פרסומת
דלג

מורדי, מחזיק תיק שיקום האסיר בעיר מזהיר:"אנחנו פצצה מתקתקת של צעירים"

מאת: ● 16/3/2011 09:26 ● ערב ערב 2489
יהודה מורדי, מחזיק תיק שיקום האסיר, חזר מביקור אסירים אילתים המום למראה גילם הצעיר של האסירים. "קיבלתי 'שוק' ראיתי ילדים עם פנים טובות שלא מבינים מה קרה". ברשות שיקום האסיר מצביעים על עליה במספר הצעירים בני אילת שמגיעים למאסר. מה קורה לנוער?
מורדי, מחזיק תיק שיקום האסיר בעיר מזהיר:''אנחנו פצצה מתקתקת של צעירים''

"כל מי שחושב שהוא חסין מפשיעה מפני שהוא ממשפחה טובה או במצב כלכלי טוב – טועה טעות גדולה מאד", כך אומר השבוע יהודה מורדי, חבר מועצת עיר ומחזיק תיק שיקום האסיר. "שאף אחד לא יחשוב שהוא מוגן. אם לא נכניס את נושא שיקום האסיר דרך הדלת - הנושא ייכנס אלינו דרך חור המנעול".

תמונת כתבה


אילת, הלוא תשאלי לשלום אסירייך


בזמן הראיון, נכנס למשרדו של מורדי, צעיר: "יהודה מה קורה?", סונט הצעיר במורדי, "צריך להיות עבריין ונרקומן כדי לקבל עזרה בעיר הזו"? יהודה נחרד: "מה פתאום...בדיוק ההיפך. תכתוב לי בצורה מסודרת את טענותיך ואני אטפל בזה". לצערו הרב, דבקה במורדי תדמית של 'ילד רע' כזה שמתרועע בחברת עבריינים: "חושבים שאני כזה כי אני מטפל בהם. זרקו לי כבר שאני עוזר לעבריינים כי אני בעצמי עבריין. בעקבות הדברים, פניתי לחברי המועצה וביקשתי שייקחו ממני את התיק הזה. אם מישהו חושב שזה פשוט לשקם נוער שוליים ועבריינים בבקשה - שייקח עליו את הנושא.
אני רוצה לראות שאחד מהם היה מקבל טלפון מעבריין בכיר בארץ שמודיע לו- 'אני באילת. באתי לשיקום ...אני רוצה חוף או באסטה'"... ואם לא הבנתם, מדובר במקרה אמיתי.
מה ענית לאותו עבריין?
"אין חוף ולא באסטה". העבריין לדברי מורדי אמר בטון שקט ומלחיץ : "הבנתי אותך", וניתק את השיחה....
פחדת?
"אני לא פוחד. כבר קיבלתי איומים על חיי. בא לביקור עבריין ארצי שידוע כראש משפחת פשע ועליו שני אקדחים. הוא פנה אלי ואמר: "תן לי אישור לקזינו", אמרתי לו: 'לא תקבל'. הוא אמר לי 'בשביל משכורת של 3500 שקל אתה מעדיף למות?". עניתי לו: "אני עובד בהתנדבות בכלל ...זה בחינם ובכל זאת לא"...
איך זה נגמר?
"נעשינו חברים והוא התנצל וגם ממנו אני מבקש עזרה כשצריך".

"תהיה גבר"


