מחקר חדש במפרץ אילת: אלמוגים בעומק הים אינם עמידים מפני הלבנה

מאת: ניר אמיתי ● 8/9/2022 19:07 ● ערב ערב 3085
במשך עשר שנים עקבו חוקרים אחר שוניות האלמוגים במים עמוקים בהן התרחשו אירועי הלבנה המונית ● הממצאים הותירו אותם מופתעים והובילו למסקנה אחת מתבקשת, כי אין מנוס מהצורך במחשבה חדשה בכל הנוגע לשימור שוניות האלמוגים
מחקר חדש במפרץ אילת: אלמוגים בעומק הים אינם עמידים מפני הלבנה
אירועי ההלבנה ההמונית הובילו לתמותה של 50% מאוכלוסיית האלמוגים באילת. שונית עומק במפרץ אילת

אין ספק כי בעקבות משבר האקלים טמפרטורת המים ממשיכה לעלות, גם במפרץ אילת, כפי שמראה שנה אחר שנה דוח ניטור המפרץ שמפרסם המכון הבינאוניברסיטאי למדעי הים בשיתוף המשרד להגנת הסביבה. 
אחת מההשפעות השליליות של הבעיה הזו היא תופעת הלבנת האלמוגים (Bleaching) ממנה סובלות כיום שוניות רבות ברחבי העולם. ממחקר חדש עולה, כי לא רק שתופעה זו מתרחשת במפרץ אילת בתדירות מדאיגה, אלא גם שהשוניות העמוקות חסינות הרבה פחות ממה שחשבו עד היום.
עליית טמפרטורת הים ב-30 השנים האחרונות בשילוב עם עלייה בחומציות המים, גורמת לאלמוגים למצוקה. למעשה, כל שנדרש כדי לגרום לאצות, שאחראיות על תצרוכת האנרגיה ועל צבעוניות האלמוגים, לעזוב אותם, ולהותיר את השוניות לבנות (מה שעלול להביא למותן), הוא עלייה של מעלת צלזיוס אחת בלבד.

 

עמוק ולבן


המחקר החדש במפרץ אילת התבצע במשך למעלה מעשור, ובמהלכו עקבו החוקרים אחר השוניות המזופוטיות, הנמצאות בעומק של יותר כ-60 מטר וחשופות לכמות קטנה של אור. בשל כך, שוניות אלה נחשבו עמידות יותר לעליית הטמפרטורה, שכן ההנחה הייתה שבעקבות עליית הטמפרטורה ביבשה, המים באזורים הרדודים מתחממים במהירות רבה יותר ביחס למים באזורים העמוקים.
במהלך המחקר, ביצעו החוקרים בכל חודש מדידות וכן ערכו סקרים באותם מקומות. בנוסף, הם גם עשו שימוש בנתונים מתוכנית הניטור הלאומית של מפרץ אילת. 
במסגרת ניתוח הנתונים עלו החוקרים על תופעה חריגה יחסית - במהלך 15 השנים האחרונות, הטמפרטורות בעומקים של 100-50 מטר עלו בקצב מהיר יותר מאשר הטמפרטורות בשטח הרדוד, ובתוך כך, בשנים שבין 2020-2010, התרחשו מספר אירועים של הלבנת אלמוגים באזורים העמוקים, כאשר ההלבנה הראשונה החלה ב-2010 והיתה משמעותית מאוד, ולאחר מכן, התרחשה שוב ב-2015, 2018, 2019 וב-2020. 
על פי המחקר, שלושת אירועי ההלבנה ההמונית הראשונים הובילו לתמותה של 50% מאוכלוסיית האלמוגים בעומק 60 מטר באילת. הדבר הוביל את החוקרים למסקנה כי שוניות מזופוטיות אינן עמידות מפני הלבנת אלמוגים וכי במהלך העשור האחרון, הן עוברות תהליך של דגרדציה (תהליך של הפחתה באיכות) בים האדום. מלבד העלייה המהירה בטמפרטורת המים בעומק הים, שיערו החוקרים כי ייתכן וישנה סיבה אפשרית נוספת להלבנת האלמוגים העמוקים, והיא, שמיני האלמוגים הנמצאים בעומק המזופוטי חווים סטרס (מתח) גדול יותר (כמעט פי שניים מאשר בשוניות רדודות סמוכות) כיוון שהם רגישים יותר לשינויי טמפרטורה, קרי: עמידים פחות לחום, ולכן עוברים הלבנה – כפי שנצפה במחקר.

 

שינוי כיוון


על רקע הנזק ההולך וגובר לשוניות האלמוגים בעולם, חוקרים ממשיכים להציב את שונית מפרץ אילת בחוד החנית של חקר החיים בים והסיכוי להישרדותם בעולם הולך ומתחמם. כזכור, בעקבות מחקרים רבים שמצאו כי שונית האלמוגים שבים סוף היא העמידה ביותר להתחממות כדור הארץ, התגבשה ההנחה כי סביר שתשרוד אחרונה. אולם, המחקר הנוכחי עומד בניגוד  לגישה הרווחת כיום, לפיה כאשר טמפרטורת המים תעלה באזורים הרדודים, המינים השונים יוכלו להעמיק על מנת לברוח מהחום, כך שהאזורים העמוקים ישמשו עבורם מקלט.
חשיבותו של המחקר נעוצה בכך שהוא רלוונטי לכל שונית אלמוגים שקיימת בעולם, שכן הוא מצביע על כך שיתכן והן זקוקות לשימור נרחב וטוב יותר מזה שנעשה כיום. כמו כן, המחקר מחדד את ההבנה שהמרחק מהחוף או העומק מפני המים לא בהכרח מגן על בעלי החיים האלו. למעשה, מה שיכול לסייע להגן עליהם, אלו הם אותן הפעולות שבני האדם יכולים לעשות למענם, למשל, צמצום דיג והכרזה על שמורות ימיות גם בעומק.
רק לאחרונה פורסמו ממצאי הניטור הלאומי של המשרד להגנת הסביבה לשנת 2021, המצביעים על המשך ירידה באחוז כיסוי האלמוגים בשונית מפרץ אילת. על רקע פרסום ממצאים אלו אמרה השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג, כי ''סימני השאלה לגבי עתיד מפרץ אילת מחייבים מחשבה חדשה ושינוי כיוון של כלל הרשויות'’

מי שהוביל את המחקר הוא ד"ר גל אייל, ביולוג ימי ופוסט-דוקטורנט בפקולטה למדעי החיים באוניברסיטת בר-אילן. למחקר היו שותפים פרופ' אורן לוי, איש המכון הבינאוניברסיטאי למדעי הים באילת וחבר הפקולטה למדעי החיים בבר-אילן, ד"ר אור בן צבי וד"ר רז תמיר (בית הספר לזואולוגיה באוניברסיטת תל-אביב והמכון הבינאוניברסיטאי למדעי הים באילת); ד"ר יואב לינדמן (המכון למדעי כדור הארץ באוניברסיטה העברית והמכון הבינאוניברסיטאי למדעי הים באילת), נתנאל קרמר (דוקטורנט בבית הספר לזואולוגיה באוניברסיטת תל-אביב).


רוצים להיות מעודכנים 24/7? הצטרפו לקבוצת הווצאפ של חדשות ערב ערב באילת

חדשות אילת והערבה - יום יום באילת