כולם יודעים שבראש השנה אוכלים תפוח בדבש לסימן ובקשה שתהיה לנו שנה מתוקה. מי שבקי קצת במסורת יודע גם שבראש השנה תוקעים בשופר, ושראש השנה הוא יום הדין שבו הקדוש ברוך הוא דן וגוזר את דיננו לחיים טובים ולשלום, בעזרת ה'. אבל מהי משמעותו של ראש השנה מעבר לאכילת התפוח בדבש, שכיום השתדרגנו ואנחנו ממלאים את פינו בשוקולדים מכל העולם, מה חז"ל דורשים ומלמדים אותנו על יום הדין הגדול? מדוע נבחר ראש השנה להיות יום המשפט עבור כל יצורי העולם?היום הראשון לבריאת העולם היה בכ"ה באלול, כ"ו-היום השני וכך הלאה, עד שהיום השישי, היום שבו נברא אדם הראשון היה בא' בתשרי. אדם הראשון, יציר כפיו של הקב"ה נברא שלם, גדול הולך ומדבר. כאשר התבונן אדם הראשון סביבו וראה את כל מה שברא הקב"ה בעולמו את השמים השמש האדמה העצים החיות והדגים התמלא אדם הראשון הכרת תודה לקב"ה וקרא בקול גדול ה' הוא המלך, ולמעשה המליך את הקב"ה על כל העולם כולו.
אמנם הקב"ה הוא אדון עולם אשר מלך בטרם כל יציר נברא אך רק לאחר שנעשה בחפצו כל, אזי – מלך שמו נקרא. לפני שנברא אדם הראשון הקב"ה היה מלך, אך על מי בדיוק? על עצים? על חיות? רק לאחר שהושלמה הבריאה ונברא אדם הראשון היה מי שימליך את ה' ויקבל את מלכותו עליו. בלי נתינים, אין שום משמעות למלך. אם אין על מי למלוך אז אין מלך ואין מלכות. ראש השנה הוא יום המלכות! ומאז ראש השנה הראשון של בריאת העולם ועד לימינו ועד לעולם, אנו צריכים לקבל עלינו את מלכות ה', ולהמשיך להמליך אותו על כל העולם כולו. כך בדיוק אנו מבקשים בתפילות של ראש השנה – ה' בבקשה תמלוך על כל העולם כולו, שכולם יכירו וידעו שה' הוא המלך. אנחנו לא מתביישים בכך שה' הוא מלכנו, להפך, אנו גאים מאוד בכך שאנו עבדיו של מלך מלכי המלכים, ואיננו עבדים של מלך בשר ודם.
בפרשת האזינו, משה רבנו מבקש מאתנו לזכור מה היה בדורות הראשונים, החל מבריאת העולם ולאורך כל הדורות התבוננו והבינו, לימדו מהדורות הקודמים את הדברים הטובים שהם עשו, ותזהרו שלא לחזור על טעויות העבר. איזהו חכם- זה הלומד מכל אדם. אנחנו רוצים לחשוב על עצמנו, ועל דורנו כעל הדור הכי חכם שהיה מאז ומעולם, עובדה תראו איזה התפתחות יש למדע ולטכנולוגיה בכל המישור לפעמים נדמה כי אין גבול למה שהמח האנושי מסוגל לעשות לפתח ולהגיע. נכון אנחנו דור מחוכם, אך האם אנחנו באמת חכמים-הלומדים מכל אדם? האם לא כדאי לנו לחזור, קצת, לתמימות שהייתה לאבותינו, לאמונה הישרה התמימה, להתבונן על העבר מתוך גאווה על אבותינו הצדיקים. אני בטוח שכל אחד ואחת יודע לספר על הסבא הצדיק שהיה לו, גם הסבא שלי זצ"ל היה צדיק גדול, ירא אלוקים אמתי ותלמיד חכם ענק. אך האם כשאנחנו חושבים על אבותינו מהדורות הקודמים אנחנו מתייחסים אליהם כאל אנשים ישרים ותמימים, או כאל אנשים ענתיקה שלא מבינים כלום מהחיים שלהם? הלוואי ואנחנו נצליח להגיע לעשירית מדרגתם הרוחנית של אבותינו הקדושים.
בראש השנה צריכים אנו לשוב אל המקור, אל השורשיות שלנו, אל היום הראשון בו נולד אדם הראשון, אל השמחה האמתית בשל היותנו בנים של מלך, עבדים של המלך ולקרא בקול גדול ה'- הוא המלך. מי שגאה במורשת אבותיו, זוכר את עברו, ולא מתכחש לתורתנו הקדושה, אזי מובטח לו שיהיה לו גם עתיד מזהיר.
שנה טובה, כתיבה וחתימה טובה לכולם! תחשבו טוב תבחרו בטוב ויהיה לכולכם טוב, אמן.
חדשות אילת
