העיר אילת מארחת את הכנס הבינלאומי הראשון בתחום החקלאות הימית והמדברית

צילום: יוד צילומים

הכנס הבינלאומי לטכנולוגיות מזון מהים ומהמדבר, בהובלת משרד החקלאות ופיתוח הכפר, אירח השבוע באילת בכירים ושרים ממדינות העולם

שלושה ימים במלונות הרודס אילת נערכו בסימן קידום שיתופי פעולה בינלאומיים ואזוריים אליהם הגיעו 74 משלחות מרחבי העולם

הכנס הוא תוצאה של החלטת הממשלה בחודש אוגוסט האחרון, שהוביל שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר, אשר במסגרתה יצאה לדרך תוכנית רב־שנתית לפיתוח העיר אילת וחבל אילות כמוקד לאומי ובינלאומי לייצור מזון מן הים והמדבר בעלות של כ-170 מיליון שקל

נושא ביטחון המזון העולמי יעמוד בשנים הקרובות בפני אתגרים רבים, ביניהם קצב גידול האוכלוסייה, ההתחממות הגלובלית ושינויי האקלים התכופים, עליית פני הים וצמצום השטחים הפוריים לגידולים חקלאיים. השבוע, נערך באילת כנס בינלאומי ראשון מסוגו בישראל במסגרתו התארחו שרים ומשלחות ממדינות העולם ובהן בחריין, מרוקו ועוד. כל זאת במטרה לקדם ידע וטכנולוגיות בתחום החקלאות הימית והמדברית, וכן חיזוק שיתופי פעולה מחקריים ועסקיים בתחום. הכנס התקיים בהובלת משרד החקלאות ופיתוח הכפר בראשות השר עודד פורר; ובשיתוף המשרד לפיתוח הנגב והגליל והמשרד לשיתוף פעולה אזורי.

במסגרת הכנס, התקיים פאנל בהשתתפות שרי וסגני שרי חקלאות ובכירים מהמדינות ירדן, צרפת, איחוד האמירויות, גאנה, אזרבייג׳אן, רומניה, מולדובה, טוגו ומלטה, לצד חוקרים ויזמים ישראליים בנושא ׳עתיד ביטחון המזון העולמי בראי משבר האקלים׳, זאת במטרה לחלוק ולשפר את הידע ולממש את הפוטנציאל הטמון בחיבור בין הים והמדבר בישראל – למדינות העולם.

כמו כן, בכנס הרצה  פרופ׳ יונתן זהר, מחלוצי חקר החקלאות הימית באוניברסיטת מרילנד. דוברים מובילים נוספים שלקחו חלק הם פלאביו קורסין, מחברת Aqua Spark, ד״ר ג׳ון ביוקנן, מנכ״ל Center for Aquaculture Technologies, זאת לצד מומחים ישראליים כגון ד״ר חנה רוזנפלד, מהמכון לחקר ימים ואגמים; ופרופ׳ אמיר שגיא מאוניברסיטת בן גוריון. בכנס נכחו גם גורמים בכירים מארגון המזון העולמי (FAO).

שר החקלאות ופיתוח הכפר והשר לפיתוח הפריפריה הנגב והגליל, עודד פורר: ״כשאנו מסתכלים על האתגרים בעשור הבא אנו נוגעים כעת באחת הנקודות החשובות ביותר עבור האנושות. ביטחון המזון הוא האתגר המרכזי שלנו ומדינות העולם אינן יכולות לגדל מזון כפי שנהגו בעבר, בהתאם לאקלים המשתנה ולאור ההתחממות הגלובלית. כדי לעשות כן, אנו זקוקים לשיטות גידול ולטכנולוגיות חדשות״.

השר לשיתוף פעולה איזורי, עיסוואי פריג׳: ״מי היה מאמין שנשב כאן בישראל עם שותפים מבחריין, איחוד האמירויות ומרוקו. עבורי זה חלום שמתגשם. זהו המפתח לביטחון ויציבות באזורנו. הצעד הבא הוא לראות את כל המדינות מסביב - ירדן, סעודיה, מצרים והפלסטינים שהייתי רוצה לראות אותם כאן איתנו גם. בלי הצד הפלסטיני, אנחנו לא יכולים לזוז לשום מקום. אני מאמין שאנחנו יכולים לעשות את זה ביחד״.

ראש עיריית אילת, אלי לנקרי:  ״לאילת ולחבל אילות יש תפקיד חשוב בביטחון התזונתי העולמי. כבר כיום אנו פועלים לגיבוש פתרונות מתקדמים וברי קיימא לייצור מזון שמקורו בים סוף ובערבה, ולפיתוח וייצוא של טכנולוגיות מזון חדשניות שיהוו עוגנים חזקים בשמירה על ביטחון המזון העולמי. אילת זו עיר של שני נמלים – אווירי ויבשתי – הגובלת בירדן, מצרים וסעודיה ומהווה גשר למדינות ויבשות״. 

