מצבו של מפרץ אילת ממשיך להתדרדר

המכון הבינאוניברסיטאי למדעי הים באילת, הגיש בשבוע שעבר את דוח הניטור של מפרץ אילת לשנת 2021. הדוח שממומן על ידי המשרד להגנת הסביבה, נערך על ידי ד"ר יונתן שקד, מנהל תוכנית הניטור ופרופ' אמציה גנין, המנהל המדעי של תוכנית הניטור. ואלו הם עיקריו:

שונית האלמוגי ם

כיסוי אלמוגי אבן חיים 

כיסוי האלמוגים בשוניות אילת הרדודות נפגע קשות בסערה הדרומית של מרץ2020. הפגיעה לא היתה אחידה במרחב ולא כל השוניות נפגעו במידה שווה. אחוז כיסוי האלמוגים הממוצע באתרי קדמת השונית הוסיף לרדת השנה ביחס לערך הממוצע של השנה הקודמת וזה של שנת 2019 (לפני הסערה).  
ב-2021 נמדד כיסוי ממוצע של 21.9% הנמוך ב-1.5% מהערך שנמדד ב- 2020 (23.4%), והנמוך ב-3% מהכיסוי שנמדד בשנת 2019, שעמד על 24.9%. 
כמו כן נמדדה ירידה בכיסוי אלמוגים חיים ביחס לשנה הקודמת בשישה מתוך שמונה אתרים שהדוח סוקר. בשני האתרים הנוספים נמדדה עליה קלה בכיסוי, כאשר עיקר הפגיעה נמדדה באתרים הרדודים של שמורת האלמוגים, אך גם בחלקה העמוק. גם באתר שולחן השונית נמדדה ירידה בכיסוי האלמוגים החיים לשיעור של 16.2% לעומת 18% ב-2020 ו-22.5% בשנת 2019. מחברי הדוח משערים כי לסופה החמורה שהתרחשה במפרץ במרץ 2020 קשר לירידה בכיסוי אלמוגי האבן במפרץ אילת.

גודל מושבות אלמוגי אבן 

בין אתרי השונית שנוטרו על ידי מחברי הדוח, נמצאו הבדלים בגודל מושבות האלמוגים האופייני. כך נמצא כי  באתר המעבדה חלקן של המושבות הקטנות רב ביותר, ואילו באתר השמורה הרדוד והעמוק חלקן המועט ביותר ומושבות גדולות וענקיות נפוצות שם יותר מאשר באתרים אחרים. לאורך השנים מסתמנת ירידה בחלקן של המושבות הקטנות ועליה בחלקן של המושבות הבינוניות והגדולות. בשנים 2008-2012 נמצאה ירידה בכמות האלמוגים הקטנים בשוניות אילת, אך מגמה זו נחלשה בשנים האחרונות בהן נרשמות תנודות של עליה וירידה. הצפיפות הממוצעת של מושבות אלמוגים באתרי הניטור יציבה למדי בשנים האחרונות, אף כי בחלק מן האתרים נמצאה השנה ירידה בצפיפות.

מדד הרקמה החיה באלמוגי אבן 

מאז תחילת הניטור נמדדת ירידה מתמשכת באחוז הרקמה החיה של אלמוגי אילת. בשנים האחרונות ירידה זו היא בשיעור של כ-1% בשנה וערך המדד הממוצע עמד השנה על  84%. הדוח משער כי יתכן שהירידה באחוז הממוצע של רקמה חיה נובעת, לפחות חלקית, משיפור בשרידות ובשל כך נמדדת  "התבגרות"  במושבות הצוברות עם הזמן פציעות ופגיעה ברקמות. בנוסף יש לקחת בחשבון כי אחוז הרקמה החיה קטן ככל שגודל המושבות עולה. ירידה בחלקן של מושבות קטנות לעומת בינוניות וגדולות תואם, לפיכך, ירידה באחוז הרקמה החיה הממוצע של אלמוגי האבן
.

מגוון מיני אלמוגים

מדד Wiener-Shanon למגוון, בעזרתו נאמד מגוון אלמוגי האבן בשוניות אילת, מראה תנודות קלות ולא מגמתיות בין השנים. לרוב, ערך המגוון באתרים רדודים נמוך בהשוואה לאתרים עמוקים. עקומות הצבירה של סוגי אלמוגים מציירות תמונה דומה, וכך גם תוחלת מספר סוגי האלמוגים הצפוי בספירת אלף וחמש מאות מושבות אקראיות. בכל המדדים השינויים בין השנים קטנים.

