מבדיקה מקיפה שערכו מתנדבי הארגון האזרחי "הוגנות מגדרית בשמות רחובות", עולים נתונים לא מחמיאים, בלשון המעטה, לראשי הרשויות בישראל, המדירים באופן קבוע, מאז קום המדינה, נשים מהמרחב הציבורי. מתנדבי הארגון יצאו לבחון בכל עיר ועיר בישראל איזה אחוז משמות הרחובות ומבני הציבור נקראו על שם נשים, ביחס לגברים והתוצאות בהחלט מצביעות על הדרה מכוונת של נשים מהמרחב הציבורי, אחרת איך ניתן להסביר כיצד עומד מספר הרחובות בכל עיר המיוחס מגדרית לנשים, בממוצע על אחוזים בודדים? האם אין בנמצא די נשים פורצות דרך הן במישור הלאומי, ולא פחות מכך במישור המקומי, הראויות להנצחה? ובכלל, כאשר מחליטים על שם רחוב כמו הדייג, או השרטט, מדוע לא מחילים דין שווה ובוחרים שמות כמו רחוב המדענית או משעול הטייסת.
אחת לכל חמישה גברים
מנתוני הבדיקה של הארגון, המסתמך על נתוני משרד הפנים המעודכנים, באילת רק 15% מהרחובות ומבני הציבור הקרויים על שם אישים הנם על שם נשים או במגדר נשי, כשבוחנים את מספרן מול כלל הרחובות בעיר עומד הנתון על 2% בלבד, ובמספרים: מתוך 759 רחובות ומבני ציבור, רק 14 קרויים על שמן של נשים, או בשמות מגדר נשיים, בעוד ש-73 רחובות קרויים על שם אישים, מקצועות או שמות מגדריים גבריים. 665 רחובות באילת הם ניטראלים מגדרית ו-7 נוספים קוטלגו תחת "לא ברור". יחס הגברים לנשים לפיכך עומד על אישה אחת על כל חמישה גברים וביחס לשמות הניטראליים, הרי שישנו שם מגדרי נשי אחד על כל 48 שמות ניטראליים.
כך נמצאו ברשימת הרחובות של אילת, רחובות על שם מקצועות נשיים כמו "רחוב האחות" ו"רחוב המיילדת", רחובות על שם נשים מההיסטוריה העתיקה של ישראל כמו "דבורה הנביאה", "רות המואבייה" "מלכת שבא" ואפילו "רובע האימהות". רשימה זו כוללת גם את כיכר גולדה מאיר ז"ל ו"מחנה יוכבד", אך לא מצאנו ברשימה את כיכר נעמי דויד ז"ל ואת הכיכר על שם הגב' רזין ז"ל, שאינן רשומות במשרד הפנים, פשוט משום שנרכשו בתמורה לתשלום מהעירייה עוד בימי ראש העירייה גבי קדוש, ומאז לא חזרו על הנוהג הקלוקל. כיכר נשית נוספת שניתן להוסיף לרשימה היא "כיכר הרקדנית" שמול הספרייה העירונית וכן הכיכר המוכרת בזכות פסל "האישה הנושאת על גבה את משא העולם", שבצומת חטיבת גולני ורחוב אילות, אף שאין אלו הם שמות רשמיים של ככירות אלה.
הולכים על ניטראלי
באילת, התקבלה בעבר החלטה עקרונית על ידי מועצת העירייה, בה דבקו כל ראשי הערים, ולפיהן באילת לא יוקצו שמות רחובות לאנשי ציבור מהעת החדשה. תחת זאת הרוב המכריע מבין הרחובות באילת נקראים על שם בעלי חיים וצמחים, או כאלו נוגעים להיסטוריה עתיקה. באתר הארגון מציינים כי: "אילת (מעדיפה גברים על פני נשים בערך פי 6) - נעשו מספר פניות למועצת העיר. בתחילה הוכחשו הנתונים, אולם לאחר שנשלחו לעירייה עדויות מוסמכות, מועצת העיר דנה בנושא והחליטה שלא להחליף שמות ניטרליים מגדרית לשמות על שם נשים, ובכך מנציחה במודע את האפליה הקיימת לטובת גברים לפחות לדור אחד קדימה". אלא שבעיריית אילת מכחישים מכל וכל כי מועצת העירייה דנה בנושא, ומבהירים כי מזה שנים ארוכות לא נבחרו באילת שמות מגדריים כלל וכי העדפת העירייה כיום היא למתן שמות כלליים, כאמור מתחום החי והצומח, אך גם שמות כמו רחוב האהבה, שלווה, אחווה וכד'. בעירייה מבהירים כי אין כל כוונה לשנות שמות של רחובות קיימים, וכאמור, אין כוונה להעניק לרחובות שמות של אישים או נשים גם בעתיד. עם זאת בעירייה לא התייחסו לנושא קביעת שמות אישים בכיכרות ומבני ציבור כבתי ספר, להם נהוג להעניק שמות של אישים. כך למשל דנים כיום בהנצחת שמו של הנשיא החמישי של מדינת ישראל, יצחק נבון בתיכון "ים סוף" בעיר.
בשיחה עם 'ערב ערב באילת', מסר עדן פוקס, מוביל מיזם "הוגנות מגדרית בשמות רחובות", כי נתוני הבדיקה מסתמכים על נתוני רשות האוכלוסין הממפים את שמות הרחובות. כן סיפר כי הארגון פנה ל-50 רשויות מקומיות ובהן אילת, ואף גייס את תמיכת מנכ"ל מרכז השלטון המקומי שהוציא מכתב ברוח זו לראשי הרשויות ובהן אילת. לדברי פוקס, מטרת הארגון היא להביא לשינוי במדיניות הענקת השמות המעדיפה גברים על פני נשים באחת משתי דרכים: במידה ויש בישוב עתודות רחובות זמינות לעתיד הקרוב, כי אז יש לבצע העדפה מתקנית בהענקת שמות של נשים, ובמידה ואין עתודה זמינה כאמור, כי אז הארגון מבקש כי ישונו שמותיהם של רחובות ניטראליים מגדרית לשמות נשיים. באילת, כאמור, הבהיר העריייה כי אין בכוונתה לשנות שמות רחובות קיימים וכן כי בכוונתה להמשיך במדיניות הנייטראלית בקביעת שמות עתידיים, ועדיין ניתן לקוות כי בכל הנוגע להנצחה בכיכרות ובמבני ציבור תינתן הדעת לנושא המגדרי.
רוצים להיות מעודכנים 24/7? הצטרפו לקבוצת הווצאפ של חדשות ערב ערב באילת
חדשות אילת והערבה - יום יום באילת
