איברהים אבו רקייק: ''אם פרנסי העיר לא חולמים כמוני שיחפשו פרטנר אחר לבינוניות''

   בשבוע שעבר הסתיימה אחת העונות המוזרות של בני אילת בליגה ב', המקום אליו הקבוצה האילתית לא רצתה להגיע. לאחר שנקרא לדגל בסוף העונה הקודמת אך לא הצליח עם חומר השחקנים שניתן לו להשאיר את הקבוצה בליגה א', הסכים המאמן איברהים אבו רקייק לא לנטוש את הקבוצה וגם בנה קבוצה טובה שפתחה יפה את העונה, אלא שאז הגיעה מלחמת השבעה באוקטובר ואתה נעלמו מרבית שחקני החיזוק שהעדיפו לא להתרחק במצב הבטחוני הזה מהבית. או אז, נקרא אבו רקייק פעם נוספת להרכיב קבוצה, משימה שלא היתה פשוטה באמצע העונה. בלי שום יומרות וכוונות להגיע רחוק מדי, הצליחה הקבוצה של אבו רקייק להעפיל לפלייאוף העליון, שם לחץ המאמן על הברקס והצהיר כבר מתחילת המשחקים בפלייאוף שלאילת אין שום יומרות וגם לא יכולות לנסות להיאבק על עלייה, בטח ובטח לא מול קבוצה כמו מ.כ. ירושלים, שהשקיעה תקציב ענק במטרה ברורה- לעלות לליגה א'. השקיעה וגם הצליחה. אז נכון שהיו אוהדים שלא אהבו את מה שהם הגדירו כ'תבוסתנות' ורצו לראות את בני אילת עם סכין בין השיניים נלחמים על כל נקודה, אבל התפיסה של אבו רקייק אמרה אחרת- תנו לצעירים לשחק לפנינו. כך קרה שבמשחקים שכבר לא היו קריטים עבור בני אילת שולבו יותר ויותר שחקני נוער ואפילו שחקני נערים א'. לצד ההפסדים היו גם הפתעות כמו למשל הניצחון המזהיר של הקבוצה הקטנה מאילת נגד מ.כ. ירושלים שחתמה על עליה לליגה א', ובסך הכל לא משנה איך מסתכלים על זה, בני אילת שהתקשתה להתאושש אחרי פירוק הקבוצה בעקבות המלחמה, לא רק העפילה לפלייאוף העליון, אלא גם חתמה בפלייאוף על 3 ניצחונות (מ.כ. ירושלים, בית"ר קריית גת, ירוחם) מול שלושה הפסדים, לא רע בהתחשב במצב. ולמרות שאפשר להחמיא למאמן על החזקת הקבוצה ועל ההישגים, ולמרות שנדמה היה כי לאורך העונה הזו אבו רקייק בונה כבר את העונה הבאה, בפועל השבוע אומר המאמן כי לגמרי לא בטוח שהוא ימשיך עם הקבוצה גם לעונה הבאה. "אני מדבר עם ההנהלה, הציעו לי להמשיך, אבל כל עוד לא ברור לי מה הכיוון ומה המטרות של הקבוצה העונה הבאה אני לא חותם". ולמי שלא הבין מחדד אבו רקייק את עמדתו ומבהיר: "אם לא יהיה שינוי מהותי בתפיסה של הקבוצה אני אמשיך הלאה".

כשאתה אומר שינוי מהותי למה הכוונה? 
   "שינוי מהיסוד. של המון דברים ולא רק סביב הנקודה אם מכוונים לעלייה בעונה הבאה או לא. לשנות את הדרך בה דברים קורים, לשאוף למקצועיות, לשנות את התפיסה, את הניהול המקצועי, הכל. אם יש כוונה לשנות, אשמח להישאר, אם יש כוונה להישאר מדשדשים אז אני בחוץ. אני רוצה להחזיר את בני אילת לימים היפים שידע הכדורגל בעיר. בקדנציה הראשונה שלי נתנו לי את הכלים להצליח. נתנו לי את הגב, את האמצעים, היה רצון וזה קרה. אחרי שנים בתחתית עלינו לליגה א'. גם אז המועדון היה על פרשת דרכים, זה היה או להמשיך בבינוניות או שההנהלה תיתן את כל הגיבוי לשינוי והנהלה נתנה. גם עלינו לליגה א' גם פספסנו עלייה ללאומית, היתה מחלקת נוער לתפארת. אני לא דואג לעצמי, אני אמצא מועדון אחר, אבל אילת צריכה להחליט. יש באילת פוטנציאל מדהים בכדורגל, אבל צריך תעוזה ורצון. אני צריך הנהלת עיר שתבוא ותגיד לי תבנה תוכנית חומש או תוכנית לשלוש שנים איך מעלים את הקבוצה לליגה הלאומית. זה אפשרי. אילת בלאומית זה אומר 5,000 אוהדים במשחק נתון. אני לא מזלזל בכדורסל אבל אין מה להשוות. עם כל הכבוד, ויש כבוד, אילת תמיד היתה עיר של כדורגל עד שהגיע מישהו והחליט להשקיע רק בכדורסל. אני מאחל להם המון בהצלחה וזה לא חייב להיות אחד על חשבון השני אבל נדמה לפעמים שדווקא את הכדורגל באילת שכחו ושיהיה ברור אילת בלאומית בכדורגל זה אומר הרבה תיירים, קבוצות שיירדו לאילת עם האוהדים שלהן. זה יכול להקפיץ את העיר קדימה, זה בדיוק הזמן להחליט".

