יהדות - פרשת ויגש

הצער היותר גדול שיש בכל אותן התקפות אנטישמיות הללו הוא שהן לא גורמות ליהודים שגרים בחו"ל לארוז מזוודות ולעלות לארץ. בראיון שנערך עם אחד היהודים שגר במונסי הוא הסביר שלדעתו בארצות הברית יותר בטוח מאשר בארץ ישראל ולכן הוא לא יעלה לארץ. מעניין שלפני 80 ו- 90 שנה אלו היו בדיוק ההסברים והטענות של תושבי אירופה מדוע אצלם בגרמניה, פולין, צרפת, הולנד, יוון וכו' הרבה יותר בטוח מאשר בארץ ישראל שמוקפת באויב הערבי. הביטחון המזויף הזה עלה באש הכבשנים של מחנות ההשמדה באירופה שחיסלו את כל הקהילות "הבטוחות" לאורכה ולרוחבה של אירופה. חבל שיהודי בריטניה ( מעוז ה- BDS), צרפת וארצות הברית, לא מנצלים את ההזדמנות כל עוד הם יכולים עדיין, לעלות באופן חופשי לארץ לפני האסון שעלול חלילה לרדת עליהם. הבעיה הגדולה של אהבת החו"ל והדבקות בארץ לא להם עלולה יום אחד לעלות להם בחייהם. 
השבת נקרא בפרשת ויגש על ירידת יעקב ובניו למצרים. אין להם ברירה. הרעב כבד מאוד בארץ ישראל ויוסף הוא המשנה למלך מצרים, יש ביכולתו לפרנס את כל 70 הנפשות, צאצאי יעקב, לכן כולם יורדים למצרים. יעקב אבינו חושש מאוד מפני הירידה למצרים. הוא פוחד שצאצאיו לא יתבוללו, הוא פוחד שזרעו לא ירצו לשוב לארץ ישראל אחרי שהם יתרגלו לכל השפע הכלכלי המצוי במצרים. הקב"ה מבטיח ליעקב אבינו שהוא ישמור על בני ישראל ויחזיר אותם לבסוף לארץ ישראל. אומנם זה ייקח המון שנים ( 210 שנים ), אבל יציאת ממצרים תתרחש יום אחד בעתיד. על מנת למנוע התבוללות יעקב שולח את יהודה לפני כולם למצרים בכדי שיפתח תלמוד תורה ובית מדרש שיהיה מוכן לילדים ולנכדים מיד עם הגיעם למצרים.
גם יוסף הצדיק חושש מאוד הן מפני ההתבוללות חלילה, של אחיו וילדיהם, והן מפני האפשרות שארץ מצרים תמצא חן קצת יותר מידי בעיני המשפחה. אשר על כן יוסף נוקט בשני תכסיסים טקטיים שימנעו מהאחים השתלבות בצמרת השילטון המצרית. ראשית הוא לוקח 5 אחים שלו, את החלשים מבניהם, על מנת להציג אותם לפני פרעה. יוסף מתדרך את אחיו שיאמרו לפרעה שהמקצוע שלהם הוא רעיית צאן והם רועי צאן מדורי דורות וגם אבותיהם ואבות אבותיהם היו רועי צאן, ומדוע עליהם לומר זאת? מפני שהמצרים מתעבים רועי צאן כי המצרים מחשיבים את הכבש לאליל בעבורם. וכך פרעה וכל הצמרת המצרית תתייחס בזלזול למשפחתו של יעקב ולא יתחתנו איתם. פעולה שנייה שנוקט יוסף הוא מבצע טרנספר לכל אזרחי מצרים. הוא מעביר את כולם מעירם לעיר אחרת כך שאף אחד לא ירגיש בנוח במקום החדש והלא מוכר שבו הוא גר כעת וכך גם אחיו ירגישו זרים ולא בנוח בארץ גושן, המקום שבו יוסף מיישב את משפחתו.  אבל לצערם הרב של יעקב ויוסף כל התכסיסים שהם ניסו לא עזרו. ארץ מצרים בכלל וארץ גושן בפרט מצאו חן מאוד מאוד בעיני בני יעקב, עד כדי כך הם מצאו חן בעיניהם שהפסוק שחותם את הפרשה מדגיש לנו בכאב: "וישב ישראל בארץ מצרים בארץ גושן ויאחזו בה". תפסו חזק ולא רצו לשחרר, עד שהגיע פרעה חדש והתחיל לשחוט.  

חדשות אילת - ערב ערב באילת