170 מיליון שקל עד 2026

בזכות משאבי הטבע של אילת, ביניהם הים, המדבר והשמש ומכוני מחקר הפועלים בתחומה, כמו המכון לחקלאות ימית (מלח"י), המכון הבין אוניברסיטאי למדעי הים ואוניברסיטת בן גוריון, אושרה כחלק מהחלטת ממשלה (מספר 4662) ובהובלה של שר החקלאות – עודד פורר,  תכנית המבססת את העיר אילת וחבל אילות כמרכז מחקרי ויישומי בינלאומי בתחומי המזון מן הים והמדבר, הביוטכנולוגיה הימית וחקלאות המים והמדבר. התכנית שתסייע לצמיחה הכלכלית ולגיוון מקורות התעסוקה באילת ובאזור, תוקצבה בהיקף של 170 מיליון ₪ לשנים 2022-26. במסגרת התכנית יוקם פארק חקלאות ימית ותעשיית מזון ומוצרים מן הים כולל תשתיות שיעודדו יזמים להקים מרכזי פעילות במקום. הפארק ישתרע על שטח של  כ- 2,600 דונם וחלקו יהיה  לתעשייה ויכלול מיזמים תעשייתיים הדורשים גם שטחים חקלאיים, לשם קידום תעשייה בתחום ייצור מוצרים שמקורם מהים או מהמדבר. התכנית כחלק מתוכנית כוללת לגיוון מקורות התעסוקה שמקדמת העירייה עתידה להוסיף כ – 900 משרות בתוך 5 שנים וכ – 250 משרות נוספות עם הבשלת ענף ההייטק. סך השפעה הכלכלית באזור צפוי להיות בהיקף 15.3 מיליארד ₪ ברוטו בטווח זמן של 30 שנה.

הכנס הבינלאומי משיק למעשה את תחילת התכנית ועוסק כאמור בהתמודדות עם אתגרי החקלאות הימית בת-קיימא ומשולבת גלובלית וחקלאות מדברית, תוך הצגת פתרונות מבטיחים ופלטפורמות טכנולוגיות מתקדמות ומתן פתרונות לביקוש ההולך וגדל למאכלי ים, תוך הפחתת לחץ הדיג העולמי באוקיינוסים והגברת הייצור בסביבות ימיות ומדבריות. בכנס משתתפים מדענים, חוקרים, חברות מנוסות בתעשייה וכן סטארט-אפים חדשניים, משקיעים, יזמים ונציגי ממשלה ממדינות העולם והוא יקדם שיתופי פעולה עם מדינות ערב נוכח משבר האקלים המחריף ואתגרי המזון העתידיים המושפעים מקצב גידול האוכלוסייה, ההתחממות הגלובלית ושינויי האקלים התכופים, עליית פני הים וצמצום השטחים הפוריים לגידולים חקלאיים והוא צפוי למצב את מדינת ישראל ואילת בפרט כמובילה בתחום.

שר החקלאות ופיתוח הכפר, עודד פורר: ״במהלך השנים האחרונות, כשהעולם כולו עוסק בנושא ביטחון המזון ומשבר האקלים, הפוטנציאל הישראלי מתעצם עם השנים והכנס מהווה הזדמנות ליזמים ולחוקרים הישראליים להציג, לשתף ולהצמיח שיתופי פעולה בתחומי המחקר והפיתוח הרבים שבהם אנו כבר מובילים את התחום. הכנס ׳מזון מהים ומהמדבר׳ נועד כדי להניע את הגלגלים לקראת שיתופי פעולה עם מדינות ברחבי האזור שלנו, המתמודדות עם אתגרי אקלים דומים״.

ראש העירייה – אלי לנקרי ברך את שר החקלאות ופיתוח הכפר - עודד פורר ומנכ"לית המשרד - נעמה קאופמן פאס על המאמצים בקידום הכנס בפרט ותחום החקלאות הימית בכלל ואת השר לשיתוף פעולה אזורי - עיסאווי פרייג'. בנאומו אמר: "לאילת ולחבל אילות יש תפקיד חשוב בביטחון התזונתי העולמי. כבר כיום אנו פועלים לגיבוש פתרונות מתקדמים ברי קיימא לייצור מזון שמקורו בים סוף ובערבה, ולפיתוח וייצוא של טכנולוגיות מזון חדשניות שיהוו עוגנים חזקים בדרך לשמירה על הביטחון התזונתי של העולם כולו. אילת היא עיר תיירות בינלאומית המארחת 3 מיליון נופשים בשנה. זו עיר עם שני נמלים – אווירי ויבשתי הגובלת בירדן, מצרים וסעודיה ומהווה גשר למדינות ויבשות. זו עיר שמייצרת 100% מהחשמל ביום מהשמש והיא העיר היחידה בארץ שנבחרה על ידי האיחוד האירופי כאחת מ – 112 ערים בעולם שיהיו מאופסות פליטות פחמן. זו עיר עם מכוני מחקר מובילים ומומחים רבים בתחומה. אלה ועוד הופכים את הוועידה הזו לכל-כך חשובה לעיר אילת, לעתיד של האזור כולו, לשכנינו הקרובים ולמדינות שחתמו על הסכמי אברהם, ואנו גאים להוביל את התחום".

