תושב אילת נשלח למאסר ממושך בשל ביצוע מעשים מגונים בקטינה

מכתב האישום עולה כי סמיקון הכיר את משפחתה של הקטינה וכי נהג לקחת את בנו ואת הקטינה ברכב השטח שלו לסירה במרינה בה עשה שימוש לצרכי פעילויות אקסטרים. במועדים רבים במהלך 2012 הוא הואשם כי ביקש מהקטינה לעשות לה מסאג', ולצורך כך היה מבקש ממנה לשכב על הבטן בשעה שהוא התיישב עליה. כאשר ביקשה כי יחדל ממעשיו, המשיך בטענה שזה בסדר וכיף ושכנע אותה כי מעשיו היו תקינים.
במהלך אותה שנה, כאשר ביקשה ממנו הקטינה לנהוג ברכב הריינג'ר שלו, הושיבה על ברכיו, ובעודו יושב בכיסא הנהג התחכך בה.  באירוע אחר, לקח אותה לסירה, עשה לה מסאג', ביקש ממנה להוריד את חולצתה, ומשסירבה החל מעסה אותה מעל הבגדים. אז החל להוריד את חגורת המכנס שלו, פתח אותו ואף הוריד חולצתו. בשלב זה המתלוננת אמרה לנאשם שהיא רוצה ללכת הביתה והוא בתגובה אמר לה שהוא לא יפגע בה, התיישב עליה מאחור כשהיא מנסה להורידו מעליה, עד שנחלצה וברחה מהמרינה. 
בתסקיר קורבן העבירה הוגש לביהמ"ש נקבע: "כי כתוצאה מהפגיעה שחוותה, התמודדה המתלוננת עם סימפטומים האופייניים לנפגעי טראומה, אשר החלישו את יכולתה לתפקד ולהתפתח בהתאם לגילה, וכיום היא סובלת מנזקים קשים ועמוקים, שעלולים להוביל לפגיעה עתידית בכל מערך חייה."

השיקול המרכזי: הגנה על הקטינים

בהרשיעו את סמיקון,קבע השופט שי ברגר כי לא מצא שיקולים המצדיקים חריגה ממתחם הענישה לקולא או לחומרא וקבע את הרף כנע בין 20 ל-40 חודשי מאסר. עוד ציין כי: "כאשר מדובר בעבירות מין המבוצעות בקטינים, גובר השיקול ההרתעתי של הנאשם ועבריינים מסוגו, כמו גם הצורך בהגנה על הציבור מפניהם, על פני שיקולים אישיים או נסיבות מקלות של נאשם זה או אחר; השיקול המרכזי בעבירות אלו הוא טובתם של הקטינים, בין אלה שנפגעו בפועל על ידי הנאשם, ובין אלה העלולים להיפגע ממעשיו בעתיד. עוד נאמר, בפסקי דין אלו, כי העונש המוטל חייב לשקף את הזעזוע והסלידה של הציבור ממעשים כאלה, לבל ייווצר חלילה הרושם המוטעה שגופו של הקטין, נפשו וכבודו – הם הפקר". עוד במסגרת הנסיבות, יש לתת את הדעת לכך שהנאשם לא התנצל על מעשיו ואינו מגלה כל חרטה, כל תובנה, ולו קלה ביותר, לחומרת מעשיו ולנזקים שגרם, ואם לא היה די בכל אלה, הרי לכל אורך הדרך, לא בחל הנאשם בהכפשת המתלוננת וטען כלפיה טענות שונות בניסיון שאלו יובילו לזיכויו מהמיוחס לו."

לא התייצב לשמונה דיונים

עם זאת לא מצא השופט לנכון ליתן משקל ממשי לעבירות פליליות קודמות של סמיקון, ובהן עבירות רכוש ואלימות שהתיישנו, אך צין את התנהגותו של הנאשם, שלא היתה שגרתית והביאה להתארכות ההליך: "הנאשם לא שיתף פעולה כראוי עם ההליכים המשפטיים, לא התייצב ל 8 דיונים שנקבעו בעניינו, והוצאו נגדו צווי הבאה, עד אשר נעצר לצורך מתן עדותו בבית המשפט. והרי שרוב הדחיות נבעו מהנאשם ואין לו אלא להליך על עצמו."
לזכותו של סמיקון ניתנה הדעת לנסיבותיו האישיות המורכבות וכן לעובדה כי שהה זמן ארוך במעצר, "אם כי לעניין זה נקבע כי יינתן משקל שאינו רב, לאור העובדה כי לאחר עדותו בית המשפט הורה על שחרורו בתנאים שהוקלו מעת לעת, עד אשר נקבע כי יוכל להשתחרר בכפוף לחתימה על ערבות עצמית בלבד, אך הנאשם בחר להישאר במעצר". 
כאמור, גזר השופט על סמיקון מאסר בפועל למשך 27 חודשים בניכוי תקופת מעצרו, וזאת על רקע כך ש"לא גילה תובנה למעשיו". כך נפסקו לו מאסר על תנאי, קנס בגובה 7,500 שקל ופיצוי בגובה 25,000 שקל לנפגעת. 
38013-08-18

רוצים להיות מעודכנים 24/7? הצטרפו לקבוצת הווצאפ של חדשות ערב ערב באילת

חדשות אילת והערבה - יום יום באילת