ולאחר שרצתי חצי יום אחר מטח טילים שלא יודעים היכן נפל, בחום של 45 מעלות, ניתן בקלות לומר כי דברים שרואים משם, לא רואים מכאן. ההיסטריה הווירטואלית, המונפקת על ידי כלי התקשורת והחיטוט המתמשך בחדשות ישנות, מעורר בי מחשבות נוגות על המקצוע שבחרתי עוד שבוע סטנדרטי של רקטות וחום בלתי נסבל, פתאום החור באוזון נראה מאיים מתמיד. תחילת אוגוסט 2010, טור מזיע ודביק, קצת שגרה, מה כבר ביקשתי. על קווי לילה, אזור תעשיה, הבריחה מאילת חלק ב', 'אל על' חוגגת וגעגוע לרוח קרירה מהים
