טארוט

מאת: או-מד מדיקל ● 7/12/2010 18:14 ● ערב ערב 2475
רחל ארז
טארוט

"נראה לך שהיא תחזור אלי?", הוא שואל בתום הפריסה, "כי עמוק בלב שלי, בפנים, אני מרגיש שנועדנו לחיות ביחד וכעת זה נראה בלתי אפשרי. היא ממש מתעקשת שניפרד. היא אפילו לא מוכנה לשמוע על דחייה של כמה חודשים והיא מוכנה לוותר כמעט על הכל, ממש כמו מתאבדת, שאין לה מה להפסיד", הוא אומר ומביט בי בעצב.
- "תלוי מה תעשה עד למועד הגט", עניתי והמשכתי, "אתה יודע, יש על פי הדת שלנו דבר שניקרא - 'מאסה בבעלה', זה אינו אומר שאינך טוב, או שאתה אדם רע, זה משקף מצב שמרבית האנשים חווים בזוגיות, כשאנו רואים קרוב, איננו רואים בכלל, וזה ככל הנראה, מה שקורה לך עם זוגתך. היא 'נחנקה' מנוכחותך. אני רואה אותה דרך הקלפים שלך היא מאוד בודדה, עצובה, כואבת ונטושה. אני ממליצה לך לעזוב את הבית בשלב הקריטי הזה על מנת שאשתך תתגעגע אליך ובכדי שהיא תכיר בערכך, את זאת תשיג בהעדרך מחייה.
הקלפים מספרים לי ששניכם אנשים מסורים לערך המשפחתי, ולא, אין לאשתך שום מאהב ואין לה אף אחד שהיא מעוניינת לנהל איתו רומן נסתר או גלוי. היא פשוט נסגרה בפניך, כיוון שאתה שידרת לה סגירות' חוסר רגישות והפכת אותה לדבר מובן מאליו, שעממת אותה למוות", כך הגדרתי זאת והמשכתי, "והיא ברוב חוכמה, החליטה שהיא לא רוצה להמשיך לחיות כך".
"זה נכון", הוא משיב, "היא הציעה לי ללכת לייעוץ כמה פעמים ואני סירבתי".
כשפרסתי את הקלפים הודעתי לו שאינני רואה גירושין. לימים הוא הגיע אלי והודיע לי שהם קיבלו גט. דבר כזה קורה לעיתים נדירות כיוון שחד משמעית הודעתי שאני לא רואה גירושין.
היום ברורה לי התמונה שראיתי, כחודשיים אחרי שהם קיבלו את הגט הם שבו לחיות יחד כזוג נשוי לכל דבר ועניין, כך שבעצם הם לא מימשו את הגט שלהם.
סוף טוב הכול טוב. אני בקשר עם הזוג המקסים הזה ואני כל כך גאה בהם יחד ובנפרד. כל אחד מהם לקח את המשבר האישי שהפרידה גרמה להם למקום של לקיחת אחריות והבנות עמוקות, כך שהנתק הפיסי קירב וצמצם את המרחק התהומי שהם חוו במסגרת היותם נשואים.
הבעל כיום נמצא בהבנות אחרות, עסוק בחיזורים אחר אשתו, שהיא הייתה ונותרה בבת עינו. והאישה, מפרגנת ונשענת על בעלה האהוב.
והילדים, קוראים יקרים, ניצלו ממפח נפש שגירושי ההורים יוצר.
מה יותר טוב לילד מלגדול עם זוג הורים אוהב?

תגובות

הוסף תגובה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה לתנאי השימוש