אקולוג מפרץ אילת חושף: רשות הטבע והגנים אישרה עבודות על קו המים שפגעו קשות בשוניות האלמוגים של אילת

מאת: רותם נועם ● 12/5/2023 05:24 ● ערב ערב 3119
במכתב חריף שהוציא ד''ר אסף זבולוני, אקולוג מפרץ אילת ברשות הטבע והגנים, למנכ''לית הארגון, הוא סוקר שורה ארוכה של נזקים אדירים שנגרמו לשוניות האלמוגים בחופיה הדרומיים של אילת בשנים האחרונות בעקבות בניה בסמוך לקו המים ● ברשימת המזיקים הגדולים, לא רק הטיילת החדשה של אילת, אלא גם מסוף הגבול בטאבה וחופי הדקל והחוף של מוש ● מהמכתב נראה כי אף אחד מהגורמים האמונים על הנושא לא לומד מניסיונות העבר או מנסה ליישם מדיניות של פיתוח בר קיימא בחופי אילת ● ברשות שדות התעופה הפנו לרשות הטבע והגנים שאישרה את כל העבודות, אך פנייתנו לרשות הטבע והגנים נותרה ללא מענה
אקולוג מפרץ אילת חושף: רשות הטבע והגנים אישרה עבודות על קו המים שפגעו קשות בשוניות האלמוגים של אילת
''מי שיתבונן במבנה זה מכיוון הים יבחין בבירור שרוב יציקות הבטון שנעשו על קו החוף

ב-3.10.22 הוציא אקולוג מפרץ אילת, ד"ר אסף זבולוני מכתב ארוך למנכ"ל הרשות, רעיה שורקי, המפרט אחד לאחד את שלל הנזקים שנגרמו בשנים האחרונות לשמורות טבע מוכרזות (וכאלו שבדרך להכרזה) בחופיה הדרומיים של אילת ולא, אין המדובר בטענות חדשות על בניית הטיילת של אילת (גם כלפיה לזבולוני ביקורת נוקבת כלפי פרנסי העיר)ף אלא בעיקר הוא מעלה שם נזקים שנגרמו עקב בנייה מאסיבית שנערכה ביסודות מסוף הגבול טאבה, על ידי רשות שדות התעופה המפעילה את המקום. עבודות אלו גרמו לשקיעת סדימנט רב אל קרקעית הים ואילצו עבודות במהלכן נשפכו עשרות טונות של מלט בסמוך לקו המים ונבנתה חומת מגן שהשפעתה הרעה על השונית הסמוכה כבר ניכרת בשטח. אם לא די בכך, מציין הדוח בניית חומה בחוף של מוש שגרמה לגריעת חול, חשיפת סלע וצורך בהבאת חול ריפוד חדש, שגורלו נחרץ מראש להיסחף. 

 

כמויות אדירות של מלט נשפכו על קו המים במסוף טאבה


בין היתר כותב ד"ר זבולוני: "דעתי היא שברוב המקרים קשה לחזות מה תהיינה בדיוק ההשפעות של בניית הטיילת בסמוך לקו החוף, אך ניתן ללמוד מהתערבויות דומות שנראה כי גרמו לשינויים גמורפולוגיים חופיים בלתי צפויים במקומות אחרים...ב"חוף של מוש" באילת יצרו קירות הגנה על המסעדה. בסערה הראשונה לאחר בניית הקירות נראתה גריעה משמעותית של סדימנט מצפון לחוף של מוש, דבר שפגע גם בחוף הדקל והוביל לבקשות רבות של פיזור חול בחופים". זבולוני מביא דוגמה נוספת מאילת: "במסוף הגבול עם מצריים, אולם הנכנסים לישראל במסוף בנוי כמעט על קו המים ולאחר הסערה של 2020 נגרעו כמויות גדולות של סדימנט מתחת למבנה ונפער בולען באולם הנכנסים. מי שיתבונן במנה זה מכיוון הים יבחין בבירור שרוב יציקות הבטון שנעשו על קו החוף "מרחפות" מעל גובה החוף הנוכחי, דבר המעיד על גריעה משמעותית של סדימנט מהחוף. בימים אלה נאלצים ליצוק כמויות אדירות של בטון בבסיס המבנה על מנת למנוע התמוטטות וכן לצקת "קיר כובד" (חומת הגנה) שימנע את הרס המבנה בסערה הבאה. מאזור זה קיימות עדויות מוספות להשפעה של בנייה חופית על מאזן הסדימנט בחוף ואף בים. 

