טארוט

סיפור אמיתי

סיפור השבוע מחדר עבודתי כמנחה רוחנית

היא תפסה אותי במעלית של אחד מבתי המלון בדרכי החוצה. הרצאתי בפני אנשים רבים והיא לא נמנתה עם אותם אורחים. היא ארבה לי כשסיימתי,"כעת אני רוצה שתקראי לי בקלפים", כך היא פנתה אלי בנימוס רב ובאסרטיביות מוחלטת. יכולתי לחוש את המצוקה שלה, ולמרות השעה המאוחרת הסכמתי.
היה קשה במיוחד לגעת בה."חזרת מהמוות", כך הגדרתי את מה שראיתי. "נכון ניסיתי להתאבד", היא משיבה מיד."הייתי בקומה מעל חודש". בעלך לא בחייך", המשכתי, "והכל באופן כה פתאומי". "בגלל שבעלי עזב אותי פתאום ניסיתי למות. איך הוא יכול היה לעזוב אותי כאילו מעולם לא הייתי קיימת בחייו? הבאנו ילדים, יש לנו בית מפואר וכסף, עבדתי כל חיי קשה בשביל שנתקדם בחיים. זה בגלל אישה אחרת?!", היא שאלה? "הוא ישוב אלי אי פעם? מה הוא מרגיש אלי?", היא ירתה צרור שאלות לעברי. 
"לצערי, המצב שונה ממה שאת מתארת", פניתי אליה בעדינות. "בעלך חדל מלהרגיש את עצמו בנוכחותך. אצלו האהבה הסתיימה ולכן הוא בחר ללכת. זה לא קשור לאישה אחרת ואני לא רואה שאת אוהבת אותו יותר ממה שהוא מרגיש אלייך, את פשוט פגועה מכך שננטשת. את זו שלא חוותה אהבה בנישואייך. את היא זו שלא מימשה את כל הרגשות שקיימים בך. את למעשה היית צריכה לעזוב, אבל כיוון שבחרת למשוך בשתיקה את הנישואין לטובת הילדים, התמוטטת מכך שהוא בחר לעשות את הצעד במקומך, גאווה פגועה". אני מביטה בה והיא מהנהנת בחיוך מבויש, "כמה שאת צודקת. הגדרת זאת בדיוק כפי שזה".
אני ממשיכה בייעוץ ומובילה אותה לכיוון העתיד, מחזקת אותה בכל אותן איכויות שקיימות בה, מובילה אותה לנער מעליה את אותו ענן כבד שגאוותה הפגועה הזמינה להאפיל למעשה על כל האור השלווה והטוב שקיימים בה. התחלנו פגישות למודעות עצמית וחשיבה חיובית. ממצב של רצון למות, היא כעת מברכת על כל רגע של חיים, מקדשת את חייה באהבה וצחוק. תוך זמן קצר היא ניערה את האבנים מעליה, הזדקפה בפשטות האופיינית לה וצעדה קדימה. היא בהחלט מהווה דוגמא ומופת לכל אלה שחוו משבר וניבנו מתוכו. היא מנהלת חברת הייטק גדולה במרכז הארץ, מביטה לאחור בהבנה, ועטה לכיוון העתיד בתודה גדולה על כך שהקדוש ברוך הוא עשה עימה חסד ובחר לסרב לה, והשאיר אותה עימנו, שתהווה דוגמא לכך שגם אם לעיתים אנו חשים בצורך לקרב את הקץ ממקום חשוך עדיין ממתין לנו האור מאחורי הפינה. רק צריך ללמוד ולראות.

חדשות אילת