אילת מובילה פתרונות להתמודדות עם משבר האקלים

בשנים האחרונות חווה העולם כולו שינויים באקלים המתבטאים במזג אוויר קיצוני, גלי חום, קור, משקעים קיצוניים, סערות ועוד. שינויים אלה לא פוסחים על העיר אילת על אף שעל פי הנתונים היא מושפעת פחות משאר חלקי הארץ. כדי להתמודד עם המצב ולאפשר התנהלות בת קיימא בכל ההיבטים, יזמה היחידה האזורית לאיכות הסביבה אילת-אילות פיתוח בר קיימא שכולל את השילוב המנצח שבין כלכלה, סביבה וחברה. "החשיבות של העיסוק באקלים ואיכות סביבה באילת נובעת בעיקר מהייחודיות של העיר ביחס לשאר ערי ישראל: זו העיר היחידה בארץ הנמצאת בתנאי מדבר קיצוני, העיר היחידה בישראל הכוללת שוניות אלמוגים ושיש בה נתיב נדידת ציפורים בעל חשיבות עולמית. בנוסף זו עיר גבול ועיר נמל שמהווה נקודת מוצא לחדירה והתבססות של מינים פולשים (עורב הודי, דבורת-דבש קטנה ועוד) ועיר הנושקת לשטחי טבע בעלי חשיבות כלל-ארצית" ציין אסף אדמון – מנהל היחידה האזורית לאיכות הסביבה והציג בוועידה את התוכנית העירונית להתמודדות עם משבר האקלים המבוססת על שני אלמנטים מרכזיים: הפחתת פליטות גזי חממה ומוכנות לאירועים קיצוניים של שינויי אקלים זאת בנוסף להגדרת היעד המרכזי - להפוך את העיר אילת לעצמאית אנרגטית, באמצעות ניצול משאבי הטבע של האזור, ייצור חשמל ודלק, וקבלת אנרגיה ממקורות מתחדשים. אדמון מספר בגאווה כי כבר כיום, אילת וחבל אילות עושים שימוש ב-100% מצריכת החשמל  ביום מאנרגיה מתחדשת, זאת בזכות שדות סולאריים שהוקמו מאילת ועד הערבה ביוזמה ועידוד של מינהלת אילת-אילות לאנרגיות מתחדשות, ומאות מערכות סולאריות המוצבות על גגות מבנים ציבוריים ופרטיים בעיר בעידוד של העירייה.

הפעילות שמקיימת העירייה באמצעות היחידה לאיכות הסביבה אילת-אילות משתלבת גם עם היעדים הבינלאומיים, במסגרתם זכתה אילת להצטרף לתכנית הורייזן של האיחוד האירופי כאחת מ – 112 ערים בעולם והיחידה בישראל ובמזרח התיכון, שיהפכו למאופסות פליטות פחמן עד שנת 2030. את עשייתה זו זכתה אילת להציג גם בוועידת האקלים הבינלאומית של האו"ם שהתקיימה לאחרונה בשארם א-שייח. פעילות בינלאומית נוספת המתקיימת במסגרת תוכנית הורייזן אירופה כוללת שבעה פרויקטים במימון האיחוד האירופי, שלושה מתוכם בתחום האנרגיה המתחדשת והפחתת הפליטות ובהם שני פרויקטים אשר יאפשרו לשני מבנים להיות עצמאיים אנרגטית ביום ובלילה ממקורות מתחדשים בלבד. שלושה פרויקטים נוספים עוסקים האחד בתחבורה חכמה, השני במוכנות לשעת חירום והשלישי פרויקט O העוסק בביצוע פיילוטים לטיפולים חדשניים בשפכים מסוגים שונים כדוגמת הטיפול במי פלט ובריכות דגים, המתבצע בשיתוף המכון לחקר ימי, ותוכנית שנערכת בשיתוף עם הטכניון ועוסקת בטיפול בשאריות של שפכי בית חולים המהווים סיכון סביבתי.

התכנית הכוללת הוצגה כאמור במסגרת ועידת האקלים לצד הרצאות בתחומי האקלים בכלל ובאילת בפרט. עוד בין הנושאים שעלו בוועידה: ד"ר אורלי רונן מאוניברסיטת תל אביב דיברה על משבר האקלים העולמי, פרופ' מעוז פיין מהמכון הבינאוניברסיטאי למדעי הים באילת דיבר על השפעת שינוי האקלים על שונית האלמוגים, דורית בנט – מנכ"לית החברה לאנרגיה מתחדשת אילת אילות דיברה על הסכנה הטמונה בפעילות חברת קצא"א במפרץ אילת, ד"ר רינה קדם ממכון ערבה ללימודי הסביבה הציגה את תכנית ICZM למפרץ אילת. לצד אלה התקיימו הרצאות דעה מהקהילה המקומית במסגרתן דיברו פעיל הסביבה אסף שוורץ על התמודדות הקהילה המקומית עם משבר האקלים. אביחי ג'קסון פעיל סביבתי וחברתי דיבר על תרומת הכלכלה המקומית לעיר מקיימת. לאחר ההרצאות התקיים מושב מיוחד שדן במצב חירום אקלימי וצמצום בזבוז מזון. במושב השתתפו ד"ר אייל חולתא – ראש המל"ל לשעבר שדיבר על ניהול לאומי והיערכות לשינויי אקלים, ספי דהן ממשטרת מרחב אילת שהציג את אירוע השיטפונות בפסח האחרון כמקרה בוחן, ד"ר גל זגרון מהמשרד להגנת הסביבה דיבר על מינים פולשים בעידון של משבר האקלים ועמית מסטצ'קין – יועץ לצמצום בזבוז מזון שדיבר על הנושא בהיבט הכלכלי.

רוצים להיות מעודכנים 24/7? הצטרפו לקבוצת הווצאפ של חדשות ערב ערב באילת

חדשות אילת והערבה - יום יום באילת