 

נזקי הבניה לאורך מסוף הגבול עם טאבה  ● צילומים מתוך מכתבו של ד''ר אסף זבולוני

 

החומה על כביש 90 כבר משפיעה על הים


בנוסף לאולם הנכנסים במסוף הגבול, נבנתה גם חומה שמפרידה בין החוף ובין כביש 90. חומה זו נבנתה במרחק מטרים ספורים מקו המים ואני סבור שאת השלכותיה על מאזן הסדימנט רואים בבירור גם מתחת לפני הים (בשונה מאתרים אחרים שבהם אין בניה קרובה לקו החוף). ניתן לראות מול החומה ומול מסוף הגבול גריעה של כמויות מאוד גדולות של סדימנט מבסיס בלטי השונית שמצויים באזור, ולעומת זאת, הערמות של סדימנט באזור אחר שגרמה לכך ששוניות אלמוגים נקברו מתחת לסדימנט". ד"ר שלזינגר מוסיף ומתריע כי: "עדות נוספת לגריעה משמעותית של סדימנט בקרקעית הים (שכבה של יותר מ-25 ס"מ) ניתן לראות באתר זה מחשיפה של צינורות שנבנים על ידי שושנות ים מסוג קריאנטוס. שושנות אלה בונות במהלך חייהן את הצינורות שאיליהם הן מתכנסות בעת סכנה מתחת למפלס הקרקעית. לאחר הסערה שפקדה את חופי אילת במרץ 2020, חלקן העליון של הצינורות נחשף ומהווה אינדיקציה מהימנה לירידה משמעותית של מפלס הסדימנט באזור זה. חשוב לציין שהבעיה העיקרית של גריעת סדימנט במקום אחד היא העברת מי הים, היערמותו במקום אחר וכיסוי ערכי טבע חשובים, כגון שוניות אלמוגים ועשבי ים. בנוסף, גריעת סדימנט מבסיס בלטי השונית באתר פגעה ביציבותם וגרמה להתהפכות בלטי שונית כתוצאה מאנרגיית הגלים". ד"ר זבולון ממשיך ומזהיר מפני כך ש"לסדימנט ולתנועה שלו יש השפעה על יציבות אלמנטים מלאכותיים הנבנים על החוף, שבעקבותיה נאלצים להוסיף סדימנט והפגיעה במינים השונים ובתשתיות רק תגבר". 
ד"ר זבולון מסביר כי סופות במפרץ אילת נוטות להרחיף את הסדימנט ו"יציקות בטון על חוף הים משנות בצורה משמעותית את אופי המפגש של הגלים עם החוף. בחוף טבעי אנרגיית הגלים "נבלעת" ברובה בחוף. לעומת זאת, כאשר בונים מבנה בטון על החוף בעל ממדים אנכיים (כדוגמת הטיילות שנבנות באילת), הגלים פוגעים במצעים אנכיים והאנרגיה שלהם באה לידי ביטוי בהתחתרות בסדימנט המצוי בבסיס המבנים, כך שהזרם החוזר מסיע אתו אל תוך הים בכמויות גדולות של חול אשר מסכן את שוניות האלמוגים ומרבדי עשב הים הסמוכים". סכנה אחרת שמונה זבולון, היא העכרת המים בעקבות הרחפת הסדימנט, שאף היא מסוכנת. 

