טארוט

סיפור השבוע מחדר עבודתי כמנחה רוחנית 

תיאום הפגישה, טלפונית. שיחה  בה מתאמים מפגש. אלא שהפעם, קולה של המטלפנת עורר בי תמיהה וצרם באזני בשל הנימה המתוקה והמתחנחנת. הפרזה לא ברורה.
במועד שנקבע מגיעה כמתוכנן ונכנסת גברת מהממת ביופייה, שהיממה אותי בשל הופעתה הנועזת. 
ליאת, אישה בסביבות השלושים, יפה בכל מובן, עור גופה שחום ומבריק, שיערה ארוך ומרשים תווי פנים כשל בובת חרסינה. 
"הי", אמרה ליאת והתיישבה בחוסר נוחות מולי בעודה מושכת מעט את החצאית ומכסה בידה השנייה את מחשוף חולצתה כמנסה למתוח את הבד שיכסה.
הקלפים של ליאת לימדו על כך שהיא מתרגמת מין לאהבה.
 "כולם נצלנים. הלב שלי כבר סגור", רטנה כמעט בלחש. "בקלפים שלך נראה מישהו טוב. אבל לא לעתיד משותף", אמרתי לה. "כן, הוא בא רק מתי שבא לו, ואחרי בילוי איתי הוא נעלם. לא מתקשר וגם לא עונה לטלפונים הבלתי פוסקים שלי", דמעה ליאת בעצב. "ליאת", אמרתי בשקט. "הוא לא צריך!! את זמינה עבורו בכל עת", הסברתי לה. "מרבית סיפורי הכיבוש וההתאהבות במערכת רגשית רומנטית, במתירנות של היום, מתמוססים לנוכח בילוי סוער של פרק מיני  קצר. דבר הממצא אנרגטית כל אפשרות למתח, סקרנות או אי ודאות טבעית וקסומה להמשכיות. בשיא החיזור הוא מפסיק לרדוף אחרייך אחרי שחש  כי הוא זכה בלבך, המרדף שלו עלה יפה,  הוא מאבד עניין וכעת  הוא יכול לנוח. יש לשמור תמיד על המרדף. כמו שמש וצל. אינך יודעת לאן קשר עתיד להתפתח. את נמצאת בגישוש המונע מתוך משיכה הדדית, וכדי לשמור על אש החיזור גם בהמשך, יש לשמור על מידה של חוסר ודאות". וכאן המחשתי ופרסתי לפניה את ארבעת קלפי האבירים (מחזרים, בשפתה):
 אביר המטות רוקם תוכנית חיזור, אביר המטבעות שועט קדימה בהתלהבות, אביר החרבות מסתער, ורק לבסוף יהיה מוכן אביר הגביעים להציע את רגשותיו.
"ואת דורית, מזדרזת להציע את כולך כבר בשלבי החיזור המוקדם כך שאינך מגיעה לאביר הנכסף" הצבעתי על הקלף.
המלצתי לה לחזק את הפעולות שהיא אוהבות לעשות לבד או עם חברות. מבלי לחשוש שהיא  אינה זמינה בעבורו. "הדבר רק יעורר את התנהגותו הרומנטית", הסברתי. דבר נוסף חשוב יותר שתביני שבהופעתך הפרובוקטיבית את כבר משדרת זמינות. "יש משהו שמגן בכסות. וצניעות יכולה להיות דבר יפה יותר מאשר חשפנות כשאינה במקומה". 
דורית הבינה שבאופן נואש ניסתה למכור את מרכולתה החיצונית בתקווה שכך תתגלה איכותה הפנימית.

חדשות אילת