ההיסטוריה של אילת

מאת: ● 11/7/2021 16:15 ● ערב ערב 2064
אֵילַת היא העיר הדרומית ביותר במדינת ישראל והיחידה בה לחופי הים האדום, והיא משמשת כעיר נמל ותיירות מרכזית ● העיר שוכנת בדרום הערבה, שייכת למחוז הדרום, ומתגוררים בה כ-52,000 תושבים
ההיסטוריה של אילת
מפרץ אילת 1948 צילום: לע"מ
תגיות:

בעת העתיקה

 

ממצאים ארכיאולוגים שהתגלו בסביבת אילת, מעידים כי האזור נשלט בתקופות שונות על ידי המצרים (תק' הברונזה (1200-3800 לפנה"ס), האדומים והעברים (תק' הברזל (1200-586 לפנה"ס), הנבטים (583-330 לפנה"ס), הרומים (30 לפנה"ס – 50 לספירה), הביזנטים (330-630 לספירה) הצלבנים ובעיקר הערבים (630 – 1291 לספירה), הממלוקים (1291 – 1516), התורכים (1516 – 1918) והבריטים (1919 – 1949).

בשל מיקומה בקצהו הצפוני שלה מפרץ ים סוף, היוותה אילת נקודת מפתח לשליטה בדרכי הים והיבשה. עובדה זו גררה מאבקים על שליטה באזרו עוד בתקופות קדומות ולאורך תקופות שליטותם של העמים השונים עד ימינו.

כבר לפני 3500 שנה התקיים ישוב פעיל באילת וסביבתה בארץ בשם 'שעיר', שהיה חלק ממלכות אדום, בה ישבו צאצאיו של עשיו.

לפני 3300 שנה,. בנאומו האחרון של משה טרם פטירתו, הוא מציין את אילת כאחת התחנות בהן חנה עם ישראל בטרם הגיע אל הארץ המובטחת.

אילת נזכרת במקרא שמונה פעמים תחת השם אילת או אילות, בין היתר, היא נזכרת כאחת התחנות במסעם של בני ישראל במדבר ביצאית מצרים (שמות יג'-יד').

על פי המסופר, חצו בני ישראל בהנהגת משה רבנו את ים סוף שנבקע כבמעשה נס לשניים, מאפשר לבני ישראל לחצותו בבטחה,\ ומיד לאחר מכן סגר על צבא פרעה שטבע בים. ישנם פרשנים הספבורים כי המדובר במפרץ סואץ. למעשה, אין עדויות ארכיאולוגיות לאירוע יציאת מצרים כלל, ולחציית ים סוף בפרט, אך ישנן עדויות מצריות על מכות שניחתו על מצרים וכן מקורות יווניים ורומים מאוחרים, המתארים את הסיפור המקראי. ישנם חוקרים הסבורים כי חציית ים סוף נעשתה באחד האגמים שבקרבת הים התיכון או באגמים המרים שבמצרים, על ידי שבט עבדים שברח או גורש ממצרים לאחר שמרד וחבר במסעו לשבט העברים שחי באותה תקופה באזור כנען. סיפורי אותו שבט עבדים נטמע במסורת העברית והפך לחלק ממנה לאורך ההיסטוריה.

440 שנה לאחר כניסת בני ישראל לארץ ישראל, כונן דוד המלך את מלכותו בירולשים והשתלט על קו התחבורה הראשי בין הנגב, עזה (פלישתים) ואילת (אדום)(. היתה זו כנראה ראשיתו של הישוב היהודי בקצהו הצפוני של ים סוף.

בעיר עציון גבר ששרידיה מצויים בתחומי ירדן (עקבה), בין העיר אילת לעקבה של היום. במרחק של 600 מטר מהים, בנו של דוד, שלמה, שתקופת מלכותו התאפיינה בשגשוג רב, התמסר לפיתוח מכרות הנחושת בערבה, אף שהראשונים לעסוק בתחום, באופן מצומצם, היו האדומים. הבסיס לפעילות זו היה בעיר עציון גבר, ממנה הפליג צי האוניות שהקים שלמה ביחד עם חירון מלך צור, עליהן הועמסה הנחושת בדרכה אל העולם העתיק.

