בחודש הבא, צפויה מועצת העיר להתכנס ולדון בתעריפי הארנונה לשנה הבאה. בתוך כך מתפתח עימות בין משרד הפנים לבין עיריית אילת בשאלת העלאת תעריפי הארנונה. בעוד משרד הפנים דורש העלאת התעריפים, פנה ראש העירייה, יצחק הלוי, לשר הפנים בבקשה לבדוק שוב את הדרישה הזו. כיום אין כמעט ספק, כי הארנונה תעלה, השאלה בכמה. אך לצד שאלה זו, ידונו חברי המועצה בהמלצות וועדת ביין לרפורמה בחישובי הארנונה בעיר. למעלה מארבע שנים ישבו ארבעה חברי וועדת ביין על המדוכה, לאחר שקיבלו מנדט מהנהלת עיריית אילת, להגיש המלצות לרפורמה וחישובים חדשים בתשלומי הארנונה העירונית. ועדת ביין התבקשה לפעול ליצירת רפורמה בארנונה שתעשה סדר מחדש בנושא. בהנחיות לוועדה, ביקשה העירייה ליצור קריטריונים, חלוקה
צודקת, ביטוי למדיניות העיר וצרכיה. בראש הוועדה עמד פרופסור דן ביין, שופט בדימוס הנחשב לאחד המומחים המוערכים בארץ, בתחום הארנונה ומיסוי, שותף ומייסד של משרד עורכי דין הנחשב לאחד המשרדים המובילים בארץ בדיני מיסים ומיסוי מוניציפאלי. יש לציין כי וועדת ביין הינה מהוועדות הראשונות בארץ שעשתה עבודה מקיפה ויסודית בנושא המעסיק את כל ראשי הרשויות, כמו גם את תושבי העיר, תשלומי הארנונה והחלוקה למגזרים. ההמלצות שהונחו על שולחנו של ראש העירייה וסגנו לנקרי לקחו בחשבון את האילוצים האובייקטיביים בנושא המורכב ששמו ארנונה כמו גם את המדיניות העירונית שהותוותה על ידי הנהלת העירייה. השבוע, רגע לפני שהדו"ח עב הכרס, בן 100 העמודים, יונח על
שולחן מועצת העיר, לאישורה, התפנה פרופסור ביין, לחשוף בפנינו, לראשונה, את עיקרי הדו"ח, ההמלצות וחשיבות הרפורמה. פרופ' ביין אמר לנו השבוע: "ניסינו לעשות צדק חלוקתי ואני חושב שהצלחנו במשימה. הכוונה היתה לחלק את מעמסת הארנונה בצורה שוויונית אך צודקת בין המגזרים השונים. מעבר לחשיבות הדו"ח, הרי שזו עבודה יסודית ומקיפה שלדעתי תוכל לשמש לא רק את העיר אילת".
פרופ' ביין מדגיש: "ניסינו לשמור על מסגרת התקציב, לא לגרום לחור או לעודף. יש לזכור כי תקציב העירייה הינו הנתון הבסיסי, ומשרד הפנים איננו מאפשר תזוזות קיצוניות. השתדלנו ליצור מצב שבעלי היכולת ישלמו יותר. אך בתוך כך גם לעודד מגזרים שלדעת הנהלת העירייה צריכות עידוד".
המלונאים ישלמו יותר
אז מי ישלם יותר ומי ישלם פחות, זאת בעצם השאלה המעסיקה את מלונאי, סוחרי ותושבי העיר. אז ככה, במסגרת המלצות וועדת ביין, מלונאי העיר, בעיקר באזור התיירות, ישלמו יותר ארנונה, עליה שתסתכם בין 5 ל- 8 אחוזים. גם בעלי הדירות המפוצלות שהפכו את דירותיהם ליחידות דיור, ישלמו יותר, וכך גם בעלי הדירות במתחמי היוקרה שצצו בעיר בשנים האחרונות, כמו גם בעלי וילות באזורי יוקרה בעיר שיזכו לסיווג מיוחד.
מצד שני, המרוויחים הגדולים בחישובי הארנונה המומלצים על ידי הוועדה יהיו בעלי עסקים ומלאכה באזור התעשיה שחורת, בעלי עסקים במתחם המע"ר (מרכז העיר שדרות התמרים) בעלי אטרקציות, מוסדות חינוך, בתי תוכנה לכשיקומו בעתיד וגם מלונות בוטיק שיקומו במרכז העיר ויספקו בעיקר שירותי לינה וארוחות בוקר. החשיבה, הנכונה כשלעצמה, מאחורי החלטות אלה, אומר פרופ' ביין: "לתמרץ מגזרים חשובים לעיר שהצלחתם תתרום רבות לכלכלת העיר כחלק ממדיניות
עירונית", מוסיף פרופ' ביין, "אנחנו אולי כאן מהראשונים בארץ, המגישים דו"ח מקצועי בנושא חשוב ועקרוני. השיטה יכולה לשמש כמודל ארצי לחישובי ארנונה".
