הואשם כי חפן את ישבנה של דיילת ארקיע – תבע והפסיד

טיסת ארקיע מנתב"ג לאילת ב-7.12.15 לא היתה עוד טיסה סטנדרטית. אירוע מתגלגל שהתרחש במהלכה הוביל את הטייס לזמן לכבש המטוס באילת את המשטרה, שעכבה את אחד הנוסעים, עובד עיריית שוהם שהיה בדרכו להשתלמות מקצועית באילת, שהואשם על ידי אחת הדיילות בכך שחפן את ישבנה בהמשך לדין ודברים שהתגלע בינו לדייל הראשי בטיסה.

התיק נסגר מחוסר אשמה

מפסק הדין עולה כי:  "במהלך הטיסה, העיר הדייל הראשי, לתובע (משה) על התנהגותו, על כי שפך את המים שהוגשו לו על חברו דורון והורה לו לשבת במקומו. התובע אמר לדייל הראשי שהמים נשפכו שלא בכוונה וכי אין סיבה שישב בכיסאו שעה שכל הנוסעים רשאים להסתובב במטוס. זמן מה לאחר מכן, פנה הדייל הראשי לתובע פעם נוספת ומסר לו כי אחת מהדיילות בטיסה, טוענת כי חפן את ישבנה. הדייל הראשי ביקש מהתובע להזדהות ולהציג את כרטיס העלייה למטוס. התובע סירב להזדהות, החל דין ודברים בין התובע לבין הדייל הראשי, ובסופו של דבר, הזעיק הקברניט את משטרת ישראל לשדה התעופה, וזו המתינה לנחיתת המטוס. עם הירידה מהמטוס, עוכבו התובע ודורון לחקירה, נחקרו ושוחררו בערבות בתחנת המשטרה בחשד למעשה מגונה והתנהגות פרועה במקום ציבורי. במקביל, עת נחת המטוס, גבו שוטרים שעלו למטוס עדות מהקברניט, הדייל הראשי והדיילת. תחילה הודיעה המשטרה לתובע כי פרקליטות מחוז דרום החליטה שלא להעמידו לדין בשל העדר ראיות מספיקות להעמידו לדין. מאוחר יותר, לאחר שהתובע השיג על ההחלטה באמצעות עורך דינו, הודיעה המשטרה כי פרקליטות מחוז דרום החליטה שלא להעמידו לדין מחוסר אשמה. בעקבות האירועים האמורים, הגישו התובעים נגד הנתבעים תביעה על סך של 600,000 ₪ בגין לשון הרע כנגד ארקיע, הדיילת, הדייל האחראי והקברניט. החודש (20.11) כאמור, התביעה נדחתה.

חפן וגיחך

בפסק דינה, קובעת השופטת רונית פינצ'וק-אלט מביהמ"ש השלום בתל אביב, כי: "בבחינת חומר הראיות שלפניי לא רק שהתובע לא הוכיח את העובדות שהוא טוען להן, אלא שהנתבעים הוכיחו את גרסתם העובדתית." עוד קבעה כי: "הדיילת הצביעה על התובע כזה שחפן את ישבנה בזמן אמת. גם בעדותה בחקירתה הנגדית הייתה נחרצת כי התובע הוא זה שביצע את המעשה, ולאחר מכן הסתכל בעיניה וגיחך. היא עמדה בחקירה נגדית ארוכה בידי ב"כ התובעים ועמדה על גרסתה. עדותה הייתה נחרצת ועוצמתית ונתתי בה אמון."
הדיילת נשאלה והעידה : "ש. מי לגרסתך נגע לך בישבן? ת. לא לגרסתי. מי שיושב פה חפן לי את הישבן, הסתכל עלי בעיניים וצחק. אמר לי בצחוק "אל תביאי מים לחבר שלי" ואני זו שהושפלתי פה" (עמ' 32 משורה 2 לפרוטוקול), "מי שנגע בי זה זה שיושב פה מולי (התובע)". כן העידה "מי שיושב פה נגע לי בתחת. מעבר לזה, לא חיפשתי לתבוע אותו. רק לשכוח מזה". עדותו של הדייל הראשי חיזקה ותמכה בעדות הדיילת. 
השופטת אף ביקרה את סירובו של התובע להזדהות בפני הדייל הראשי: "על התובע היה לתת את פרטיו ולהציג את כרטיס העלייה למטוס מייד כשנדרש לעשות כן על ידי הדייל הראשי. למרות זאת הוא סירב לעשות כן, גם לגרסתו", וזאת על אף שהקברניט שיודע במתרחש, ביקש להודיעו כי הוא מורה לו לעשות כן מתוקף סמכותו. 
עוד נפסק כי: "עדויותיהם של התובע והתובעת כי הדיילת טענה באוזניהם שלא התובע הוא שעשה את המעשה אלא חברו, לקו בסתירות". כן נקבע כי העובדה שהתובעים נמנעו מלזמן את חברם לטיסה שהיה שותף לאירוע שפיכת המים, לעדות, מוכיחה כי עדותו היתה מזיקה לגרסתם. 

סגירת התיק במשטרה אינה רלבנטית

לסיכום הבהירה השופטת: "שלא כטענת התובעים בסיכומים, סגירת התיק נגד התובע בהיעדר אשמה אין בה משום ראייה אם ביצע התובע או לא ביצע את המעשה שהדיילת ייחסה לו. משנשמעה עדותה של הדיילת ונתתי בה אמון, יש להעדיפה על פני החלטה של הפרקליטות שלא להעמיד את התובע לדין בהעדר אשמה, אשר ממילא אינה מהווה ראיה בעלת משקל בפלוגתות שלפניי."
לתובעים נפסקו הוצאות בגובה 50,000 שקל וזאת לאחר שהופשטת ציינה כי התחשבה בסכום שנתבע, וכן בשל שורת העדים שנדרשה להעיד במשפט, החקירות וישיבות ההוכחות שהתקיימו, "ביחס לאלה", נפסק, "סכום ההוצאות, מתון". 

הערת המערכת: יובהר כי ההאשמה בחפינת הישבן הופנתה כלפי התובע משה ולא כלפי חברו דורון

רוצים להיות מעודכנים 24/7? הצטרפו לקבוצת הווצאפ של חדשות ערב ערב באילת

חדשות אילת והערבה - יום יום באילת