לגונת שמורת האלמוגים 

בשנתיים האחרונות נמצאה ירידה בצפיפות מושבות אלמוגי האבן בלגונה. מכיוון שבלגונה התנאים הסביבתיים קשים, חברת האלמוגים נשלטת על ידי מינים דומיננטיים והמגוון קטן יחסית לאתרי קידמת השונית. האלמוג הנפוץ ביותר בלגונה במשך שנות הניטור הוא Stylophora pistillata אך הוא גם הנפגע העיקרי בסערות והשנה מהווה כ 20% בלבד מכלל מושבות האלמוגים ולראשונה בתקופת הניטור האלמוג הנפוץ ביותר בלגונה היה השנה אלמוג האש Millepora .

התיישבות אלמוגים בשונית 

בכל השנים בהן עוקבת התכנית אחר התיישבות אלמוגים על גבי לוחיות המוצבות בשונית נמצא כי באתר השמורה כמות המגויסים גדולה יותר והם גדלים טוב יותר מאשר באתרים האחרים. באתר המעבדה, ואולי גם באתר קצא"א, תבנית ההתיישבות פחות ברורה ונראה כי ישנה מגבלת שרידות גדולה יותר. עם זאת, כמות הנתונים בשלב זה אינה מאפשרת לקבוע האם ההבדלים בין האתרים ובין השנים מבחינת תבנית ההתיישבות נובעת מהבדלים באספקה או בקשיי גיוס וגדילה
 .

קיפודי ים 

קבוצת הרועים החשובה ביותר בשונית מבין חסרי החוליות היא קיפודי הים,  ומתוכה המין הנפוץ ביותר הוא  Diadema setosum. צפיפות קיפוד הים D. setosum משתנה מאד בין השנים ומכתיבה גם את התנודות בגודל אוכלוסיית הקיפודים בכלל. מאז שנת 2016 נמדדת ירידה מתמשכת בצפיפות D. setosum וצפיפות קיפודי הים בכלל.
בשנים האחרונות עומק הערבוב היה קטן ובתוספת פגיעתן של סערות דרומיות חזקות ובפרט הסערה החזקה במרץ 2020, נראה כי אוכלוסיית הקיפודים הצטמצמה באופן ניכר. צפיפות קיפודי הים באתרי קדמת השונית היתה בשנה הקודמת מחצית מהצפיפות שנמדדה בשנת 2019 ונראה כי גודל האוכלוסייה הנותרת הוא מזערי.

הסביבה החופית

ריכוז נוטריינטים וכלורופיל במים החופיים 

התהליך השולט ברוב המדדים הכימיים, הפיסיקליים והביולוגיים הנמדדים בתחנות הניטור החופיות הוא מחזור הערבוב השנתי וערכי רוב המדדים במי השטח גבוהים יותר בחודשי החורף מאשר בקיץ. בחודש יוני השנה נמדדו ריכוזי נוטריינטים ואלקליניות גבוהים באופן חריג בתחנת המדידה "כלובי הדגים". עבור חלק מהמדדים היו הריכוזים השנה הגבוהים ביותר שנמדדו עד כה במסגרת ניטור התחנות החופיות. גם במדידות בסמוך לחוף במוצא תעלת הקינט נמצאו ריכוזי נוטריינטים גבוהים במיוחד בחודש יוני ונראה כי זהו המקור לערכים שנמצאו בתחנת "כלובי הדגים" בחודש זה. בנוסף לערכים הגבוהים מאד בחודש יוני, גם בחודש ספטמבר נמדדו בתחנת "כלובי הדגים" ערכים גבוהים בהשוואה לשאר התחנות ובפרט לתחנת  "ים פתוח".  נראה כי מוצא הקינט היווה השנה מקור לנוטריינטים אשר הגיעו לים בריכוזים גבוהים מספיק בכדי להתגלות במדידות התחנה החופית "כלובי הדגים".