בשורה נוספת לבעלי דירות בעיר, לאחר שיאושרו ההמלצות, תשונה שיטת החישוב במגזר המגורים. בשיטה הקיימת, שילם בעל הנכס תשלום גבוה באם דירתו היתה מעל 120 מ"ר, החל מהמ"ר הראשון. בחישוב החדש, החישוב יהיה רק מהמ"ר ה-121, דבר שיקל על מגזר גדול של תושבי אילת. יש לזכור, כי בחוק ההסדרים יש שיעורי מינימום ומקסימום, ולכן השינויים יהיו באחוזים בודדים, אך לאורך שנה שלמה ובסקטורים גדולים, השינוי יהיה משמעותי, בעיקר במגזר המלונאי ומתחמי היוקרה. פרופ' ביין: "התושבים לא ירגישו מהפכה, בגלל חוק ההסדרים ומגבלות התקציב, אך השינוי יורגש. אלה דברים הדרגתיים אך בעצם העובדה שאתה מייצר אבחנות, זה בעצם שינוי לא קטן. אני רוצה לציין, כי הנהלת העירייה לא התערבה כלל בעבודה הוועדה, שהיתה לגמרי בלתי תלויה. אלא רק התוותה קווי מדיניות למגזרים השונים ואת רצונה להביא לידי ביטוי את מדיניות העירייה, בחישובי הארנונה".
פרופ' ביין: "פערים גדולים בין העשירים לעניים"
הוועדה, שמונתה ב-2006, התעכבה בעבודתה עקב בקשת נתונים מגזברות עיריית אילת, כמו גם שמאי שנשכר להערכת נכסים מקיפה בעיר, בדיקה בעיריות נוספות, תיאום עמדות מול משרד הפנים ודרישותיו בנושאי הארנונה. ההמלצות הוגשו בכפוף להתוויית המדיניות של הנהלת עיריית אילת ורצונה לבצע רפורמה בכל תשלומי הארנונה וחלוקת המגזרים. פרופ' ביין אומר השבוע, כי: "יש לזכור כי בניגוד למה שחושבים, יזם המעוניין להשקיע, שיקול תשלום וגובה הארנונה, איננו
השיקול המרכזי, אלא אחד מהמרכיבים". פרופ' ביין אף הוסיף ואמר: "ההסתמכות באילת על ענף התיירות איננה מצב בריא, ולכן במסגרת הרפורמה, עודדנו הקמת מוסדות ציבור להשכלה גבוהה, ובעתיד - אף הקמת בתי תוכנה, הנהלת העירייה חשבה ובצדק, כי יש לעודד מגזרים אלה, על מנת לגוון תעסוקתית את ההיצע באילת כמו גם הרצון להבאת אוכלוסיות חזקות לעיר. יש באילת, פערים גדולים בין האוכלסיה העשירה והחלשה ואת זה ראוי לתקן". יש לזכור, כי כל רפורמה בארנונה חייבת להיות מאושרת על ידי משרד הפנים, ופרופ' ביין, המודע לכך, אמר לנו השבוע: "אני מאמין שלמשרד הפנים יהיה קשה להתנגד לדו"ח ולהמלצותיו. בכל מקרה, השינויים בתקציב לא יהיו גדולים, אך יש עליה קטנה בהכנסות העירייה".
משרד הפנים: "עיריית אילת לא עמדה בהתחייבויותיה"
במסגרת הראיון, אמר לנו פרופ' ביין, כי: "לפני כמה שבועות, פנה משרד הפנים לעיריית אילת ודרש העלאת הארנונה לכל הסקטורים בעיר. כזכור, בתגובה, שלח ראש העירייה מכתב לשר הפנים ובו טען, כי העלאת הארנונה איננה הכלי היחידי לטיפול בתקציב ובהכנסות העירייה וביקש משר הפנים לבדוק אפשרויות אחרות ולא להעלות באופן אוטומטי את הארנונה.
פרופ' ביין הוסיף, כי: "לעיריית אילת ובכלל לכל הרשויות, אין הרבה אפשרויות ניוד במסגרת חישובי הארנונה ומתן ההנחות. כיום נהוגה בישראל שיטה אחידה הנקבעת ברובה על ידי משרד הפנים. עיריית אילת היא לדעתי בין הרשויות הראשונות אם לא הראשונה, שמינתה וועדה מקצועית לנושא החשוב ביותר לכל רשות. ההמלצות שהגשנו הינן כלי חשוב לפעולות העירייה, ואני תקווה כי ההמלצות יעזרו לעיריית אילת, והרפורמה בעיר תשמש דוגמה לכל הרשויות בארץ".
במשרד הפנים זעמו על מכתבו של יצחק הלוי ומסרו את התגובה הבאה: "במסגרת תכנית ההבראה עליה חתמה עיריית אילת בשנת 2006, התחייבה העירייה להעלות את תעריפי הארנונה כחלק מהצעדים הכלכליים אותה התחייבה לערוך על מנת להגיע לאיזון תקציבי ולעמוד ברמת שירות נאותה לתושביה. בדיקה שנערכה לאחרונה העלתה, כי למרות שמשרד הפנים עמד בכל התחייבויותיו, לא עמדה העירייה בהתחייבותה זו. משכך, פנה המשרד לאחרונה לראש העירייה, בדרישה שימלא המחויבות אותה נטלה על עצמה העירייה, וזאת בטרם תפנה העירייה בבקשה לסיוע נוסף ממשרד הפנים ובמטרה לעמוד בשירותים הנאותים לתושבים". את תגובת המשרד הביא כתבנו עומר כרמון.