האם בעתיד נרחף מאילת לשדה רמון?

את בעיית הפקק בכניסה לעיר משדה רמון צפו המתכננים שנים טרם השלמת השדה, אלא שבישראל כמו בישראל, קודם בונים ורק אחר כך מחפשים פתרונות תחבורתיים הולמים. כך קרה שכבר בפסח האחרון התגשם הסיוט, ולנוחתים בשדה רמון ציפתה המתנה בת 50 דקות בפקק מתיש בדרך לחופשתם באילת. בראיון ל'ערב ערב' מינואר 2018, התייחס מאיר יצחק הלוי לבעיה הצפויה ואמר: " "כשבונים שדה בשני מיליארד שקל צריך לדעת להנגיש אותו. היה צריך להשקיע עוד 3% בתקציב ולבנות את מה שהשר הציע – שאטל רכבת חשמלית סטרילית מהשדה שתגיע ישירות לעיר. אמרתי שאם אתם מחכים לכאוס התחבורתי אני לא אוכל לתת את ידי ואם אני לצערי אאלץ להפעיל את כל כוח סמכותי הסטוטורי דהיינו לא לחתום על טופס 4 - יכולים לעקוף אותי - אבל אני אפעיל את כל כובד משקלי עד שאוודא שההנגשה מהשדה לעיר תהיה טובה. קיימת כיום תכנית להגדלת מספר עמדות הבידוק בכניסה לעיר מאחת לארבע אבל לא ראיתי שיש תקצוב לתכנית הזו". בסופו של יום השדה נפתח מבלי שהנושא התחבורתי הוסדר ובעיריית אילת עברו על הנושא לסדר היום. אלא שכעת מתפרסם כי מיזם חדשני מגבש יוזמה למערך תחבורה של קרונות עיליים שיפעלו בטכנולוגיה אלקטרו מגנטית וירחיפו את הנוסעים מאילת לשדה במהירות של 160 קמ"ש מעל לתנועת הכביש. את הפתרון בוחנת בימים אלה חברת SkyTran המחזיקה ברעיון מוגן בפטנט, הכולל מערך תחבורה עילי של קרוניות לשניים ולארבעה, הנעות בריחוף בטכנולוגיית Passive Maglev - - הרמה של גוף באמצעות כוח אלקטרומגנטי המשמש את תחבורת הרכבות המהירות בעולם - על מסילה המורכבת על עמודים. בעוד שעלות הקמתה של רכבת משדה רמון לאילת נאמד בכמיליארד שקל ואין לו כל התכנות כלכלית במנותק ממסילה ארצית, הרי שהתקציב הנדרש לשם בניית מערך קרוניות עליות כזה עומד על 500 מיליון ₪ בעבור מקטע דרך בן 20 ק"מ. נפח התנועה שניתן להעביר בקרוניות אלה משתווה לזה שמאפשר כביש ובו שלושה נתיבי תנועה, כאשר מהירות הנסיעה של הקרוניות נעה בין 100 – 160 קמ"ש וזאת על אף שמשקלה של קרונית יגיע ל-700 ק"ג. "זה הפתרון האידיאלי לפקקים בכל מדינת ישראל ולא רק באילת", אומר תומאס קוראן, מייסד־שותף ומנכ"ל פעילות החברה בארץ. לדבריו, נחתמו כבר מזכרי הבנות לבדיקת מערכות עירוניות גם במרכז, והמערכת נמצאת בשלבים שונים של בדיקות היתכנות.  כוונת היזמים להציע הפעלה של המודל בדומה לכבישי אגרה (כביש 6) בו היזם משקיע את עלות ההקמה בתמורה למספר שנים מוגדר בהן יוכל ליהנות מפירות השקעתו בצורת הכנסות המיזם. בתום התקופה שהוגדרה מועבר המיזם לידי הרשות המקומית או המדינה. החברה מנהלת בימים אלו משא ומתן עם מספר חברות תשתית ורשתות בתי מלון במטרה לייצר שותפות להקמה ותפעול של המיזם. אחד היתרונות הגדולים של המיזם הוא בכך שהוא לא יאלץ להפקיע קרקעות ואף לא יחוייב בהוצאת רשיון, שכן ניתן להקים את המסילות מעל הכביש הקיים, במרכזו. על פי התכנית, המסילה הינה ישרה, כאשר מידי 500 מטר ניתן להקים תחנת עצירה. בהגיעה לתחנה, "יוצאת" הקרונית ממרכז הכביש הצידה ומאפשרת הורדה והעלאה של נוסעים. עם תום הורדת הנוסעים שבה הקרונית למסילה המרכזית וזאת מבלי שפגעה בתנועתן של יתר הקרוניות. באילת יידרש ככל הנראה מקטע באוך של 30 ק"מ, שכן היעד הוא להכניס את הקרוניות עד לאזור המלונות בעיר ובשלב שני צפוי הקו אף להתארך בעשרה ק"מ נוספים לכשיתווספו תחנות שיכנסו אל תוך העיר עצמה ואף למסוף טאבה. במשרד התחבורה רואים את המיזם באופן חיוב ואומרים כי ככל שהחברה תקדם את הטכנולוגיה, המשרד יסיר חסמים רגולטוריים על מנת לאפשר את הפיתוח.

המוח הישראלי ממציא לנו פטנטים

בחודש ינואר השנה פרסמנו ב'ערב ערב' כי עיריית מנהלת מו"מ מול שני מיזמים נוספים הפועלים להפעלת שאטלים לשדה רמון. המדובר בשני סטארטאפים ישראלים, האחד הוא אינווייז העובד על פיילוט לרכב אוטונומי שיסיע בין 14-20 נוסעים ויצא מבתי המלון בעיר לשדה רמון, מרחק של כ-18 ק"צ. ניסוי ראשון נערך בחודש פברואר השנה במרכז הארץ, כאשר הכוונה היא לבצע פיילוט עם נהג בתחילה ולאחר מכן בשנת 2020 לעבור לפיילוט ללא נהג. אינווייז מפתחת בימים אלה סורק לייזר ייעודי שיזהה מכשולים בעבור מכוניות אוטונומיות. הסטארט אפ השני עמו מתנהלים מגעים בנושא הוא טראק-נט, הפועל בשיתוף פעולה עם חברת רנו, לייצור מונית אוטונומית בה תשולב המערכת החכמה של טראק-נט המסוגלת לסכום פרמטרים ונתונים רבים על הנסיעה ולתרגמם לחוויית נסיעה אוטונומית מושלמת. כך לפחות מקווים ברנו העולמית. 

חדשות אילת - ערב ערב באילת