מרסקי האבנים של יוספטל

מאת: או-מד מדיקל ● 23/3/2023 09:42 ● ערב ערב 2064
נהוג לכנות אותן ''אבנים בכליות'', אבל ההגדרה המדויקת יותר היא אבנים בדרכי השתן, ובשפה הרפואית – אבן שופכנית ● המומחיות של צוות האורולוגיה בבית החולים יוספטל, מביאה לאילת גם מטופלים ממקומות אחרים בארץ, המבקשים לעבור את הטיפול בבית החולים יוספטל מקבוצת כללית ● שוחחנו עם ד''ר מוחמד קרינאוי כדי לשמוע עוד על ''תקופת האבן”
מרסקי האבנים של יוספטל
כאשר טיפול בגלי הדף אינו מתאים או נכשל, יש מקום לטיפול פולשני

ד"ר מייקל נאש, מומחה אף אוזן גרון במרכז הרפואי יוספטל, שהה בחופשה באזור באר שבע כאשר עבר התקף חריף של כאבים בעקבות אבן בדרכי השתן. הוא הגיע למיון בבית החולים סורוקה, שם הוחדר לו סטנט לפתיחת החסימה. כשחזר לאילת, התברר שפיתח זיהום קשה. הוא אושפז ביוספטל, טופל במחלקה לאורולוגיה אצלנו, ובהמשך בחר לעבור ביוספטל את הפרוצדורה הניתוחית לריסוק האבנים בשתי הכליות – הליך שהסתיים בהצלחה מלאה.
ד"ר נאש אינו היחיד שבחר לעבור הליך כזה באילת. לא מעט מטופלים מגיעים אל בית החולים יוספטל מרחבי אזור הדרום, ממרכז הארץ ולאחרונה גם מהצפון (בדגש על נצרת), כדי לעבור טיפולים לריסוק אבן שופכנית. זה קורה בזכות המקצועיות הרבה וההצלחות הניתוחיות של שני "מרסקי האבנים" המצוינים– המנתחים ד"ר בוריס יודקביץ, מנהל המחלקה לאורולוגיה, וד"ר מוחמד קרינאוי, מומחה באורולוגיה. ביחד עם צוות המחלקה לאורולוגיה הם מבצעים בירור מטבולי למטופלים עם אבנים בדרכי השתן, מבצעים ריסוק אבנים באופן כירורגי ובטכנולוגיית לייזר, ומקיימים מעקב מרפאתי אחר המטופלים. מאז תחילת 2020 טופלו ביוספטל כ-2,500 איש על רקע אבנים בדרכי השתן, חלקם מאילת וחלקם ממקומות אחרים בארץ, ו-249 מהם עברו ניתוחים או פרוצדורות אחרות לריסוק אבנים. 

 


"אחד מכל עשרה אנשים צפוי לעבור בחייו התקף עווית כלייתי עקב אבנים בכליות או בדרכי השתן – תופעה שכיחה וכואבת מאוד"


 

אחד מכל עשרה


הנתונים מראים כי אחד מכל עשרה אנשים צפוי לעבור בחייו התקף עווית כלייתי עקב אבנים בכליות או בדרכי השתן. מדובר בתופעה שכיחה וכואבת מאוד. מדוע בכלל נוצרות אבנים בכליות, והאם ניתן למנוע את היווצרותן? שוחחנו עם ד"ר מוחמד קרינאוי כדי להבין מה הסיפור עם האבנים הללו, האם זה מסוכן, ומהו הטיפול שניתן ביוספטל לסובלים מהבעיה.
"אבנים בכליות ובדרכי השתן נוצרות כתוצאה מהתגבשות של מלחים שונים, שמופרשים בשתן, מתגבשים בכליות ויוצרים אבנים", מסביר ד"ר קרינאוי, "הימצאות האבנים עשויה להיות ללא תסמינים, או לגרום לתסמינים שונים כמו כאבים עזים שאנו מכנים עווית כלייתית, ובמקרה קיצוני גם אי ספיקת כליות. המטופלים האלה מגיעים אלינו מאוד כאובים, יש שמשווים את עוצמת הכאבים לצירי לידה ולדרגת כאב 10, הגבוהה ביותר בסרגל הכאב".

איך מטפלים, והאם ישנם חידושים בתחום?
"בעבר, הטיפול באבנים בכליות ובדרכי השתן דרש ניתוחים מורכבים, שנעשו לרוב בגישה פתוחה ולוו בלא מעט סיבוכים. כיום הטיפול קל בהרבה, הודות להתקדמות הטכנולוגיה הניתוחית. הטיפול נעשה כיום בכירורגיה זעיר פולשנית, בטכנולוגיות מתקדמות, שחוסכות את מרבית התופעות הנלוות לניתוח פתוח כמו צלקת ניתוחית, החלמה ארוכה וכאבים".