טמפרטורת פני הים 

הטמפרטורות בפני הים היו גבוהות בחודשי החורף, בדומה לשנים האחרונות בהן היה הערבוב רדוד, ובחודשי הקיץ היו הטמפרטורות גבוהות במיוחד, ובתחנת "ים פתוח" נמדדה טמפרטורת פני הים הגבוהה ביותר אשר נמדדה עד כה בתחנה זו במסגרת סקר מי החופים של תכנית הניטור. במשך שנות הניטור מסתמנת מגמת עליה של טמפרטורת פני הים בשיעור ממוצע גבוה מחצי מעלה בעשור בתחנת  "ים פתוח". ישנה התאמה מצוינת בין טמפרטורת פני הים הנמדדת בתחנות החופיות הדרומיות, תחנת "ים פתוח" ותחנה A העמוקה יותר ,הנמדדת בהפלגות הניטור .

לרוות דגים בסמוך לשונית ובחוף הצפוני 

זו השנה השלישית בה מנטרת התכנית צפיפות לרוות (פגית, שלב התפתחותי ירוד במחזור חייהם של חלק מבעלי החיים – ר.נ) בסמוך לשונית שמורת האלמוגים ובחוף הצפוני. בהשוואה לשנה הקודמת, צפיפות הלרוות היתה השנה נמוכה יותר בשני האתרים וההבדלים בין האתרים קטנים. עם זאת, צוין בדוח כי התקופה בה מתקיים הסקר במתכונתו הנוכחית עדיין קצרה מכדי לאפשר הסקת מסקנות בנוגע להבדלים בין השנים ובין האתרים.

פורמיניפרים בנתוניים בקרקעית חולית 

(המדובר במיקרואורגניזם ימי הקרוי גם חוריריות, בעל שלד חיצוני קשה, סידני, המחורר בחורים זעירים, המהווה את הקבוצה העיקרית במערכת הימית – ר.נ). גם השנה נמצאו בחלק מהתחנות החוליות בחוף הצפוני מול מוצא הקינט פרטים בעלי עיוות מורפולוגי. פרטים מעוותים נמצאו לראשונה בניטור התחנות החוליות בשנה הקודמת והם מהווים כ-1% מכלל הפרטים בסדימנט. מציאתם של פרטים מעוותים גם השנה עשויה להצביע על גורמי זיהום הנצברים בסדימנט ופוגעים בהתפתחות השלד. אין לנו מידע על הגורם, סוג ומידת הזיהום, אך לנוכח המיקום כדאי לבדוק אפשרות של כניסת מזהמים דרך תעלת הקינט. פרטים מעוותים לא נמצאו באתרים האחרים בהם מבצעת תכנית הניטור מעקב אחר החי בסדימנט החולי.

עשבי ים 

סקרים של כיסוי עשב הים נערכו בשתי עונות, חורף וקיץ, ובין העונות נמצאו הבדלים גדולים בכיסוי עשב הים. לרוב, כיסוי עשב ים בקיץ עשיר יותר מאשר בחורף. בשנה הקודמת סערה דרומית חזקה במיוחד התרחשה בין הסקרים העונתיים ובסקר הקיץ נמצא כיסוי עשב ים דליל מאד בשני האתרים ובכל העומקים, למעט בחוף הדרומי בעומק 30 מטרים. השנה נראה כי כיסוי עשב הים התאושש באתרים הנסקרים וחזר לכיסוי של טרום-סערה, אף כי בעומקים הרדודים בחוף הדרומי נמצאת בשנים האחרונות ירידה. נראה כי בחוף הצפוני כיסוי עשב הים יורד בעומקים גדולים מ-20 מטרים, ואילו בחוף הדרומי הכיסוי דווקא גדל בעומקים אלה.

עמודת המים בים העמוק

עומק הערבוב 

ערבוב עמודת המים התפתח השנה לאט ונמשך זמן ארוך אולם הגיע לעומק מרבי של כ-450 מטר בלבד, בחודש אפריל. בחודש אפריל נפסק הערבוב ובמאי נמצאה שכבת מים חמים ובעלי מליחות נמוכה ב-150 המטרים העליונים. זהו ערבוב לעומק ביניים, בדומה לשנים האחרונות (בשנה הקודמת היה עומק הערבוב כ-420 מטרים). מאז שנת 2012 המים העמוקים מכ-500 מטרים מנותקים מהמים העליונים.

