הסגרים הביקוש לקורסים הלך וגדל ולרותם היה ברור שהיא חייבת למצוא את המתכון לקורסים שיהיו שימושים וגם לא המוניים. מאז היא כבר חתומה על 7 מחזורים של קורסים והיד עוד נטוייה. "ראיתי שאנשים מצאים לזה ובאמת רוצים לדעת איך להשתמש נכון בתרופות הומיאופתיות. זה קורס שלא יורד לרזולוציות העמוקות מדי אלא נותן מענה למצבים של פציעות ספורט, דלקות, דלקות אזניים, חרדות, פחדים, בעיות במערכת העיכול ועוד. דברים בסיסיים שאנשים מתמודדים איתם בחיי היום יום וזה לגמרי מוכיח את עצמו. כל מי שמסיים את הקורס הזה נותן לי את הכוח להמשיך עם זה הלאה. "נכון להיום השארתי את הטיפולים על אש נמוכה ואת רוב הזמן אני מעבירה בהרצאות לגורמים שונים".

 

ג'קסון בדיגיטל


אחרי שהבינה שגם ההרצאות עבורה הם לא הגבול, והן זוכות לאהדה גדולה, החליטה רותם שבעידן הדיגיטלי של ימינו, אין שום סיבה להישאר באילת בלבד. בימים אלו היא פורשת את הכנפיים ומתוך רצון כן להנגיש את הידע שלה לכמה שיותר אנשים בארץ בכלל, היא מקליטה את הקורס שלה בדיגיטל, כך שכל מי שרק ירצה יוכל לרכוש אותו ולהראות אותו מתי שנוח לו, איפה שנוח לו וכמה זמן שמתאים לו. "אני עושה את זה עם חברה אילתית שמגיעה אלי הביתה עם כל הציוד והמצלמות ואני לגמרי מרגישה כמו שדרנית בטלוויזיה", היא צוחקת. בד בבד עם הצילומים של קורס הדיגיטל חשבה ג'קסון שדווקא יכול להיות נחמד להוציא ספר שיאגד בתוכו את כל ההסברים, פלוס אוסף של תרופות סבתא שעוברות מדור לדור במשפחות".

ומתי כל הטוב הזה קורה?
"אני מאמינה שהקורס הדיגיטלי ייצא כבר בקיץ והספר זה עדיין לא ברור כי זו הרבה עבודה אבל איןל י ספק שגם זה יקרה".
יחד עם הצילומים, הספר, האיבחונים וההרצאות מיד אחרי פסח תפתח רותם את המחזורים השמיני והתשיעי שלה בקורס ההומיאופתיה הביתית. קורס בוקר וקורס ערב. "אני משתדלת להוציא לפחות שני מחזורים בשנה באביב ובסתיו בדיוק כשכל האלרגיות צצות. הרעיון הוא שאת יכולה להגיע אלי לטיפול אישי או לעבור קורס ולעזור לכל המשפחה שלך לקבל את ארגז הכלים שאני מלמדת".

איזה אוכל לא נמצא אצלך אף פעם בבית?
"פעם הילדים הביאו הביתה בקבוק קולה אז ניקיתי איתו את השירותים", היא צוחקת. "לא תמצאי אצלי אף פעם סלטים קנויים, אני משתדלת לעשות הכל לבד. את הסלטים וגם את הלחם. לא יהיו אצלי סוכר לבן וגם לא קמח לבן. כשאני מארחת אצלי את הקורסים בבית אני מתפארת במעשה ידיי וכולם תוהים איך אני מכינה את זה ומתי בכלל יש לי זמן להכין, אז זהו, שאני תמיד עושה את הדברים הפשוטים והמהירים", היא מחייכת.

איך הילדים שורדים את המצב הזה בבית?
"אנחנו לא כאלו פנאטים. בחוץ מצידי שישתו ויאכלו מה שהם רוצים, אבל לבית זה לא נכנס. יש לי גם אקמול בבית, אבל ברוב המקרים אני זורקת אותו כי הוא פג תוקף. הילדים פשוט גדלו לתוך זה וכשהם גדלים הם הכי שם. מעבר לזה כולם אצלנו בבית עושים ספורט כזה או אחר. אין אצלנו פדלאות טלוויזיה....לפעמים את נוסעת ל'ריטריטים'- מקומות שמוגדרים כחופשה בריאה, אני חיה ככה את היום יום", היא צוחקת. "יוצאת בבוקר לריצה של 5 ק"מ בהרים לבדי, זו המדיטציה שלי. עושה יוגה, אוכלת בריא, שותה את השיק שלי ואז מתחילה את היום עם האנרגיות הכי טובות שיש...ושלא ישמע שאני חיה על איזה ענן, ממש לא", היא מנסה להרגיע את הקינאה המבצבצת אצלי. "באיזה שהוא מקום אבא שלי במותו גם דאג להבהיר לי את חשיבות החיים הרגועים שהם לא פחות חשובים מהחיים הבריאים".

אז אם ההומאופתיה כל כך מוצלחת איך זה שהיא עדיין לא מחליפה את הרפואה הקונבנציונלית?
"אסור לשכוח שתעשיית התרופות היא השנייה בגודלה אחרי תעשיית הנשק וזה מסביר הכל. איך אפשר להתחרות בזה? הרפואה הרגילה ושלא יישמע שאני מזלזלת בה כי ההיפך הוא הנכון, נותנת מענה סימפטומטי בלבד בלי למצוא את המקור לבעייה וכאן כל ההבדל".

אז כיף לך היום במקום בו את נמצאת?
"אני נמצאת במקום שבו אני מגשימה את עצמי וזה כיף. התחושה שאני במקום בו אני צריכה להיות. התגמול הוא לא רק הכסף אלא הסיפוק האישי שאת במקום הנכון בחיים. כשאני מסיימת הרצאה ואנשים מודים לי על שפתחתי בפניהם עולם, אז עשיתי את שלי, אם אני מצליחה לעזור למישהו בהומיאופתיה- עשיתי את שלי".

איפה תהיי בעוד 10 שנים?
"אחרי שהקורסים שלי ירוצו בכל העולם והספר שלי יהיה רב מכר אני רואה את עצמי עדיין מרצה ומלמדת אבל גם מוצאת יותר זמן לטייל. בין לבין החלום שלי להוציא את הספר הבא שלי- רומן היסטורי על החיים של סבתא שלי, יש לה סיפור חיים מטורף שאני חייבת להוציא וכבר התחלתי עם זה. יש לי שליש ספר מוכן אבל אז הגיעה הקורונה וכאמור הכל השתנה".


רוצים להיות מעודכנים 24/7? הצטרפו לקבוצת הווצאפ של חדשות ערב ערב באילת

חדשות אילת והערבה - יום יום באילת

תגובות

הוסף תגובה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה לתנאי השימוש