 

לא לומדים מטעויות העבר


המכתב אף מסביר את הנזק שיחזור בסופו אל הציבור משימוש בסדימנט על קו המים: "גריעת סדימנט מהחופים תפגע בנוחות החוף עבור הציבור (כלומר חופים שהיו מכוסים בחול יהפכו לחופים סלעיים), דבר שיוביל לדרישה "לרפד" את חופי הים בסדימנט תחת הטענה שלציבור לא נוח או שהוא עלול להיפצע (כפי שנעשה בחוף הדקל ובחוף של מוש בגלל הפרה של התשתית הטבעית). כמובן שאותו סדימנט שיוסיפו לחוף באופן מלאכותי לא יוכל להישאר שם ולאורך השנה הים ינגוס בו באיטיות ויגרום לפגיעה והעברה כרונית של האזורים הרדודים שבהם מצויות גם שוניות האלמוגים. בסערה הבאה, כל תוספת הסדימנט המלאכותית שנותרה תינגס בבת אחת על ידי הים ותכסה את קרקעית הים על כל ערכי הטבע המצויים בה וכל חוזר חלילה, בכל פעם שיפזרו שוב סדימנט על חוף הים", מזהיר זבולוני. עוד ממשיך הד"ר ומתאר את הצפוי לקרות באילת: "בטווח הארוך יותר, עלול להיגרם נזק לסלעי החוף. סדימנט שייגרע מאזור סלע החוף ומתחתיו יכול להפוך את היציקות המסיביות של הטיילת לכבדות מידי עבור סלע החוף העשוי משטחים על גבי משטחים וליצור בו סדקים. פגיעה משנית בסלעי החוף ארעה בסערה של 2020 בחוף הגולשים לאחר שהסירו חלקים מסלע החוף לטובת בטיחותם של הגולשים. חשיפת החזית של סלע החוף גרמה להתחתרות תחתיו במהלך הסערה ושבירה של משטחים שאותם נאלצו לסלק מהחוף מכיוון שהפכו למפגע בטיחותי". 
מרשות שדות התעופה נמסר בתגובה לטענות: "כלל העבודות שבוצעו ויבוצעו במסוף ומחוצה לו בוצעו בתיאום מלא ובפיקוח רשות הטבע והגנים."


מרשות הטבע והגנים לא נמסרה תגובה עד למועד סגירת הגיליון.

 

בניית החומה הובילה לגריעת חול תמידית. החוף של מוש

 

מדוע פיזור סדימנט פוגע באלמוגים ובעלי חיים

 

רבים מבעלי החיים במפרץ אילת ובמיוחד בשונית האלמוגים הנם יצורים מסננים, כלומר שמסננים את מזונם כגון פלנקטון, מתוך המים, בין היתר נוקטים בשיטה זו ספוגים, חלזונות, סרטנים, צדפות ועוד. סדימנט שמורחף במי הים ומגיע ליצורים אלה, כמו גם לאלמוגים שהם אלה שבונים את שוניות האלמוגים של אילת, סותם את איברי הסינון וההזנה שלהם (כגון פוליפים באלמוגים) ופוגע בצורה משמעותית במאזן האנרגטי שלהם. למעשה, הם לא מסוגלים להיזון ולעומת זאת הם משקיעים אנרגיה רבה בניסיון לסלק את גרגרי החול שנצמדו אליהם. במקרים רבים הם נאלצים לייצר ריר שמאגד את גרגרי החול ומסיע אותם אל ממחוץ לאברי הסינון. אותו ריר מהוהה לעיתים גם מצע להתיישבות של פתוגנים שעלולים לחולל מחלות באלמוגים. הכיסוי בסדימנט מחליש את בעלי החיים והופך אותם רגישים להתפתחות מחלות. כך למשל נמצא קשר ישיר בין סדימנט בקרקעית הים לבין הלבנת אלמוגים. 


רוצים להיות מעודכנים 24/7? הצטרפו לקבוצת הווצאפ של חדשות ערב ערב באילת

חדשות אילת והערבה - יום יום באילת