אי אפשר שלא לחבב את מורדי. נטול הצטעצעויות הוא מסתגל בקלות ובמהירות לאדם שמולו. "אני אדם פתוח", מעיד מורדי בן ה-52 על עצמו. "יש לי חברים רבים". בין חבריו הקרובים נמנה גם ראש הרשות לשיקום האסיר, שבתאי ארטוב. כשבעים אסירים יוצאי אילת יש, נכון להיום, בבתי הכלא בעיקר 'דקל' ו'אשל' ומורדי מעדכן שיש גם שניים בכלא 'שאטה'. לאחרונה הוא סייע לאסיר ש"עשה משהו ונענש לא לצאת לעבודה, ובשבילם זה מאוד משמעותי לצאת לעבודה", מספר מורדי, "פניתי ואישרו לו לצאת". כך שיש לו 'מילה' גם בבתי הכלא.
למה שיבטלו עונש עבורך?
"כי בר.ש.א (רשות שיקום האסיר א.מ) יודעים שאם אני מתחייב לגבי אסיר - הוא לא מאכזב אותי".
לנרקומן יש 'מילה'?
"גם מי שמצוי בחוסר שליטה יודע שמי שיאכזב אותי - לא אעזור לו".
איך אתה מגיע לליבם?
"קחי דוגמא. בביקור דברתי עם מישהו ואמרתי לו: " בחייאת. אני נותן לך כספים על חשבון אמא שלי בת 82... על חשבון משלם המיסים...תהיה גבר. אני עוזר לך חודש במימון דמי שכירות עכשיו תצא לעבוד". אבל יש גם אגוזים קשים לפיצוח: "בכלא פגשתי אסיר שפוט למאסר ארוך שענה לכל שאלותיי בתשובות של 'כן' ו'לא'. לא ידעתי איך 'לאכול' אותו". האסיר הקשוח שמר על פנים מחוסרות הבעה ומורדי ביקש ממנהל הכלא להיפגש עם האסיר ביחידות. "הבנתי שכשהם יושבים ביחד לא נעים להם לדבר. אחר כך הם נפגשים כל הזמן ואיך הם ידברו 'חופשי' על מה שכואב להם"? למרות שזה מאד לא מקובל, מורדי השיג את המטרה ונפגש עם האסירים ב'בודדת'. "זה מאוד יוצא דופן כי נפגשנו ללא זכוכית הגנה. בפועל במצב כזה אני יכול להעביר לו סמים או מכשיר טלפון סלולרי ממוזער". אבל האסיר הקשוח - 'שיתף'. וזו הרי היתה המטרה. 'יוצא דופן' זו מילה שלא מרגשת את מורדי במיוחד. גם צמד המילים 'אי אפשר' לא קיים אצלו בלכסיקון. זה בין היתר, מה שהופך אותו לאיש שיקום מעולה. גם כשמדובר במקרים לכאורה, אבודים, מורדי לא מאבד תקווה. הוא אופטימי לגבי תוצאות הביקור: "אני חושב שהביקור הזיז להם משהו", הוא אומר, "הם ראו שמאילת נסעו במיוחד כדי לבקר אותם. ובכלל אני חושב שתמיד אדם במצוקה מחפש אור וכל אחד מהם שווה את המאמץ". לדבריו "כולם הביעו חרטה והבטיחו שזה המאסר האחרון שלהם".

"מעולם לא השתמשתי בסמים"


יהודה מורדי הוא תופעה מיוחדת. יש לו מהלכים עם כולם ומול כולם. בלי לעשות חשבון ומבלי להסתיר הוא מכיר את הקודים המקובלים בעולם העבריינות וטוען "הפשע כיום אינו מרוכז בשכונות. העבריינות אינה עניין גיאוגרפי". את המוטיבציה לסייע הוא נוטל מהביוגרפיה האישית שלו: מורדי גדל בשכונת איזידור של שנות ה-60. כשמלאו לו 17 שלח אותו אביו מאילת. "אבי עליו השלום חשש לחינוך ולאורח החיים שאני עלול לקבל והצטרפתי לצי הסוחר שם שירתתי כעשר שנים", מספר מורדי שעם שובו לשכונה נדהם לגלות כמה מחבריו שקועים עמוק במעגל הסמים והעבריינות.

