פרסומת
דלג

סופר אנקה

מאת: אביבה דקל ● צילום: מהאלבומים הפרטיים ● 4/12/2019 08:27 ● מה נשמע 629
אנקה גרינברג היא אשה מיוחדת במינה ● יודעת כמעט הכל על הכל בשטחים המעניינים אותה ומוכנה לעזור לכל אחד בעצה, בטיפול, או סתם בחברות ● עצם נוכחותה משרה על הסובבים אותה ביטחון ושלווה ● היא מציירת, מפסלת, שוחה ורוקדת זומבה ומחייכת כל הדרך לפנסיה המושלמת מבחינתה
סופר אנקה
נוגעת בכל תחום. גרינברג

אנקה נולדה בבוקרשט רומניה והגיעה לארץ בגיל 19 והתחילה לעבוד במחקר במחלקה לרפואה גרעינית בתל השומר. משם עברה לראשון לציון ושמונה עשרה שנה עבדה במעבדה של שרותי הבריאות הכללית שם.
משנסגר הסניף בו עבדה חיפשה אנקה אלטרנטיבה תעסוקתית וקיבלה את ההצעה לעבוד בבית החולים 'יוספטל' באילת. "מחוסר ברירה", היא מודה, "למרות הפחדים שהיו לי מהחום ומהמרחק. אילת נתפשה בעיני כקצה העולם. אלא שאז הגעתי והתאהבתי במקום – בטבע הקסום, באווירה המיוחדת, ואמרתי לעצמי כאן אני נשארת גם אם אצטרך לעבוד כחדרנית". היא הגיעה לאילת אחרי גירושין, עם ילד בן אחת עשרה. "בני הבכור החליט להישאר עם אביו כדי להמשיך ללמוד. בני הצעיר עזב גם הוא את העיר עם הזמן, כדי ללמוד ראיית חשבון כמו אחיו הגדול. בהווה שני הבנים שלי רואי חשבון. יש לי ארבעה נכדים וכולם גרים בצפון. אני נשארתי כאן. זה הבית שלי וכאן טוב לי", היא מבהירה.

 

 

"הסבל שלהם הפך לסבל שלי"


בבית החולים 'יוספטל' ניהלה אנקה את המעבדה הביוכימית, ומהר מאוד למדה לתקן את המכשירים שהתקלקלו. 
"אני יודעת שאנשים ירימו גבה, אבל זה קרה. ישבתי מול המכשיר שהתקלקל והוא שלח לי הודעה באיזה צד בדיוק התקלה שחלה ואני התקשרתי לטכנאי שסרב להגיע לאילת למרות שהסברתי לו באיזה מקום התקלה. בפעמים הראשונות הטכנאי שאל איך אני יודעת את זה, וכשאמרתי לו שהמכשיר אמר לי, הוא לבטח חשב שהשתגעתי, אבל מיקומה של התקלה הראה לו פחות או יותר מה קרה והוא הסביר לי מה לעשות ואיזה סוג של מברג אני צריכה לבקש מהאחזקה. ומאחר וקיבלתי אישור מהנהלת בית החולים שמותר לי לפרק ולהרכיב כל מכשיר על אחריותם, הם נתנו לי מה שהייתי צריכה. ככה תיקנתי את המכשירים וגם קיבלתי על כך פרס העובד המצטיין", היא מחייכת בשובבות. 
העבודה בבית החולים היתה קשה פיזית וגם נפשית, אבל עזרה לפתח באנקה את היכולות המיוחדות שלה.
 "ראיתי כל כך הרבה סבל בבית החולים וכל הזמן ניסיתי להבין מה הם כוחות הנפש והריפוי, מדוע מישהו מבריא ומישהו אחר מתמוטט ומרים ידיים. היה בבית החולים חולה סופני שאמר לי – "אני רוצה להיות בבר המצווה של הבן שלי". כל המערכות בגוף שלו היו גמורות ותיאורטית הוא היה צריך להיות מת, אבל הוא שרד חצי שנה עד לבר המצווה של הילד. הבנתי אז שבן האדם הזה שורד רק בכוח הרוח וזה הביא אותי ללמוד כל הזמן עוד ועוד דרכים איך אפשר לעזור. למדתי בשעות הפנאי ולמדתי בחופשות. למדתי רפואה משלימה בארץ ובחו"ל, בג'נבה ובבריסל וגם באילת. בכל קורס אפשרי למדתי והשתמשתי בידע שרכשתי כדי לעזור לכל מי שיכולתי. העבודה בבית החולים לימדה אותי הרבה מאוד. לדוגמא היו לנו במעבדה שני מכשירים לבדיקת גזים ואחד מהם לקחו למחלקת טיפול נמרץ, ובכל פעם שהייתי צריכה להשתמש במכשיר נאלצתי ללכת עד לשם. זה קרה בדיוק בתקופה שגמרתי ללמוד הילינג בטלפתיה ובכל פעם שעברתי בדרכי לטיפול הנמרץ, חולפת על פני חולים או אנשי צוות, הרגשתי את הסבל שלהם וטיפלתי בהם באיזון אנרגטי. זו היתה הדרך שלי לתרגל ולהכין את שיעורי הבית שלי. למדתי הילינג בטלפתיה בג'נבה וכשקיבלתי רישיון ללמד הילינג בשיטת אנרגיה אוניברסאלית,  קיבלתי אישור לארגן קורס בספריית בית החולים. בקורס הראשון בשנת 1999 נכחו 54 איש ומספרם הלך וגדל כל הזמן".

