לא רק 'אוהדי שמחות'

ימים לא קלים עברו בעונה הזו על אוהדי 'הפועל פתאל אילת' האמיתיים. למה 'אמיתיים'? כי אם תשאלו את החבורה הצוהלת במיוחד, זו שממוקמת בצידו הימני של האולם, מרוכזת סביב התופים, לבושים בחולצות התכלת של הקבוצה- או במילים אחרות- אלו שבאמת עושים את הרעש ונותנים עידוד במשחקים, יש אוהדים אמיתיים ויש אוהדי 'שמחות'. ככה הם מכנים את האוהדים שנטשו לטענתם את הקבוצה בימיה הקשים, ומיהרו לחזור למגרשים כשמצב הקבוצה השתפר. אם הייתם אומרים להם לפני ארבעה חודשים, שאילת תגיע בעונה הקשה הזו לגמר הליגה, אפילו הם היו צוחקים לכם בפנים, כי הם כבר הכינו את עצמם לרע מכל- לאפשרות שאולי לאחר העונה השלישית בליגת העל, הקבוצה המקומית הייתה יורדת ליגה. אבל גם אז, בשיא האכזבה והייאוש, הם לא הרימו ידיים. מונעים מתוך אהבה אמיתית לקבוצה, לצבע ולדגל (וכן, גם לכרישי- הסמל), הם המשיכו להגיע לכל המשחקים וחזרו הביתה בלי קול- "אין לך מושג כמה קשה זה לעודד ולצרוח כל המשחק", ועם שברים באצבעו ת הידיים "מרוב תיפוף". אז מה הפלא, שדווקא הם הפכו לגיבורי היום, בימים שלאחר ההפתעה הגדולה של העונה הזו- הניצחון על 'מכבי תל אביב' וההעפלה ההיסטורית וההיסטרית לגמר הליגה.

התחלה צולעת

נעים להכיר, אסף אורן, יו"ר אוהדי 'הפועל פתאל אילת'. בן 30, נשוי. המלהיט העירוני, איש המגפון שמוציא את הקול במשחקים. בגלגול הקודם של אילת בליגת העל לפני כ– 20 שנה, שימש כמנקה הפרקט.
ניר אדרי, בן 26, רווק ("תפוס חזק, בלי טבעת"). בגלגול הקודם של הקבוצה היה צעיר מכדי להגיע למשחקים. בהווה, יד ימינו של אסף ומחליפו בפועל כשזה לא מגיע, כולל עמדת המגפון.
שקד אריאלי, בת 20, נשואה פלוס בייבי בן ארבעה חודשים, אותו אגב הביאה איתה לראיון ואותו לקחה למשחק ראשון באילת כשהיה בן שבועיים בלבד. לתינוק שלום. בגלגולה הקודם של הקבוצה הייתה בת ארבע ובדרך כלל העדיפה בקבוק ולמיטה על פני צפייה במשחק כדורסל. בהווה, מאפרת האוהדים (שלל קווים וצבעי מלחמה בגווני התכלת ולבן).
אלון טויטו, בן 36, נשוי פלוס שניים. אוהד הפועל אילת כבר בגלגולה הקודם בליגת העל. "כנראה זה משהו שנשאר חזק בדם". בהווה המתופף הראשון, זה שפורק ופוצע את האצבעות אגב תיפוף נמרץ.
לפני שלוש שנים, כשאילת הפציעה מחדש בליגת העל בכדורסל, חברו הארבעה אל הקבוצה ומאז אפשר בהחלט להגדירם כ'גרעין האוהדים הקשה'. הם מגיעים לכל משחקי הבית, "למעט תקלות בלתי מתוכננות", וגם חותמים על נוכחות כמעט בכל משחקי החוץ.
"זה היה נכון לגבי שתי העונות הראשונות", ממהר אסף לציין, "בשנה הראשונה והשנייה, הנהלת הקבוצה העמידה לרשותנו כמעט לכל משחקי החוץ אוטובוס לאוהדים. בעלות של 70 ₪ בסך הכל היינו מוציאים אוהדים שקיבלו בתמורה נסיעות הלוך וחזור, כניסה למשחק, חולצה ואפילו סנדוויץ'. השנה זה קצת התפקשש", הוא אומר בעדינות, מנסה להימנע מהאשמות, הן כלפי האוהדים שאיך לומר בעדינות בתחילת השנה לא ממש האמינו ביכולות הקבוצה, והן כלפי הנהלת הקבוצה, שלא מיהרה בתחילת העונה להוציא אוטובוסי אוהדים למשחקי החוץ.
טויטו: "נו ומה, היינו העונה מקומות 7-8, היה הרבה פחות ביקוש לנסיעה למשחקי חוץ מצד האוהדים, אם בכלל. אנשים הראו השנה הרבה פחות התלהבות. ובכלל, מתחילת השנה החיבור בין האוהדים לקבוצה לקה בחסר. נראה לי שיש לזה קשר למאמן הראשון שהגיע לכאן העונה. באיזה שהוא מקום הוא יצר נתק בין הצדדים. בניגוד לקטש ולשיבק, הוא היה קר ומרוחק".
אני שואלת את שקד איך תפקדה עם ההיריון והמשחקים, והיא אומרת: "עד חודש חמישי הגעתי למשחקים. מהחודש הזה הייתי בשמירת היריון ולא יכולתי להגיע למגרש. נאלצתי להסתפק בצפייה בטלוויזיה. רגע אחרי שהבן שלנו נולד, מיהרתי למשחק. מה זה מיהרתי, בגיל שבועיים כבר הגעתי איתו. איך הוא הגיב?", היא צוחקת- "ישן כל המשחק".