אתה עצמך לא השתמשת אף פעם בסמים?
מעולם לא. ולא שתיתי אלכוהול". המניע לדבריו לעסוק בתחום שיקום האסיר מגיע מסיפורו העגום של חברו מילדות, נקרא לו 'יוסי'. "יוסי ואני גדלנו ביחד. עבדנו בים, בצבא היינו חברי נפש וכשחזרתי מהצי מצאתי שהתדרדר לסמים. בעקבות המקרה שלו נשאבתי לעזור בהתנדבות מלאה בעניין הסמים".
מה קורה עם יוסי כיום?
"הוא נתפס שוב עם סמים ולצערי עומד למשפט". לדברי מורדי בשנים האחרונות ירד מספר העבריינים הוותיקים שחוזרים למאסר נוסף. בתקופה שרפי הוכמן היה ראש העירייה פנה מורדי אל הוכמן והציע לו הקים מרכז גמילה מסמים. "רפי נתן 'אור ירוק' והובלתי תכנית דרך ביטוח לאומי, רשות הסמים ומשרד הרווחה. באמצעות דוד בלום, שהיה אז האחראי על החינוך בעיר נפתח 'בית חוסן'. כיום, המרכז זוכה לתשבחות ארציות". לביקור האסירים שערך מורדי התלוותה גם מנהלת 'בית חוסן', העובדת הסוציאלית מאיה שטרן אופיר, עליה אומר מורדי: "התרשמתי מהמקצועיות ומיכולת ההכלה שלה.
במפגשים היא ישבה והקשיבה בתשומת לב מלאה והרגשתי שאכפת לה מהאסירים. היא נתנה מענים לכל אחד. לא לכל אחת יש את היכולות שיש למאיה ולמונה דובהא, שהיא רכזת שיקום האסיר באגף הרווחה באילת. אני מוריד בפניהן את הכובע". מורדי מבהיר שהוא עצמו נכנס לתמונה בטיפול במקרים שהם מעבר למה שהגורמים המקצועיים יכולים לתת: "עזרתי למשפחות אסירים שנשארו בעיר להוביל דירות ובשילובם של ילדים במועדוניות. השתמשתי בקשרים שלי בעיר כדי למצוא עבורם מקומות עבודה ועוד".

