בחודש פברואר הגישה המועצה האזורית חבל אילות תביעה כנגד משרד הביטחון ובו היא דרשה תשלום בגובה 95 מיליון שקל, בעבור דמי ארנונה לא משולמים עבור שטחים בהם עושה צה"ל שימוש בשטחי המועצה, עבור השנים 2015-2021. למעשה, עמד סכום החוב על סך של 114.1 מיליון שקלים, לטענת המועצה, אך היא הסתפקה ב-95 מיליון מטעמי אגרה. יש לציין, כי בעבור אותה תקופה העביר משרד הביטחון למועצה סך של 44.6 מיליון שקל בעבור ארנונה. סכומים אלו, חושבו בהתאם להסכם פשרה עליו חתמו הצדדים עוד ב-2015 ואשר הסדיר את גובה התשלום וכן את היקף השטחים בגינם יחויב משרד הביטחון. אלא שלאחר שבשנת 2017, עשרה חודשים לאחר כניסת ההסכם לתוקף, הודיעה המועצה האזורית למשרד הביטחון על השתחררותה מההסכם. הסיבה לכך היתה כניסתו הצפויה לתוקף של חוק ההתייעלות הכלכלית ב-2018, לפיו בוטלה זכאותן של ערים וישובים שהוגדרו כ"ערים קולטות עליה", אשר נהנו מהסדר מיוחד לפיו המדינה שילמה עבור שטחי בסיסים של צה"ל 100% ארנונה, בניגוד לפטור שקיים בשאר חלק המדינה המעמדי את הארנונה על בסיסי צה"ל על שיעור של 30% בלבד. המשמעות מבחינתן של ערים אלו, בהן אילת והמועצה האזורית חבל אילות, היא פגיעה ישירה בסכומי הארנונה שהן מקבלות מהמדינה.
מאחר ובהסכם הפשרה מ-2015 ישנו סעיף המאפשר השתחררות ממנו בכל מקרה בו מתגלע פער של יותר מ-15% בשיעור ההכנסות של הרשות בעקבות שינוי החקיקה, בחרה המועצה להפעילו בטענה כי הכנסותיה נפגעו משמעותית. אלא שכתב ההגנה שהגיש משרד הביטחון לתביעה, הוא טוען כי לא כך הם פני הדברים. לטענת המשרד, הומרה הדרך לקבלת הכנסות מארנונה בערים קולטות עליה לשעבר, ממנגנון הגביה הישירה, למנגנון של העברת הכספים באמצעות קרן מיוחדת לצמצום פערים, שהקים משרד הפנים, אליה מעביר משרד הביטחון 70% מחיובי הארנונה הכללית ששולמו בעבר ישירות לרשויות, והקרן לצמצום פערים מחלקת את התקציב בין הרשויות שמעמדן כקולטות עליה בוטל, על פי קריטריונים מקצועיים (בניגוד לגביה ישירה שהעניקה יתרון לרשויות בעלות שטחים נרחבים על פני רשויות קטנות). 30% נוספים ממשיכים להיות משולמים גם כיום לרשויות ישירות. לפיכך, טוענת המדינה כי הכנסות הרשות לא נפגעו ברמה המתירה לה להשתחרר מהסכם הפשרה, השתחררות בעקבותיה הקפיצה המועצה האזורית חבל אילות את סך החיובים של המדינה מבסיסים בשטחה פי 3.5, מ- 9.4 מיליון שקל בשנה ל-32.3 מיליון שקל, תוך שהיא כוללת בסכום גם חיוב רטרואקטיבי ביחס לשנים 2010-2016, שקדמו להסכם הפשרה.
המדינה חישבה ומצאה כי השינוי בפועל בהכנסות הרשות מארנונה, לאחר חיבור שני הסכומים שהיא מקבלת, עמד על 1% בלבד. בטבלה שצרפה היא ממחישה את הסכומים השנתיים שקיבלה הרשות לטענתה בכל אחת מהשנים, שעמד ב-2017 על 31.1 מיליון שקל (99% מה-100% חיוב), ב-2018 על 30.2 מיליון שקל (94%), ב-2019 על 29.2 מיליון שקל (90%), ב-2020 על 28.4 מיליון שקל (86%). רק בשנת 2021, אז עמד הסכום המצרפי שהועבר למועצה על סך של 26.3 מיליון שקל, הגיעה אחוז השינוי ל- 21.5% שמאפשרים השתחררות מההסכם.