ד"ר חנן גינת – יו"ר המועצה האזורית חבל אילות: "בחבל אילות מפתחים חקלאות מדברית לאורך 65 שנה - וגם היום עיקרה בגידול תמרים. לשם המשך פיתוחה של החקלאות בערבה הדרומית נדרשים משאבי קרקע ומים - וזו אינה משימה פשוטה, בעיקר כאשר החקלאות היא עודנה הענף הכלכלי העיקרי של קיבוצי חבל אילות. בשנות ה-90 של המאה הקודמת החל גם העיסוק, הפיתוח והמחקר של חקלאות ימית - גידול דגי דניס, לברק ודגים נוספים. בשנים האחרונות ישנם מיזמים חדשים של גידולי אלמוגים. הכנס הבינלאומי הראשון בתחום החקלאות הימית, המשלב תחומי מים וטכנולוגיה, יאפשר את המשך הפיתוח, הצמיחה וההתחדשות. אנו בחבל אילות, יחד עם העיר אילת, שותפים גם לדרך הזאת במטרה להפוך את האזור כולו למרכז עולמי לביוטכנולוגיה וחקלאות ימית. תהיה לכך תרומה משמעותית לפיתוח מקורות הפרנסה והתעסוקה".

פיתוח תחום החקלאות הימית המהווה כאמור נושא מהותי בהיערכות לכלכלה דלת פחמן מתיישב גם עם בחירתה של אילת על ידי האיחוד האירופי כאחת מ – 100 ערים בעולם, שיהפכו לערים חכמות ונקיות מפליטות פחמן עם תקציב ממומן ליישום פרויקטים. בשנים האחרונות פועלת העירייה לקדם הפחתת פליטות על ידי החלפת כל התאורה העירונית, קידום גגות ושדות סולאריים באמצעותם מייצרים אילת וחבל אילות 100% מצריכת החשמל ביום, קידום פרויקטים במימון האיחוד האירופי, קידום תחבורה חכמה ודלת פחמן, עידוד תושבי העיר להתקנת מערכות סולאריות והקמת מערכות סולאריות על גגות מבני ציבור. במסגרת זו מתוכננות אילת וחבל אילות בשיתוף משרד האנרגיה, להפוך למיקרוגריד אזורי המבוסס על אנרגיה סולארית ומערכות אגירת חשמל בלבד.

עוד כחלק מפיתוח תחום החקלאות הימית מקדמות אילת וחבל אילות, מערכת אקוסיסטם שתפעל במספר מישורים: פיתוח תכניות חינוך, פתיחת מסלול אקדמי מלא לתואר ראשון בתחום הביוטכנולוגיה וחקלאות ימית ((sea tech, קידום מחקר ומדע, הקמת חממה טכנולוגית, יצירת קהילת חדשנות וידע, והקמת פארק תעשייתי חקלאי לתחום. כחלק מהתכנית הוקמה כבר קהילת חדשנות על ידי משרד הכלכלה והתעשייה בשיתוף משרד החקלאות ופיתוח הכפר ורשות החדשנות באמצעות המכון הישראלי לחדשנות. הקהילה הפועלת באילת בקליקה שמפעיל האגף לפיתוח כלכלי בעירייה בשיתוף המשרד פיתוח הפריפריה הנגב והגליל, מרכזת תכניות ויוזמות תוך יצירת שיתופי פעולה בין כלל הגורמים הרלוונטיים בתחום.

לצד אלה פועלים באילת מכוני מחקר מובילים ומתקיימים פרויקטים פורצי דרך כמו גידול דגים ביבשה על ידי מלח"י, ייצור תוספי מזון מאצות על ידי מפעלי NBT, טיפול במי הרכז על ידי חברת מקורות המתפילה את המים באילת, להפחתת חנקות לפני ההשבה לים באמצעות גידול אצות ועוד. כאמור שילוב של משאבי הטבע עם מרכזי המחקר והכשרת אקדמאים בתחום, יבססו את מעמדה של אילות ואילות כמרכז מחקרי יישומי בינלאומי בתחומי המזון מן הים והחקלאות הימית ויתרמו לצמיחה הכלכלית של אילת והאזור.

רוצים להיות מעודכנים 24/7? הצטרפו לקבוצת הווצאפ של חדשות ערב ערב באילת

חדשות אילת והערבה - יום יום באילת