ביקור ראשון מסוגו


האזרח המהוגן חי בעולם שנראה לו מנותק מהעולם העברייני. מורדי סבור שמדובר בהכחשה. את העבריינות ותוצאותיה ניתן למצוא גם בשכונות החדשות ובבתים המפוארים. "תשמעי סיפור אמיתי- ביקשתי מאחד מבכירי רשתות בתי המלון סיוע בשיקום אסירים לשעבר והוא ישב מולי הנהן והסכים שגם לבתי המלון לא טוב שאילת היא עיר עם פשע. לבסוף הוא לא עשה עם זה כלום.
והנה יום אחד נפרץ ביתו ונלקח רכוש רב, לאחר שהתלונן במשטרה, פנה אלי ושאל האם אוכל לסייע לו במציאת פריט מסוים שנלקח. לא אומר מהו, זה יכול להיות תכשיט, מסמך או אקדח. אני הגעתי בדרכים שונות לאותו אדם שיכול להחזיר את הפריט וכך עשינו. אותו בכיר שאל אותי במעמד החזרת הפריט מה היה קורה לו התעורר אחד מילדיו, בגילאי בית הספר היסודי, בזמן הפריצה, כי בני המשפחה ישנו בבית באותו זמן. חזרתי לאותו אדם עם השאלה והוא ענה במילים האלו: 'הטוריה שהיתה בידי היה למי שמתעורר- אני מרדים אותו"... המסר ברור: כולנו פגיעים. הטאטוא מתחת לשטיח עובד לרעתנו.
לכן יזם מורדי את הנסיעה לבתי הכלא. "לדברי מנהל הכלא, מתוך כל הרשויות בישראל, רק נציגים מארבע רשויות טרחו להגיע ולבקר אי פעם את האסירים", מספר מורדי.
אם תשאלו אותו מה היתה מטרת הביקור הוא יסביר: "להדק את הקשר בין האסירים לבין הרשות. האסירים אמרו לי- "אנחנו משתחררים ולא יודעים לאן לפנות"". מורדי מדמה את מצבו של מי שמשתחרר מבית הכלא למצבו של מי שמגיע לתוך מערבולת שמסתובבת במהירות. "לחלקם אין לאן לחזור. המשפחה מתנכרת או שאין משפחה. יש כאלו שצברו חובות כבדים, בעיות ארנונה ובנקים. אין להם את ההתחלה. הם לא יודעים איך להתמודד עם המערבולת שמסתחררת סביבם ומרכזה שוב בית הכלא ואז הם נשאבים שוב".
מה שאמרת להם הועיל?
"לדעתי זה מאד השפיע. תראי כשסיימנו השארתי להם טלפונים של לשכתי. עוד לא הגעתי לאילת וכבר התקבלו אצל המזכירה שלי שבעה טלפונים. מבחינתי זו הצלחה". ומורדי מסכם: "אני אעזור למי שמוכיח במעשים שהוא רוצה להשתקם".
את מי פגשת בכלא?
"חמישים שנה אני באילת וראיתי רק פנים מוכרות, עצוב לגלות שזה עובר מדור לדור. היה לי עצוב לראות צעירים. הייתי בשוק. ראיתי ילדים כבני 20 עם פנים טובות שלא מבינים מה קורה. בני נוער שיושבים על נסיעה ברכב גנוב, על אלימות וגם על שודים של פיצוציות וסמים. חלקם הגיעו לזה מתוך שעמום, חלקם כי אין להם דרך אחרת להתקדם בחברה". ומורדי מדגיש: " יש מי שלא יאהב את הדברים שאני אומר, אבל זו האמת. הילדים האילתים שנפלטים מבתי הספר, אין להם מה לעשות באילת, אין להם תעסוקה חוץ מבית מלון, אין לנו מפעל או תעשייה שיכולים לטפח ולהצמיח אותם".
מורדי קובע: "אנחנו פצצה מתקתקת של צעירים שמוגדרים כ'נוער שוליים' ".
אוכלוסיות חלשות?
הם לא חלשים. יש להם פוטנציאל והם חכמים. הם מגלים את יכולותיהם רק אחרי שהסתבכו". מורדי חש בודד במערכה: "לצערי, רבים ממובילי העיר אינם שותפים לדעתי ולכן לא מרימים את הכפפה.
הלוגו 'עיר חזקה בחינוך', לא יהיה לעולם למציאות אם העיר לא תדאג לחלשיה, שזה הבסיס לחינוך ולעיר טובה".

צעירים אילתיים בכלא


שבתאי ארטוב, מנהל מחוז דרום של הרשות לשיקום האסיר, אישר את התרשמותו של מורדי ממצבם של אילתים צעירים בבתי הכלא: "יש לא מעט צעירים אילתים שחוזרים לבתי הסוהר. אומנם יש ירידה במספר האסירים הוותיקים שחוזרים למאסר, אך יש את הדור הצעיר שנכנס סביב עברות סמים". ארטוב ציין שבכל שנה משתחררים כ-50 תושבי אילת ממאסר, "בסך הכול אנחנו מדברים על מעגל של כ-120 עבריינים בשנה, כולל המשפחות שלהם".
ואם שאלתם את עצמכם מה בכל זאת ייעשה בנושא שיקום האסיר באילת, מנהל מחוז הדרום של הרשות לשיקום אסיר, ארטוב, יספר לכם על הכוונה להקים באילת עמותה לשיקום האסיר שבראשה תעמוד דמות ציבורית ותעסוק בהסברה ובתהליכי שיקום. כמו כן, לדברי ארטוב, אילת זקוקה לעובד שירכז את התחום של השיקום התעסוקתי".
העבודה רבה, רצונות וכוונות טובות יש, השאלה מה מכל אלו באמת ייצא לפועל. ימים יגידו.

תגובות

הוסף תגובה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה לתנאי השימוש