מנציחים היסטוריה

מאת: אסטר שטרית ● 10/10/2012 11:45 ● ערב ערב 2064
מה גורם לאדם להשקיע את כל זמנו הפנוי בהתנדבות רק בשם הנצחת ההיסטוריה?. תכירו את יעקוב בונן, מנהל עבודה במחלקת אחזקה של תחנת משנה בחברת החשמל באילת, שהחליט להקדיש את השנתיים האחרונות בחייו בהנצחת העבר של התחנה האילתית. התוצאה- חוברת סוחפת וראויה שמצאה את מקומה במוזיאון אילת
מנציחים היסטוריה
תגיות:

תמונת כתבה
"עם שאינו מכבד את עברו, גם ההווה שלו דל ועתידו לוט בערפל", כך אמר יגאל אלון ובמילים אלו ממש נפתחת החוברת של יעקב בונן, המסקרת את כל עברה של תחנת משנה של חברת החשמל באילת. בונן ( 47), מנהל עבודה באחזקת התחנה, מחזיק בהווה מוזיאון 'אילת עירי' בזכות בחוברת 'התפתחות מערך הייצור, ההולכה וההשנאה באילת – אלבום תמונות'. חוברת שיצאה לאור לפני כחודשיים בלבד. "המסר העיקרי הוא הבעת הערכה לעובדי החברה על ידי תיעוד פעילותם", אמר בונן, "ולהציג בפני תושבי אילת את פעילות חברת החשמל באילת ומשמעותה, דבר שהיה חשוב בעיניי מאחר ולא הייתה לה חשיפה ראויה במוזיאון עצמו".

מתחברים אל העבר

שנתיים עברו מאז החל בונן לאסוף חומרים לחוברת המדוברת. מרגע שקיבל את האישורים המתאימים מהנהלת החברה, הקדיש את כל זמנו הפנוי לאיסוף תמונות, מידע, צפייה בארכיון חברת החשמל ופגישות עם הפנסיונרים הוותיקים בעיר. החוברת עוצבה והודפסה בהוצאה של חברת החשמל ובימים אלו מוצגת לקהל הרחב במוזיאון אילת. "הכל התחיל כשטיילתי עם בני, יובל, במוזיאון אילת ולא מצאתי תיעוד הולם לחברת החשמל", הוא משחזר. "ראינו רק תמונה אחת ישנה, ללא היסטוריה, ללא סיפורים על ההתקדמות ולפתע חשבתי - 'למה לא לנסות לעשות זאת בעצמי?' קיבלתי אישור מהחברה לגבי עלויות ותקציבים. הקו שהנחה אותי היה הבעת הערכה לפנסיונרים על ידי תיעודים, ולאחר מכן הערכה לקשיים שעברו מקימי ועובדי החברה מאז הקמתה באילת בשנת 1956 ועד היום, החל מפיתוח מתקנים, תחנות כוח, תחנות משנה ועד לקווי החלוקה בעיר". איך הגיבו לרעיון שלך? "המנהל הראשי שלי בזמנו, עמוס לפנר, היה הראשון ששמע על הרעיון. לאחר הערכתו קיבלתי אישורים גם מהמנהל הנוכחי, ירון ליב, והתחלתי לפעול. כל האנשים סביבי נתנו לי הרבה מחמאות על הרעיון והמנהלים ודובר החברה עזרו לי לקדם את החוברת. לאט-לאט צברתי מאגר תמונות מהפנסיונרים, מארכיון חברת החשמל ומתמונות אישיות של עובדי החברה". ומה בעצם יוצא לך מזה? "את הכול עשיתי בהתנדבות מלאה", הוא מדגיש. "זה בעצם הכיף שלי, להתעסק בדברים שלא קשורים לעבודה ישירה עם חשמל. מנהל האגף אמר, שצריך להיות משוגעים כדי להשקיע וליצור דברים כאלה, משפט ששמעתי גם מרבים אחרים. זאת חוויה מיוחדת לעבוד בתחום הפרסום, הכנת חוברת, תיעוד והיסטוריה בפרט. זה דרש ממני הרבה השקעה וזמן פרטי רק משוגעים מוכנים להשקיע מאמצים כאלה", הוא צוחק.