 

בעת החדשה

 

בשנת 1906 מקימים התורכים תחנת משטרה באום רשרש וקובעים בכך למעשה את קו הגבול שבין מצרים, שהיתה תחת שליטה בריטית והממלכה העותומאנית (תורכיה). בזכות קביעה זו תכלל לימים אילת בתחומי מדינת ישראל ולא כחלק ממצרים.

ב-1918 עברה פלסטין לשליטת אנגליה לאחר כיבושה מידי התורכים. הבריטים שולטים בפלסטין עד להקמת מדינת ישראל ב-14 במאי 1948.

ב-1949 (ט' באדר תשט') הושלמו כיבוש הנגב הדרומי ואילת. במסגרת מבצע 'עובדה' שהתקיים בין ה-6 ל-10 במרץ, תחת פיקודו של האלוף אברהם אדן. במעמד סיום הכיבוש, הונף ברחבת המשטרה הבריטית "דגל הדיו" המפורסם.

1950 – ניצני התיישבות ראשונים באילת – נבנים בתי המגורים הראשונים בעיר ברחוב האלמוגים.

1952 – הקמת המועצה האזורית אילת.

1956 – הפעלת הנמל החדש ופתיחת כביש באר שבע – מצפה רמון – אילת.

1958 – פתיחת מפעלי הנחושת בתמנע, שמאז נפתחים ונסגרים חליפות לאורך השנים (כיום המכרות פעילים באופן חלקי מאז קריסתה ב-2019 של החברה המקסיקאית המחזיקה בזכיון הכריה).

1959 – אילת מוכרזת כעיר, בראשותו של יוסקה לוי ז"ל. סך התושבים עמד על 6000 והם התפרנסו בעיקר מעבודות הנמל, מכרות הנחושת, דיג, פיתוח העיר וראשית התיירות.

1967 – בעקבות מלחמת ששת הימים חל מפנה בעיר. כביש אילת - שארם א-שייך נסלל והעיר הופכת לתחנת מעבר בדרך לסיני. ענף התיירות מקבל תאוצה, נבנים בתי מלון חדשים והעיר מתחילה לקלוט תיירות פנים וחוץ.

1969 – הנחת קו צינור אילת-אשקלון (קצא"א), שהחל דרכו כגשר יבשתי להעברת נפט גולמי מים סוף לים התיכון, שימש לאורך העשורים כמאגר הנפט לשעת חירום של ישראל ושב לפעילות גוברת מאז חתימת הסכמי אברהם עם איחוד האמירויות (2020).

1973 – בעקבות מלחמת יום הכיפורים חדלה העיר מלהתפתח. מכרות תמנע נסגרים, הנמל מתרוקן מעבודה וענף התיירות משתתק.

1975 – טיסות השכר הראשונות נוחתות באילת, בעקבותיהן יגיעו שלושה עשורים של פריחה תיירותית מחו"ל.

1979 – נחתם הסכם השלום עם מצרים.

בשנות ה-80 מונה אילת כ-20,000 תושבים, המתפרנסים בעיקר מתיירות ושירותים. נמל אילת מפסיד לתעלת סואץ שנפתחת למעבר סחורות בין הים התיכון לאוקיאנוס ההודי והתנועה בו דלה.

1982 – בעקבות הסכם השלום מושבת סיני למצרים ואילת שבה להיות נקודת הגבול הדרומית של ישראל.

1985 – אילת מוכרז כאזור סחר חופשי, ביוזמתו ובזכות פועלו של ראש העיר דאז, רפי הוכמן. מאז נהנית העיר מפטור ממע"מ על רשימת מוצרים. עם זאת, מטרתו המקורית של החוק – לתת לעיר תנופת פיתוח בתחומי התעשייה והמסחר, אינה מוגת עד היום.