עם אילו ציפיות יצאתם לדרך העונה?
אסף: "היו ציפיות גבוהות. הרקורד של המאמן החדש היה מרשים, איך קוראים לו דרך אגב?", הוא מתנצל בכנות ומציין שכבר הספיק לשכוח.
החברים מזכירים לו- "דן שמיר".
טויטו: "כשאריק שיבק קיבל את הקבוצה לידיים, היה נתק בין וואייט לאפיק ניסים, ככה הוא סיפר באחד הראיונות איתו. הוא התערב ועשה סדר. הדבר הראשון ששיבק עשה כשקיבל את הקבוצה היה לאחד בין כולם ורואים את זה היום על המגרש. אין חוכמות, הקבוצה לא הייתה מגיעה לאן שהגיעה אם זה לא היה קורה. ממקום שמיני הם עלו למקום שני, ואנחנו כבר התחלנו לחשוב שעוד נרד העונה ליגה".

כשהחליפו מאמן, חשבתם שזה באמת יכול לשנות את מצב הקבוצה?
טויטו: "אני אוהב את אריק שיבק עוד מהסיבוב הקודם בליגת העל. הוא מכיר את אילת, מכיר את האופי של העיר, אז כן, האמנתי בו".
אסף: "הוא הגיע במצב שיותר רע לא ממש יכל להיות ".
ניר: "איך שלא יהיה מגיע לאריק כל הכבוד על שהגיע באמצע העונה, קיבל לידיים קבוצה נתונה שלא הוא הרכיב והצליח למצות תוך זמן קצר יחסית את היכולות של כל השחקנים, ואם לא די בזה, הוא ממנף את היכולות של השחקנים הישראלים בצורה מדהימה. הוא משחק עם ספסל שלם. אפילו ולארי שיחק במשחק החוץ מול 'מכבי תל אביב', שמעת עליו בכלל? שלא לדבר על ביר כץ שמככב אצלו ועל השחקנים הישראלים הבולטים יותר בקבוצה".
טויטו: "אמאל'ה אם היינו מגיעים לפלייאוף התחתון, לא היה מגיע קהל בכלל".