מאז ועד היום

בונן(47), נשוי לנוגה, ואב לשלושה ילדים, הגיע מכפר סבא לאילת בגיל שלוש עם הוריו ומאז מתגורר כאן. את לימודיו סיים בבית הספר 'גולדווטר', לאחר מכן שירת קבע במשך ארבע שנים בחיל הים בעתלית. ביום שחרורו, לפני כ-23 שנה, נודע לו כי התפנה מקום בחברת החשמל באילת, ניגש למבחנים והשאר היסטוריה. "תמיד הייתי מחובר לאילת, אני אילתי בדם", הוא אומר. "אהבתי להתעסק במכניקה, בחשמל ובטכנולוגיות מתקדמות. חברת החשמל מציעה את כל מגוון העבודות האלו וזה מה שמשך אותי". לא בכדי החוברת המדוברת נפתחת בדבריו על החברה, בהם הוא מביע הערכתו להתפתחותה ולעובדיה, וממשיכה בדבריהם של מנהל האגף, רון וייס, מנהל תחנות משנה נגב אילת, רמי ברניב, ומנהל תחנת משנה אילת, ירון לב, שהתייחסו ליוזמתו של בונן ולצמיחתה של חברת החשמל בעיר מנקודת מבטם. האמנת שתצליח לרכז את עברה של התחנה בחוברת? "חשבתי שנגיע לפחות מידע. חומר רב נשאר מחוץ לחוברת מפאת חוסר מקום ותקציב, לכן ערכתי דיסק השלמה לחוברת. בשלב הזה, שמוליק תגר, אוצר מוזיאון 'אילת עירי', בא לקראתנו ואנו נכין מיצג מיוחד למוזיאון הצפוי להרחיב את התצוגה של חברת החשמל לאחר שיקום המוזיאון החדש. מעבר לכך, התפלאתי מהעריכה, העיצוב המקצועי של עובדי ההוצאה לאור. לראות את החוברת מוכנה, היה מרגש מאוד עבורי. לא הייתי מצליח להגיע לתוצאות הללו ללא עזרתם של הרבה אנשים", הוא אומר בהערכה, "קודם כל, אשתי היקרה שתמכה, דחפה ועזרה כל הדרך, בעיקר בתחום הלוגיסטי, וזה לא מובן מאליו, וכמובן חבריי לעבודה עזרו, פרגנו ותמכו, מנהלי החברה ודובר החברה, ההוצאה לאור, ארכיון החברה, הפנסיונרים שעזרו לי לאסוף את החומר, שמוליק תגר וכל צוות המוזיאון שבא לקראתנו - כל אלו תרמו והושיטו יד לפרויקט החשוב הזה".

ועד לפרויקט הבא

לא בכל יום קם אדם ומתנדב לאגור את כל ההיסטוריה של מערך חשוב בחוברת מושקעת. כיאה לאירוע נכבד, ערכו טקס במוזיאון 'אילת עירי' לכבוד הוצאת החוברת לאור. בין האורחים שפקדו את המקום נראו אוצר המוזיאון, שמוליק תגר, שדאג לערוך לכולם סיור מיוחד, המנהלים הבכירים של חברת החשמל, ביניהם מנהל תחנת משנה באילת, רמי בר ניב, ומנהל אגף הולכה והשנאה, ירון וייס, פנסיונרים ועובדי החברה. אם לא די בכך, קיבל בונן את ברכתו הטלפונית של ראש העיר. "בחרתי לעשות את הטקס במוזיאון, כי זה מסמל את החיבור בין התפתחותה של העיר אילת להתפתחותה של חברת החשמל וגם כדי להעלות את המודעות בקרב אזרחי אילת לקיומו של המוזיאון", מסביר בונן. "בהתחלה היו מופתעים שאני רוצה לערוך טקס במוזיאון, מה שלא נהוג אצלם, אך הרעיון קסם להם והם באו לקראתי, ויחד עם שמוליק תגר ורותי לוריא, צוות המוזיאון עזר לי בכל מה שהייתי צריך בכל שלב ושלב". התגובות שאחרי? "בעיקר פרגון מאוד גדול מצד כל חבריי לעבודה, המנהלים הישירים והבכירים והמשפחה כמובן. בנוסף, במוזיאון מאוד מרוצים מהתוצר הסופי בו תושב אילת רוצים לתעד את ההיסטוריה ולהשתמש במוזיאון כמקום האידיאלי לשם כך". שאיפות לעתיד? "יש לי עוד רעיון, שעלה יחד עם מנהל אזור אילת, מיכה בן דוד, ליצור חוברת משותפת עם חברינו לאזור אילת שתכסה את כל תחומי העבודה באילת בחברת החשמל. אני מקווה כי בשלב מאוחר יותר זה יצא לפועל".

תגובות

הוסף תגובה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה לתנאי השימוש