1989 – טאבה מושבת למצרים והגבול בין ישראל למצרים נקבע על פי אבן הק"מ 91.

בשנות ה-90 מונה אילת 38,000 תושבים, תנופת הבניה בה מואצת, נבנים בה בתי מלון רבים, מושלמת בניית הלגונה המזרחית (שאינ פעילה עד היום), ובעיר מתפתח ענף המסחר והשירותים, הכולל מרכזי קניות, אטרקציות, מסעדות ומקומות בילוי.האוניברסיטה העברית מפעילה באילת מכון לחקר הים העורך מחקרים חשובים.

1994 – נחתם הסכם השלום עם ירדן, ונפתח מסוף הגבול 'ערבה', שיקרא בהמשך על שם ראש ממשלת ישראל הנרצח - יצחק רבין ז"ל.

בשנות ה-2000 ממשיכה אילת לצמוח, אוכלוסייתה גדלה עד לסך של 47,000 תושבים בשנת 2014.

מספר חדרי המלון בעיר מגיע ב-2013 ל-11,000 והוא לא ישתנה עד ל-2021. נולדים בה פסטיבלים רבים והיא מארחת כנסים ואירועים מהארץ והעולם. בשנת 2002 פותח קמפוס אוניברסיטת בן גוריון את שעריו באילת, וכ-750 סטודנטים לומדים בו מבני העיר ומחוצה לה. עם זאת, בשל המצב הביטחוני והכלכלי בישראל בשנים אלה, נפגעת גם אילת. תיירות החוץ מהווה פחות מ-14% מהתיירות הפוקדת את העיר ואילת נכנסת לדשדוש כלכלי בו היא שרויה עד היום.

 

מקור השם אילת

על פי סברה מקובלת נקראה אילת על שם האלה הכנענית 'אשרה' אשר כונתה 'אלת', כלומר 'האלה'. בתקופה הרומית נקראה אילת בשם 'אילה' (AILA). יש המייחסים את מקור השם לחיה 'אייל' שהיא סמל האזור בתקופות קדומות, או לעצי האלה הנפוצים באזור. סברה אחרת מייחסת את השם אילת לשם 'אייל' או 'אילות' בעברית, המופיע במקרא בהקשר של חוזק, רמז לרוחות החזקרות המאפיינות את מפרץ אילת. 

משמעות השם אילת - כח עליון, אל.

כך או כך, העיר נקראת על שם העיר המקראת אֵילַת (גם: אֵילוֹת), הנזכרת מספר פעמים בתנ"ך, לצד עציון גבר, בתקופות ממלכת ישראל המאוחדת וממלכת יהודה כעיר נמל יהודית על שפת ים סוף - "תחנת הצי המסחרי של העם העברי".

בדיון בוועדה הגאוגרפית (שקדמה לוועדת השמות הממשלתית) על שמה של העיר, הייתה התלבטות אם לקרוא לעיר "אילת החדשה" או "עציון גבר". אף על פי שהיה ברור כי אין מדובר באילת המקראית, בכל זאת הוחלט לקרוא לעיר בשם "אילת", מאחר שהשם כבר נטמע בציבור.

 

ערים תאומות לאילת

 

לוס אנג'לס ארה"ב (1959), דרבן דרום אפריקה (1976), אנטיב צרפת (1979), קאמן גרמניה (1980), קאמפו הולנד (1983), סמוליין בולגריה (1985), יוריקה צ'ילה (1997), שופרון הונגריה (2005), פיסטיני סלובקיה (2006), יאלטה חצי האי קרים (2011), קרלובי-וארי צ'כיה (2012), ינצ'ואן סין (2012), סורנטו איטליה (2017) ואקפולקו מקסיקו .(2017)


רוצים להיות מעודכנים 24/7? הצטרפו לקבוצת הווצאפ של חדשות ערב ערב באילת

חדשות אילת והערבה - יום יום באילת

 

תגובות

הוסף תגובה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה לתנאי השימוש