 

אבנים בדרכי השתן נוטות להיווצר שוב

 

מהן הסיבות להתפתחות אבנים? 
"יש כמה גורמים, שחלקם קשורים לתסמונות מולדות הגורמות להיווצרות של אבנים בדרכי השתן, למשל היווצרות אבני ציסטין במחלת ציסטונוריה. לעיתים נדירות האבנים הן תופעת לוואי של טיפול תרופתי (למשל פוסיד ודיאמוקס – במיוחד בילדים). מצבים רפואיים שבהם ישנה נטייה מוגברת של הגוף ליצור אבנים בדרכי השתן, הם סרקואידוזיס, היפר-פראתירואידיזם, עודף ויטמין D ונטילת תוספי סידן, מחלות ממאירות, מחלות מעי דק וגאוט, וכן לאחר ניתוחים בריאטריים (ניתוחי השמנה). וקיים גם הגורם הגיאוגרפי: המזרח התיכון בכלל, וישראל בתוכו, ידועים כאזור עם שכיחות גבוהה במיוחד להיווצרות אבנים בכליות. יש לכך שתי סיבות. האחת, שתייה לא מספקת של מים במזג אוויר חם ויבש. השנייה היא הרגלי תזונה המאופיינים בצריכה מוגברת של ירקות עשירים באוקסלטים – מלחים אורגניים שנמצאים במזונות רבים כמו תרד, עגבניות, תות שדה ותה".

 


"המטופלים האלה מגיעים אלינו מאוד כאובים. יש שמשווים זאת לצירי לידה ולדרגת כאב 10, הגבוהה ביותר בסרגל הכאב"


 

עד כמה זה מסוכן?
"האבנים עלולות לגרום לדימום בשתן (הנראה בשתן עצמו או במיקרוסקופ), ולכאב עוויתי הנגרם מחסימה שגורמת האבן בדרכי השתן. החסימות יכולות לחלוף באופן עצמוני, אך לעיתים נוצרת חסימה ממושכת שעלולה לגרום לפגיעה בכליה ואף לזיהום קשה ומסכן חיים.

מהם הסימנים, ומה עושים כשיש התקף?
"כאשר מרגישים כאבים בלתי נשלטים – לרוב מדובר בכאב חד באזור המותן, לעיתים עם הקרנה לאזור המפשעה, הקאות חוזרות ונשנות עד כדי סכנת התייבשות, וכאשר העווית הכלייתית מלווה בחום ובצמרמורת – זהו מצב המעורר חשד שקיימת חסימה בדרכי השתן שמלווה בזיהום. במקרה כזה יש צורך בהתערבות מיידית לשחרור החסימה, ומתן טיפול אנטיביוטי בהקדם, ויש לפנות מיידית לרופא או לחדר מיון".

איך אתם מאבחנים שמדובר באבן שופכנית?
"האבחנה נעשית על סמך תלונות הנבדק – 'הסיפור הקליני', ועל סמך בדיקות הדמיה, בעיקר CT בפרוטוקול אבנים בקרינה נמוכה ביותר, או באולטראסאונד. בנוסף אנו עושים בדרך כלל בדיקות דם ובדיקות שתן, כולל תרבית ואיסוף במשך 24 שעות, לבדיקת הפרשות של ציטרט, סידן, נתרן, חומצה אורית ואוקסלט".

 

''מרסקי האבנים'' המצוינים – המנתחים ד"ר בוריס  יודקביץ, מנהל המחלקה לאורולוגיה,  וד"ר מוחמד קרינאוי, מומחה באורולוגיה

 