המדינה טוענת לפיכך, כי מועצה מבקשת למעשה להגדיל משמעותית את הכנסותיה באמצעות גביה כפולה מהמדינה, פעם דרך השתחררות מהסכם הפשרה ופעם נוספת באמצעות קבלת חלקה מהקרן.
במשרד הביטחון מאשימים את המועצה על כי נקטה צעד חד צדדי וללא הדברות ושלחה ביום בהיר שומה אסטרונומית, פי שלושה ויותר מהשומה המוסכמת.
המשרד אף מצא וציין כי דרישת המועצה אינה של מה בכך, שכן "סך תקציבה השנתי של התובעת עומד על 121 מיליון שקל, כלומר, דרישת התובעת לשנת 2017 בסך של 31 מיליון שקל שקול לכרבע מתקציבה השנתי ובתוספת השלמה מהקרן לצמצום פערים שקולה הדרישה לכ-85% מתקציבה". באותה שנה, שילם בפועל משרד הביטחון למועצה סכום של 10 מיליון שקל, שהיוו 8% מתקציבה, וכ-13% מחיוב הארנונה השנתי לאותה שנה במועצה (70.6 מיליון שקל). סכום זה בתוספת השלמת סכומי הארנונה מהקרן לצמצום פערים ברשויות המקומיות (סה"כ 31 מיליון שקל) שקול כאמור למעל לרבע מתקציב המועצה, וכ-44% מחיוב הארנונה השנתי של המועצה...קבלת דרישותיה של התובעת...יביא הלכה למעשה לגידול עצום בהכנסותיה של המועצה ולמעשה גם לעודף תקציבי עצום וזאת בכל שנה ושנה...משמעות הדברים היא כי המועצה תקבל או למצער תדרוש סך של 100 מיליון שקל במצטבר (ממשרד הביטחון ומהקרן) המהווים 85% מתקציבה לשנת 2017.
המדינה מציינת כי בשנת 2108 ציינה המועצה בדוחותיה, כי היא העבירה סך של 26 מיליון שקל לחובות מסופקים ומחיקה, שעה שאינם ניתנים לגביה, ולפיכך העלתה את הסברה כי היא עושה שימוש בחיוב היתר של שטחי צה"ל כאמצעי להשיב גרעון זה לקופתה.
עם זאת, עיקר הגידול בחיוב שדורשת המועצה מהמדינה, נובע מהוספת שטחי קרקע בהיקף של 35,000 דונם, שלטענת המדינה הוסכם לגביהם כי הם אינם ברי חיוב, משום שהמדובר בשטחי גינות וכבישי אספלט, ולכן נקבע לגביה כי אינה "קרקע תפוסה" ואין סיווג ארנונה שחל עליהם ומאפשר גבייה בגינם.
טענה נוספת של המדינה נוגעת לחיוב בהתאם לסיווגים יקרים של משרדים שירותים ומסחר, עבור מבנים המשמשים בפועל למגורים או המשמשים למלאכה וכשטחים טכניים.
עוד דוחים במשרד הביטחון את טענת המועצה על כי יש להתיר להם להכניס מודד מטעמם לבצע מדידה חדשה של הנכסים בתוך הבסיסים. במשרד מבהירים כי המניעה היא של ביטחון שדה והיא נובעת מכך שמכשירי המדידה מאפשרים איסוף נתונים שבמצטבר עלולים לדלוף מחוץ לצה"ל, שעה שהם מועברים לגורמים נוספים. על פי המדינה, את המדידות יבצעו מודדים מטעם משרד הביטחון, והם יעבירו את נתוניהם לבדקה של מודדי הרשות עד להגעה לעמק השווה ביחס לחיובים. אלא שכאמור, במקרה הנדון, לא הצליחו הצדדים להסכים על גובה החיובים מול מפות המדידה שעודכנו ב-2020.
2072-02-22
רוצים להיות מעודכנים 24/7? הצטרפו לקבוצת הווצאפ של חדשות ערב ערב באילת
חדשות אילת והערבה - יום יום באילת