אתה יכול למצוא ספונסר שירים את בני אילת?
   "אף פעם לא אמרתי לא במה שקשור לבני אילת, כרגע זו צריכה להיות החלטה אסטרטגית. ראש העיר צריך לקחת החלטות יחד עם הנהלת העיר, התושבים בחרו בו ולא בי. יש ישוב בצפון בשם ריינה. לא שמעת עליו אף פעם מן הסתם עד השנה שעברה. עד לפני 4 שנים הם היו בליגה ג'. העירייה שם החליטה שהם רוצים להיות בליגה לאומית. היום הם בליגת העל. ניצחו את מכבי תל אביב, ניצחו את מכבי חיפה, את הפועל באר שבע, קבוצה של ישוב עם 12 אלף איש, למה אילת לא יכולה להיות שם? יש לה את קריית הספורט מהמפוארות בארץ. בעבר היה רצון להצליח ולא היה מתקן. היום יש הכל חוץ מהחלטה של הרשות. אם ראש העירייה ייתן לי לשבת על הכסא שלו 5 דקות אני מביא את אילת תוך 5 שנים לליגה הלאומית, לא צריך לליגת העל. זה יכניס אותו לספרי ההיסטוריה של העיר. ברור שזה עניין של כסף. אין בעיה שיביאו ספונסר לכדורסל אבל יש גם כדורגל והמון ילדים שמשחקים בעיר כדורגל, לא מגיע גם להם? אבל זו החלטה שלהם".

איך היית מגדיר את העונה האחרונה?
   "מתישה. מאוד לא כיפית, שעברנו בה מלחמה ותהפוכות, אחרי שהשלמנו את בניית הקבוצה הראשונה כל הסגל התחלף, די בעובדה שלמשחק האחרון רק שחקן אחד מתוך הסגל- גל כץ, שחקן קבוצת הנוער פתח איתי את העונה, כל השאר היו חדשים וזה אומר הכל. המצב היה מורכב מאוד אבל אני שמח שסיימנו בפלייאוף העליון ונתנו הרבה דקות משחק גם לשחקני הנוער וגם לשחקני נערים א' ששיחקו בקבוצה. זו הסיבה שגם היו לנו הרבה רגעים של חוסר יציבות כי כשאתה מעלה שחקנים צעירים לשחק זה חצי הימור, פעם אחת הם מתפוצצים על המגרש ומנצחים את מ.כ. ירושלים, אבל מצד שני מפסידים משחקים שלא היו צריכים להפסיד. זה מחיר שמאמן יודע שהוא משלם אם הוא נותן לצעירים לשחק ואני שמח שהיתה לי הזכות וההזדמנות לתת לילדים האלו לשחק כי זה ישפר אותם ויתן למועדון ראייה עתידית מה כל אחד מהם יכול לתרום".

אז מתי נדע מה הלאה?
   "אני מאמין שנשב בשבוע הבא. היה ויסתדר אשמח. היה ולא יסתדר, לא קרה כלום, אני תמיד אשאר אוהד של בני אילת אם כי אני אשמח להשפיע הפעם ולחזור לימים בעבר בהם במו ידי עשיתי את השינוי בגיבוי ההנהלה. בינוניות לא בשבילי. אני לא מחפש להעביר את הזמן ולחכות לשכר שלי. אילת זה מקום שחשוב לי וחשוב לי לחזור ולשכתב את ההיסטוריה של המועדון הזה. החלום שלי- להפוך את אילת לקבוצחה לגיטימית בליגה הלאומית. אם מישהו רוצה להצטרף לחלום שלי, בבקשה, אם מישהו לא חולם כמוני שיחפש פרטנר אחר לבינוניות".  ■

מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו במייל או בווטסאפ

רוצים להיות מעודכנים 24/7? הצטרפו לקבוצת הווצאפ של חדשות ערב ערב באילת

חדשות אילת והערבה - יום יום באילת