מה כולל הטיפול?
"בניגוד לטיפול הניתוחי הפולשני שהיה מקובל בעבר, כיום הטיפול הוא באמצעות ניתוח זעיר פולשני עם סיבי לייזר מהמתקדמים בעולם. הפעולה לרוב קצרה, עם אחוזי סיבוכים מזעריים ואף אשפוז קצר שבין 12 ל-24 שעות. כיום ניתן לרסק את האבנים במספר שיטות, כולל טיפול בגלי הדף. המכשיר מייצר גלי הדף המכוונים אל האבן בעזרת קרני רנטגן. הפעולה נעשית בטשטוש או בהרדמה כללית, והיא אינה חודרנית. השיטה יעילה בעיקר כשמדובר באבנים קטנות יחסית (עד 1 ס"מ) ובמיקום מתאים, ובתנאי שהמטופל מתאים לכך מבחינה גופנית. 
מטרת הטיפול היא לפורר את האבן לפירורים קטנים, כדי שאלה ייפלטו באופן עצמוני בשתן. ניתן לרסק גם אבנים גדולות יותר, אך במקרה כזה תידרש לעיתים התערבות נוספת, וקיים חשש שהפירורים הגדולים עלולים לגרום לחסימה. כאשר טיפול בגלי הדף אינו מתאים או נכשל, יש מקום לטיפול פולשני – אורטרוסקופיה או ריסוק מלעורי. באורטרוסקופיה מכניסים דרך השופכה צינורית, שבקצה יש מצלמה ומכשיר לייזר. לאחר שמתגלית האבן בכליה, מרסקים אותה באמצעות קרן לייזר. השירות הזה ניתן כאן ביוספטל כבר מספר שנים, ובקרוב גם יהיה לנו את הלייזר המתקדם בעולם לריסוק אבנים ולניתוחי ערמונית בלייזר HOLEP ריסוק מלעורי דומה לאורטרוסקופיה, אלא שהחדרת המכשור לא נעשית דרך השופכה אלא דרך העור: מבצעים חתך קטן באזור המותן או הגב, ודרכו מחדירים לכליה מצלמה זעירה וציוד לריסוק האבנים. פעולת הריסוק נעשית בקרן לייזר או בגלי אולטרסאונד. הן ריסוק מלעורי והן אורטרוסקופיה נעשים בהרדמה מלאה".

 


בנוסף לשתיים מים בכמות גדולה, טיפ למניעת אבן שופכנית הוא שתיית כוס אחת ביום של מיץ לימון סחוט טרי


 

איך מונעים היווצרות חוזרת של אבנים?
"אבנים בדרכי השתן נוטות להיווצר שוב. קצב ההיווצרות מחדש של האבנים שונה מאדם לאדם, ותיתכן הפוגה ממושכת בין פעם לפעם. המניעה תלויה בסיבה להיווצרות האבן. יחד עם זאת, שתייה מרובה חשובה בכל המצבים הרפואיים הקשורים לאבנים בדרכי השתן. יש לשאוף להפרשת שתן בכמות של שניים-שלושה ליטרים ביום. חשוב לשתות גם בלילה. דילול השתן מאפשר להפחית בכ-40 אחוז את הסיכון לחזרת האבנים. יכול לסייע לכך גם שינוי בתזונה, כמו הפחתה בצריכת החלבון – בעיקר חלבון מהחי – והפחתה בצריכת המלח. נוסף על כך, כאשר יש הפרשה מוגברת של מלחי אוקסלט, מומלץ להימנע ממאכלים שעשירים בתרכובת הזאת (כמו תרד, עגבניות, תות שדה ותה). 

אילו עצות היית נותן למניעת הבעיה או חזרתה?
יש שני 'טיפים' חשובים שכדאי לזכור: ראשית, כפי שאמרנו, שתיית מים בכמות של 3-2 ליטר ליום. אחרי ששתינו הרבה מים, הכוכב הגדול של מניעת האבנים הוא מיץ לימון טבעי. מומלץ לסחוט מלימונים טריים כוס אחת ביום, וניתן לחלק אותה לאורך כל היום באפשרויות שונות – בשתייה קרה, בסלט, בטחינה וכדומה, אך לא בשתייה חמה. הלימון מכיל ציטרט המונע את התחברות החלקיקים היוצרים את האבנים, עם תכונה נוספת של הבססת השתן, מה שעוזר גם כן במניעת אבנים. מומלץ מאוד למטופלים להיות במעקב קבוע אצל רופא אורולוג, במיוחד לצעירים המפתחים אבנים בתדירות גבוהה יחסית. שלא תצטרכו, אבל במקרה שכן – אנחנו כאן במחלקה לאורולוגיה ביוספטל, לשירותכם ולבריאותכם".

הכתבה הוכנה עבור "מדבריא" - מגזין יוספטל ומרחב אילת מקבוצת כללית, ותפורסם בגליון מדבריא הקרוב שיופץ לקראת פסח


רוצים להיות מעודכנים 24/7? הצטרפו לקבוצת הווצאפ של חדשות ערב ערב באילת

חדשות אילת והערבה - יום יום באילת

תגובות

הוסף תגובה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה לתנאי השימוש