פרשת קורח

פרשת קורח

בחודשים האחרונים, בעקבות קמפיין ME TOO מתגלים עוד ועוד מקרים מזעזעים של התעללות מינית מצד אנשים מפורסמים, סלב, מיני סלב וסלב – על, שהמשותף לכולם היא התנהגותם המרושעת כלפי נשים. משום מה, כשאנחנו שומעים על התנהגות אכזרית של אדם שאנחנו לא מכירים, כמעט באופן אוטומטי אנחנו מדמיינים אותו כאדם מכוער עם פנים רעות, אולי עם מלא עגילים, קעקועים ונבוט ארוך עם מבט של רצח בעיניים. כל מי שקרא ספרי 'דנידין' יודע שהאיש הרע מצויר עם עיוותים, זיפי זקן, מסכה על העיניים ומבט מרושע. מי אמר שאנשים רעים הם מכוערים?! ההתנהגות שלהם אמנם מכוערת, המעשים שלהם גרועים ביותר, אבל מבחינת מראה חיצוני הם יכולים להיות נאים, עם נימוסים חברתיים מצוינים. עלי חסן סלאמה ימח שמו וזיכרו, כינויו במוסד היה "הנסיך האדום". המנוול הזה היה יפה תואר. הוא אפילו התחתן עם מלכת היופי של לבנון. כגודל יופיו, כך גם גודל אכזריותו. הטרוריסט הזה היה אחראי על הטבח של הספורטאים הישראלים באולימפיאדת מינכן ועוד עשרות פיגועים כלפי יהודים בארץ ובעולם. במשך 7 שנים המוסד רדף אחריו, עד שהצליחו לחסל אותו בשנת 1979. שטן יפה. דרך אגב, הגישה החינוכית כיום גורסת שאין דבר כזה ילד רע, יש ילד שרע לו. (תספרו את זה לחבר שלו שחטף מהילד ש"רע לו" מכות רצח). אדם יכול להיות- מפורסם- רשע, יפה- רשע, חכם- רשע, עשיר- רשע. המעמד החברתי או הכלכלי של האדם לא מקנה לו את המידות הטובות. מידות טובות נקנות בעבודה מאומצת רבת שנים של עזרה, נתינה, ויתור, הבלגה ועוד הרבה דברים אחרים. אבל אנחנו חיים בדור ששופט רק את החיצוניות של האדם, ואם הוא יפה או מפורסם אנחנו נוטים לוותר לו על פשעים שעשה. רבי מאיר מזהיר אותנו שלא לנהוג כך בעזרת משפט מפורסם שהוא לימד אותנו- "אל תסתכל בקנקן אלא במה שיש בו". לא המראה והרושם החיצוני קובע !!!
השבת נקרא בתורה על קורח. בימינו קורח היה נחשב לסלב מהמעלה הראשונה. דבר ראשון- הוא היה האיש הכי עשיר מכל עם ישראל. עד היום אנו משתמשים בעושרו של קורח כביטוי לעשיר מופלג- "עשיר כקורח". אלא שעושרו של קורח העביר אותו על דעתו. הוא היה בטוח שאם הוא האדם הכי עשיר בארץ, אז מותר לו לומר ולעשות כל מה שהוא רוצה מבלי לתת על כך את הדין. דבר שני- הוא היה קרוב משפחה של משה רבינו (הם היו בני דודים), עוד סיבה מדוע חשב קורח שמותר לו לזלזל במשה, "הרי אני מכיר אותו מאז שהיה ילד". דבר שלישי- הייתה לו משרה רמת דרג- הוא היה בין הבודדים בעם ישראל שהיו נושאים את ארון הקודש, כאן כבר האגו שלו מגיע לשמיים. ודבר אחרון- הוא היה רטוריקן, נואם, בחסד. הוא ידע כיצד לרתק אנשים ולגרום להם לעשות את מה שהוא רוצה, וכך הוא גרר אחריו מאות תומכים.  קורח טען שמשה רבינו החליט על דעת עצמו למנות את אהרון לכהן גדול, ושזה לא נכון שה' ציווה על כך שאהרון יהיה הכהן הגדול. כלפי חוץ טענותיו של קורח נראות צודקות ונכונות, הוא למעשה פועל רק לטובת העם ואין לו שום נגיעה אישית בדבר. כך הוא רוצה שהעם יחשבו. ורבים, רבים מדי, אכן נסחפים אחרי דברי הבלע והשקר של קורח. כל תחנוניו של משה אל קורח שיפסיק להמריד את העם נגד ה', עולים בתוהו. משה מזהיר את קורח וכל עדתו-  אם לא תפסיקו לערער על הכהונה של אהרון- האדמה תבלע אתכם, כי אמרתם דברי בלע. מידה כנגד מידה. קורח הסלב הוא עקשן וממשיך להרשיע. עושרו, חכמתו, ומעמדו לא עמדו לו והוא נענש על מעשיו הרעים. הקב"ה לא נושא פנים לאנשים רעים כל כך, למרות חיצוניותו המרשימה קורח נענש. יש דין ויש דיין.

חדשות אילת