אם בקהל עסקינן, מה דעתכם על תפקוד הקהל האילתי העונה?
ניר: "אני מאוד כועס העונה על הקהל האילתי. בוגדני. אוהבי שמחות. לא יכול להיות שאנשים שהרימו ידיים מהקבוצה כבר בשלבים הראשונים של העונה, מגיעים עכשיו כאילו כלום.לא יכול להיות שקהל אילתי ייצא ברבע השלישי מהמשחק כי לקבוצה שלו לא הולך. ולא תגידי אנשים ששילמו על מנוי, אלא דווקא אנשים שקיבלו כרטיסים חינם. האם יתכן שספונסרים של הקבוצה ייצאו מהאולם לפני סוף המשחק? איפה נשמע כדבר הזה? אצל הקהל האילתי זה עובד- באים רק מתי שהולך טוב. זה לא קהל אמיתי. אני מודה שבמשחק שלנו מול 'מכבי תל אביב', כשהיינו בטוחים שנפסיד בחוץ, אמרתי לכולם שלא מפסיקים לעודד עד לרגע האחרון, כי האמנו שזה משחק הפרידה שלנו מהקבוצה וככה יזכרו אותנו".
אסף: "כל הדברים האלו נכונים. המטרה שלנו ליצור גרעין גדול של אוהדים אמיתיים, שיאהדו את הקבוצה בכל תנאי ובכל מצב. אוהדים אמיתיים נבחנים דווקא כשקשה".

האמנתם שזה יכול לקרות שממאזן של 2:0 מול 'מכבי תל אביב' בסדרת חצי הגמר, אילת תחזור לעניינים?
שקד: "הייתי אופטימית, מודה. אמנם זה נשמע קצת כמו דמיון מופרך, אבל הייתי משוכנעת שאילת תצליח לנצח את המשחק הבא ולחזור לעניינים".
טויטו: "אחרי ה – 2:0 של 'מכבי', חזרתי הביתה, זרקתי את המנוי הצידה ואמרתי לעצמי זהו זה הסתיימה העונה, זה נגמר".
אסף: "גם אני חשבתי ככה. מי שיגיד לך שידע שאילת תצליח לעבור במצב של 2:0 את 'מכבי' הוא אופטימי פלוס פלוס. קיוויתי רק שניתן לפחות משחק כבוד אחד שלא נצא מההתמודדות הזו על האפס וגם אז זה היה נחשב מבחינתי להישג בעונה הזו. אני אולי נשמע לוזר, אבל זה מה שבאמת הרגשתי. לחשוב שבסופו של דבר ניצחנו את הסדרה מהמקום הזה זה טירוף. עושה לי עד עכשיו צמרמורת".

מה יהיה בגמר?
טויטו: " הדופק בשמיים".
אסף: "יהיה בעיקר קהל אחר. במפגש הראשון באילת תראי אנשים שאת פחות מכירה. קהל שקנה כרטיסים כל השנה או החזיק מנויים, לא יכול ברובו לאפשר לעצמו לעמוד בעלויות האלו של המנהלת. לא יכול להיות שמשפחה בת ארבע נפשות שרוצה לראות את משחק הגמר באילת תשלם אלף שקלים. כן, אנחנו כועסים. לא על הנהלת הקבוצה, כי ברור לנו שלא היה ביכולתה לשנות את הגזרה, אלא על המינהלת. מה שאומר שתראי במשחק הבית קהל של תיאטרון וקונצרטים, וספונסרים, אנשים שיש להם כסף".

