ראש העירייה לשעבר, רפי הוכמן, אופטימי. הוא מקווה כי עד סוף חודש יוני יצליח במאמציו לגייס משאבים להקמת מרכז קונגרסים בינלאומי בעיר.
"אני מנהל שיחות עם משקיעים מחו"ל שמעולם לא השקיעו באילת", הוא מגלה בשיחה עם 'ערב ערב'. לדבריו, במרכז המתוכנן יהיו שתי קומות. בראשונה - אולם ענק על שטח של 20 אלף מ"ר שמיועד לתערוכות, ובקומה השנייה - אולם כנסים. "הגיע הזמן לשדרג את אילת", הוא אומר.
יהיה זה מרכז קונגרסים עם קזינו?
"יש מחשבה על קזינו, אבל אני לא חושב שנצליח לקבל אישור. שר האוצר מתנגד לזה".
מדוע זקוקה אילת למרכז קונגרסים?
"הנהנים הגדולים יהיו בתי המלון. כשמתקיימת תערוכה, ההכנסות מלינה הרבה יותר גדולות. עוד 300 מיליון שקל בשנה. מדובר על תיירות אחרת לגמרי מזו שאנו מכירים. בכל עיר שבה מתקיים כנס בארה"ב או באירופה, המחירים בזמן הכנס הם מחירי המחירון המלא. המשתתפים משלמים, מכיוון שהוצאות הלינה שלהם נחשבות להוצאה מוכרת".
אבל אז תעריפי בתי המלון בעיר יעלו...
"נכון. המחירים יעלו, ובזכות זה, בתי המלון יוכלו לשלם יותר לעובדים שלהם. זאת תעשייה שלמה שמזינה את עצמה. באותם מאה ימים בשנה של תערוכות, תהיה כאן עיר שמתנהגת אחרת לגמרי. לא עיר של תיירות שכר. צריך לשדרג את אילת. בכל מקרה, את התערוכות ניתן לכוון לזמנים של תפוסות נמוכות, כמו חודשי ינואר-פברואר".
האם לא ראוי במקביל לפתח תיירות זולה יותר? שתתאים למי שאינו מחפש יוקרה ותערוכות?
"מרבית הישראלים אינם מחפשים חדרים זולים. מי שכן מחפש, יוכל לבוא באמצע שבוע. בתי המלון יוכלו להוזיל תעריפים באמצע שבוע, אם יהיה להם עוגן של הכנסות מתערוכות".
כמה כסף צריך לגייס לשם הקמת מרכז הקונגרסים?
"מדובר בפרויקט של 450 מיליון שקלים. קיימות שלוש אפשרויות: הראשונה, לעשות את זה עם משקיעים ישראלים. במקרה כזה, ייצא מכרז. המדינה תעניק רשת ביטחון למשקיעים ותשתתף בכחצי מהעלות, כמו הנוסחה של כביש 6. אפשרות שנייה היא להקים במתחם קזינו. כך היזמים הישראלים יוכלו לעמוד במלוא עלות הפרויקט, וזה יחסוך לממשלה את עלות ההשתתפות שלה. אפשרות שלישית: במידה והממשלה לא תרצה להשתתף, אלך בדרכים יצירתיות יותר ואגייס את הכסף ממשקיעים זרים".
למשקיע זר משתלם להשקיע כל כך הרבה כסף כדי להקים מרכז קונגרסים באילת?
"הרושם שלי הוא שניתן יהיה להשיג את המימון הדרוש".
עם הבטחה שבעתיד יוקם שם קזינו?
"לא. אנחנו לא יכולים להבטיח דבר כזה. ההכנסות יבואו רק מתפעול המקום".
אילו תערוכות מתוכננות?
"תערוכות תכשיטים, גאדג'טים אלקטרוניים, בגדי ים, שעונים. מה לא? יש באירופה סדר גודל של כ-450 אלף נקודות מכירה של שעונים מגודל מסוים ומעלה. יש שם ביקוש עצום לתערוכות מסוג זה".
ומדוע שתיירים יעשו את הדרך לאילת כדי להשתתף בתערוכה כזאת?
"זאת שאלה לא במקום. אם תהיה כאן תערוכה שניתן להגיע אליה בשלוש שעות טיסות ממרכז אירופה וגם ליהנות בה, אז בוודאי שהם ירצו לבוא".
היכן מתוכנן לקום מרכז הקונגרסים?
יש כמה אופציות, אחת מהן היא מגרש 18 ליד מפעל האצות, מזרחית לשדה התעופה. על מגרש זה, שגודלו 200 דונם, מתוכננת גם הקמת קריית ספורט בינלאומית. אני מקווה שבתוך שבועות ספורים, אצליח לגייס את הכסף הדרוש. אם יוקם כאן מרכז קונגרסים, מדובר במחולל צמיחה גבוה מאוד. אולי הגדול ביותר שהיה באילת אי פעם".
הוכמן ומלכוד הקואליציה
רפי הוכמן הינו חבר בכיר בקואליציה של ראש העירייה, יצחק הלוי. שני האישים, הסוחבים סכסוכים אישיים שהגיעו עד לבית המשפט והרבה דם רע שנשפך ביניהם, הפכו לבני ברית פוליטיים, לאחר הבחירות האחרונות וזאת למגינת ליבם של לא מעט מתומכי הוכמן, המעדיפים אותו כראש אופוזיציה לוחמת. הוכמן טוען בתוקף, כי הוא פועל למען קידומה של העיר במספר נושאים חשובים וכי אין לו שום עניין פוליטי או אישי בנושא. אך באחד הראיונות שהוא נשאל, מה הוא חושב על תפקודו של ראש העירייה, השיב הוכמן: "אני לא מתעסק בזה". ואת המשפט הזה אמר רפי הוכמן כשהתמודד על ראשות העירייה בבחירות האחרונות. מאוד יכול להיות כי הוכמן מאמין באמת ובתמים, כי הוא עושה למען העיר, ומכיוון שלא מעט מחברי סיעתו הבכירים לא ממש מרוצים מתפקוד העירייה, הוכמן היה צריך להיות קשוב יותר לאותם תומכים, שנשכבו על הגדר בשבילו. רפי הוכמן יסיים את הקדנציה ויפרוש מהחיים הפוליטיים, מה יזכרו לו, זו השאלה היחידה שנותרה ללא תשובה.
