את דוד נתן הכרתי לראשונה באחד מחגיגות יום אילת, לפני יותר מעשור. נתן, בן 78, ניצול שואה, מוותיקי העיר, דור המייסדים, איש שכל חייו הבוגרים עשה באילת, הקים משפחה, ילדים וחי עם אישתו בביתם שבאילת. אך עברו המפואר לא עמד לזכותו ועיריית אילת, מינהל ההכנסות, הפכו את חייו לסיוט מתמשך. זה החל במדידות החדשות לחישוב הארנונה, המשיך באטימות לב ומסתיים בהוצאה לפועל על סכום של כ-100 ש"ח דו"ח חניה ובניסיון לעקל את רכבו. כן, יש חוק, אך היכן אנושיות, ומישהו בעירייה כנראה שכח מה זה. והעירייה? היא בסדר, זה אנחנו שלא.