יש לנו סיכוי נגד ירושלים?
ניר: "אם לומר את האמת, ירושלים חזקה מאוד העונה".
אסף: "בתכל'ס יש לירושלים את הקבוצה הכי חזקה העונה בליגה. אלו יהיו שני משחקים קשים, קשוחים ומטורפים".
טויטו: "מה שבטוח בירושלים יהיה לנו גיהינום. גם אם נוכל להם אולי באילת, בירושלים זה יהיה סיפור אחר. קשה הרבה יותר".
ניר: "אין ספק שגם הפעם הקהל ישחק תפקיד חשוב. לנו יש אולי 20 אוהדים 'מכורעים', להם יש 300".
אסף: "עם כל הכבוד, אסור לשכוח שיש להם קהל של עשרות שנים. אנחנו רק בתחילת הדרך ורק בונים את הבסיס. הזמן יעשה את שלו בעניין 'חינוך' האוהדים, רק שתישאר לנו קבוצה".
שקד: "באינטואיציה נשית אני מאמינה שבאילת ננצח, אני מקווה שזה יהיה בהפרש שיספיק למשחק החוץ. מה שבטוח תהיה מלחמה וזה יוכרע לדעתי בשניות האחרונות".
ניר: "אם המשחק באילת יהיה צמוד מתחילתו יהיה לנו סיכוי לנצח. אם ירושלים יצליחו לברוח לנו, יהיה לנו קשה לצמצם. לצערנו הזמן הלחוץ והקצר בין סדרה לסדרה הוא בעוכרינו. ירושלים ניצחה בשלב הקודם את ראשון לציון מהר והיה לה די זמן לנוח. השחקנים שלנו עבדו קשה מאוד בתקופה האחרונה. את כל האנרגיות כולם בקבוצה השקיעו כדי לעבור את 'מכבי תל אביב'. עכשיו לא בטוח כמה כוחות ואנרגיות נשארו".

מישהו כאן מאמין שבסופו של עניין אילת מסוגלת לקחת העונה אליפות?
שקט בקהל.
אסף: "אני. במאה אחוז. אחרי מה שעברנו במשך כל העונה ההזויה הזו, הגרף רק בעלייה מטורפת מבחינתו כשהשיא זו האליפות. כן. ננצח".
טויטו: "אנחנו עושים את זה כי יש לנו את המומנטום ואת האנרגיות הנחוצות".
ניר: "רואים את הטירוף על השחקנים. בהגנה, בהתקפה, כשהשחקנים בקבוצה משחקים עם כל הלב והנשמה, הכל פתוח".
שקד: "אני מקווה שכן. נוטה להאמין שכן. השחקנים חדורי מוטיבציה, הם באופוריה חיובית וזה מה שטוב".

בשורה התחתונה מרוצים?
החברים לא מנסים להסתיר את התלהבותם. אחרי הכל גמר הליגה זה לא דבר של מה בכך.
ניר: "מרבע הגמר בו עברנו את 'מכבי חיפה', אני כבר מרוצה. כל מה שאחר כך הוא תוספת אושר".
אסף: "זה אולי יישמע קצת לוזרי, אבל בואו נודה, הקבוצה שלנו עשתה העונה משהו שלא האמנו בחיים שיקרה. מגיע לקבוצה שאפו ענק ולא משנה מה יקרה מכאן ואילך".
בסיכומו של המשחק הראשון שהתקיים ביום שני השבוע באילת, הפסידה אילת לירושלים בתוצאה 65:80. עם 15 נקודות פיגור, מה שמחייב את אילת לנצח את ירושלים בחוץ לפחות ב – 16 נקודות, הסיכויים נראים קלושים. ואף על פי כן, הגרעין המסור של אוהדי הקבוצה מבטיחים לא לאכזב ולנסוע עם הקבוצה לעודד בירושלים.
"כולנו כמובן מתכוונים להגיע לירושלים", מסר אסף יו"ר האוהדים, "אלא אם כן יצוצו למישהו בעיות אישיות. אנחנו קוראים לכל האוהדים להצטרף למשחק השני והמכריע בגמר. כולם צריכים לזכור שעשינו עונה מטורפת גם אם לא ניקח אליפות. זה בדיוק הזמן להגיע למשחק ולהודות לקבוצה. בנימה אישית אני רוצה להודות לקבוצה על עונה מדהימה, שהתחילה בזחילה, עברה להליכה והסתיימה בריצה והדהימה את כל המדינה. תודה ממני ומכל האוהדים, בתקווה להמשכיות גם בשנים הבאות".
עוד על משחק הגמר הראשון באילת ראו בעמודי מדור הספורט בסוף העיתון.




חדשות אילת