ריכוזי חמצן ונוטריינטים מומסים במים העמוקים 

עמודת המים עורבבה השנה לעומק בינוני וגם השנה הוסיפו המים העמוקים לצבור נוטריינטים, ובמקביל ירדו בהם ריכוזי החמצן. תשע שנים לאחר הערבוב האחרון של מי העומק כבר נמדדים במי העומק ריכוזי נוטריינטים וחמצן דומים לאלה שנמדדו לפני הערבוב העמוק של שנת  2012, שלוש שנים בלבד אחרי הערבוב העמוק שלפניו, ב-2008. ערכים אלה עדיין נמוכים בהשוואה לשנות הניטור הראשונות.

כלורופיל

על אף הרעש העונתי הגדול, מתחילה להסתמן מגמה של עלייה בריכוזי כלורופיל, כאשר ריכוזים שנתיים גבוהים נמדדים לעיתים בחודשי הקיץ ולא רק באביב. כך נראה שריכוזי הכלורופיל הנמדדים אינם תלויים רק בעומק הערבוב ונוטריינטים העולים איתו מהעומק. שינויי המליחות החזקים בסוף תקופת הערבוב תומכים בהשערה כי חדירת מים  מדרום משפיעה על ריכוזי הכלורופיל בצפון המפרץ.

טמפרטורת המים העמוקים

במי העומק, ובפרט בעומקים הגדולים מכ-500 מטרים, נמשכת מגמה של עליית הטמפרטורה. בשנים בהם היה ערבוב עמוק ירדה מעט הטמפרטורה במים העמוקים, אך מאז נמדדת עלייה קלה בטמפרטורות המים העמוקים.

טמפרטורת פני הים בסמוך לשונית  (מדידה יומית)

במשך רוב השנה, עד לאמצע חודש ספטמבר, היתה טמפרטורת פני הים גבוהה מהערך הממוצע הרב-שנתי, ובחודש אוגוסט תועדה עליה דרמטית של שלוש מעלות בתוך כשבוע. הטמפרטורה המרבית השנה היתה שוב הגבוהה ביותר שנמדדת במסגרת המדידות במזח, יותר משלושים שנה 29.9°.
עם זאת, בסוף השנה היתה טמפרטורת פני הים נמוכה ביותר ממעלה מזו בה הסתיימה שנת 2020. מאז שנת  1988מתועדת מגמה של עליה בטמפרטורת פני הים בשמורת חוף אלמוג.

מטאורולוגיה (מדידות רציפות)

במדידות התחנה המטאורולוגית השנה, לא נמצאו ממצאים חריגים, לעומת הסערה הדרומית החזקה מחודש מרץ 2020. טמפרטורת האוויר המרבית אשר נמדדה השנה היתה 44° , גבוהה בהשוואה לרוב המדידות, אך נמוכה מעט מאשר בשנה הקודמת.

מצב הים (מדידות רציפות)

גם במדידות הרציפות ממזח המכון מסתמנת מגמה מתמשכת של חימום פני הים. טמפרטורת המקסימום השנה שוב היתה הגבוהה ביותר שנמדדה במסגרת זו, 31 מעלות צלזיוס (ב-8 באוגוסט). הטמפרטורה השנתית הממוצעת היתה השנה גבוהה בהשוואה לרוב שנות הניטור הקודמות מהן קיימות מדידות סדירות,  24.4 מעלות צלזיוס, על פי סדרת המדידות הרציפות  המבוצעת כל 10 דקות. 
השנה, לראשונה, החלה תכנית הניטור למדוד גלים במפרץ. למיטב ידיעתנו, זוהי מדידת הגלים הרציפה היחידה שנעשית בצפון מפרץ אילת. לקראת סוף השנה נמדדו גם מספר אירועים של רוחות דרומיות חזקות. באירועים אלה, שכאמור, לא היו חזקים במיוחד, נמצאה השפעה למשך האירוע בנוסף לעוצמת הרוח, וגובה הגל המשמעותי המרבי מעט יותר מ- 80  ס"מ, נמדד ב- 7 בדצמבר.

רוצים להיות מעודכנים 24/7? הצטרפו לקבוצת הווצאפ של חדשות ערב ערב באילת

חדשות אילת והערבה - יום יום באילת