 

אוהבת לחיות. אנקה וחבריםכותרת

 

משתתפי הקורס חוו הרבה נסים. כך מספרת אנקה אחד התלמידים שגידל קקטוסים וצמחים אחרים, השקה את חלק מהצמחים במים רגילים באמצעות צינור ואת חלקם בדלי מלא במים, להם עשה טיפול אנרגטי. אלו שהושקו מהמים שעברו טיפול אנרגטי הפכו לקקטוסים ענקיים פורחים, והאחרים המשיכו לצמוח כרגיל. 

"היה קונדיטור בקורס שהתלונן על כך שעוגות הגבינה שלו נופלות", נזכרת אנקה, שהציעה לו לשלוח אנרגיה לבלילה לפני האפייה. "הוא עשה זאת, והעוגות שלו לא נפלו גם אם נאפו כשדלת התנור פתוחה. כשהתחיל לאפות טורט ריבת חלב התמכרה כל העיר לעוגות שלו בלי להבין מדוע הן כל כך מוצלחות". 
אחרי שמונה שנים פרשה אנקה לגמלאות, גם בשל השעות הארוכות והמשמרות,  וגם משום שלא עמדה בכך שהיתה מוקפת כל הזמן בסבל ובמחלות שהרגישה אותם ממש על בשרה כאילו היו כאביה שלה. "שעות העבודה היו מטורפות. היו משמרות של 24 שעות ברצף וגם של שלושים שעות רצוף, כי אם לא הגיע עובד שהיה צריך להחליף אותי או מישהו אחר מהצוות, אני כמנהלת המחלקה ראיתי את עצמי אחראית לכך שהעבודה תתבצע כמו שצריך ונשארתי. גם הסבל והכאב שהקיפו אותי הפכו קשים יותר ויותר ככל שהיכולות הטלפתיות שלי והאנרגטיות התחדדו, הסבל שלהם, הפך לסבל שלי".

 

ידה בכל


מזה 15 שנים שאנקה לומדת קבלה. "כדי להפיץ את חכמת הקבלה אני מתנדבת בעיתונים של רותי קרייתי מנתניה: ישראל ניוז, אילת ניוז, נתניה ניוז ווטסאפ חדשות. אני מסקרת פסטיבלים ואירועים שונים הקורים באילת וכותבת קליפים על קבלה ועל רפואה משלימה – עיסוק שאני עושה בהתנדבות ומקדישה לו עשרים שלושים שעות בשבוע". 

אם כך לא משעמם לך כעת משפרשת לגמלאות?
"לא משעמם אף רגע. אין לי רגע פנוי כדי להשתעמם בו. אני עושה הרבה דברים.  מציירת ומפסלת, שוחה כל יום בים, רוקדת זומבה, מפתחת את הידע שלי, מעבירה סדנאות ומרצה. בחודש הבריאות לדוגמא הרציתי על מזון ותבלינים כתרופה, על רפואה משלימה בנושאים כמו תמציות פרחי באך, תכנות המוח להצלחה, איזון אנרגטי כתרופה לכל המחלות, שליחת ריפוי מרחוק, תרגילים לחיזוק העיניים ועוד. אני עושה מה שאני אוהבת ומה שמעניין אותי – ומה שמעניין אותי הוא בעיקר מה אני יכולה לעשות כדי לעזור לאנשים".
באחת ההרצאות שלה מלמדת אנקה להכין מרקים מרפאים ואין כמו תחילת החודש כשהמחלות והוירוסים חוגגים מסביב לתת לכם מתכון להכנת מרק בצל שהוא טוב כתרופה לשיעול, משחרר מסינוסיטיס, נזלת וכאב גרון. המרק הזה הוא גם אנטי דלקתי, מרפא דלקות בגוף ומקל גם על כאבי פרקים, ואחרון אחרון חביב הוא גם טעים מאוד. 

 

 

מרק הבצל המרפא של אנקה


מטגנים ומקפיצים בקצת מים או שמן זית חצי ק"ג בצל לבן וחצי ק"ג בצל סגול עד שהם שקופים וקצת חומים.
מוסיפים ציר עוף/ בקר או ירקות, מוסיפים עלי דפנה ופלפל שחור, טימין ואורגנו ומבשלים עוד כעשר דקות. 
מכבים את האש ומוסיפים בצל ירוק קצוץ ושום קצוץ.
אפשר להגיש כמות שהוא או בתוספת קרוטונים. מרק נפלא שהוא גם ארוחה טעימה וגם תרופה.
עוד מאכלים שאנקה ממליצה להכיר ולאכול הם מרק רגל תימני המכיל הרבה גידים וגם רגל קרושה המכילה הרבה גידים. הגידים מכילים קולגן והם עוזרים ליישור קמטים וגם לשיכוך כאבי פרקים – תרופה נגד כאב, גם טוב לקוסמטיקה של הפנים וגם טעים.


חדשות אילת - ערב ערב באילת    

תגובות

הוסף תגובה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה לתנאי השימוש