ופתאום באה הסופה הדרומית ושטפה את הכל, בעצם כמעט הכל. לצערי היא הותירה מאחוריה את אותן שאלות, תהיות, חשש מצונאמי דתי, עיר המחפשת את עצמה ומאבדת את עצמה, בכל יום מחדש. טור אפטר פארטי סופתי, תמיד הכי צלול לפני עלות השחר או אחרי גלי ענק על מונח ממשלתי חדש, "חוף כשר", על חזרה בתשובה וילדים נשכחים, עבודות בכביש, כיכרות לא ברורות ותמונות שקיבלתי מקורא נאמן. נ.ב איזה כיף להתכרבל בפוך, מול חלון הפונה לים, פתאום בא לי חורף
