מפרץ אילת עולה לבג''ץ

מאת: ניר אמיתי ● צילום: דוברות עיריית אילת ● 8/7/2022 07:42 ● ערב ערב 3076
קצא''א הגישה בקשה לפרקליטות לדחות את הדיונים בבית המשפט בעניין היתר מכסת הרעלים שקבע המשרד להגנת הסביבה עד שתוקם ממשלה חדשה ● המשרד להגנת הסביבה הודיע לביהמ''ש כי המשנה לפרקליטת המדינה אישרה את סמכותו להגביל בהיתר הרעלים, את הכמות השנתית המותרת ● בתוך כך, עתרה התאחדות התעשיינים לבג''ץ על מנת שיורה למשרד לבטל את השינויים בהיתרי השימוש ברעלים שהוא מעמיד למפעלים והעניקה בכך רוח גבית לטענות קצא''א
מפרץ אילת עולה לבג''ץ
''לא ניכנע להפעלת הלחצים שמטרתם להציג את המקרה הייחודי של קצא

בזמן שבשבוע האחרון המערכת הפוליטית געשה סביב סוגיית מינוי רמטכ"ל בתקופת בחירות, חזית נוספת נפתחה, והפעם מכיוונה של קצצ"א. נראה כי החברה החליטה לנצל את ההזדמנות ולבדוק האם המשבר הפוליטי יכול גם לשחק לטובתה וכעת היא מבקשת מהפרקליטות לדחות את הדיון שנקבע לעוד שבועיים בעניין היתר הרעלים, של המשרד להגנת הסביבה, שמגביל את יבוא הנפט מהאמירויות דרך נמלי אילת ואשקלון, ולקיים אותו רק לאחר שתוקם ממשלה חדשה. 

ברקע הדברים, תשתיות קצא"א אשר כוללות תשתיות אחסון, פריקה וטעינה ממוקמות על קו החוף ובסמוך לו בערים אשקלון ואילת, בקרבת אוכלוסייה ושימושים רגישים. תשתיות השינוע וההובלה של הדלקים הכוללות קווי צנרת ארוכים באורך מאות קילומטרים (אילת-אשקלון-חיפה) חוצות אזורים רגישים לרבות שמורות טבע, אגני ניקוז ומרכזי אוכלוסין. כמו כן, במהלך השנים התרחשו כמה אירועי דליפת נפט מתשתיות קצא"א אשר הובילו לזיהום קרקע ומים ולפגיעה בסביבה וסיכנו את בריאות הציבור. נוסף על אלו, תושבי אילת ואשקלון סובלים ממטרדי ריחות, בין השאר כתוצאה מפעילות החברה.


מדיניות תוספת אפס אחוז סיכון למפרץ

 

כזכור, קבע באפריל השנה, המשרד להגנת הסביבה מדיניות של "אפס תוספת סיכון למפרץ אילת" כדי להגן על הסביבה הימית באילת ועל הציבור מפני מפגעים. בתוך כך, החליט המשרד לתת לחברת קצא"א היתר רעלים מחמיר וקשוח ביחס לשנים קודמות - אם בעבר לא הייתה הגבלה על הכמות הכוללת של הנפט, כעת, על פי ההיתר הנוכחי, ניתן לייבא עד 2 מיליון טון באילת ו־10 מיליון טון באשקלון. 

המגבלות הללו הוטלו כשברקע מונחת עסקת רד-מד, שבמסגרתה קצא"א תכננה להעביר נפט מאיחוד האמירויות, עסקה ששרת המשרד להגנת הסביבה, תמר זנדברג, התבטאה נגדה אין ספור פעמים. בתגובה לכך, הודיעה קצא"א למשרד להגנת הסביבה כי התערבותו הבוטה והשגויה מסכלת את ההסכם וכי פגיעה בהסכם משמעה פגיעה באינטרסים חשובים של מדינת ישראל .

המשרד אמנם לא הביא לביטול ההסכם, אך לרגע היה נראה כי רוקן אותו מתוכן, ואולם בעקבות עתירה שקצא"א הגישה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע, לבטל את היתר הרעלים החדש, בטענה כי המשרד העמיד את ההיתר ללא שימוע מסודר, סמכות והסברים מקצועיים ברורים, הוציא השופט אליהו ביתן צו ביניים שמקפיא את ההגבלות שביקש המשרד להחיל עליה וביקש ממשרדי הממשלה לגבש מדיניות סדורה על הנושא וכן קרא למשרד להגנת הסביבה לקיים דיונים עם חברת קצא"א בנושא. כך או כך, המאבק עוד רחוק מלהסתיים, לאור כוונתה של  קצא''א להביא לדחיית הדיון על היתר הרעלים לאחר שתוקם ממשלה חדשה, שהרי מדיניות זו של המשרד  עלולה להתהפך עם שינוי השלטון בעתיד הקרוב. 

 

"שיקולים פוליטיים פופוליסטיים"

 

במכתב לפרקליטות טוענת קצא"א באמצעות עו"ד מאיר הלר, כי לא נכון שממשלת מעבר תקבל החלטות עקרוניות הנוגעות לעיצוב משק האנרגיה. לדברי החברה, הפעילות של זנדברג מונעת משיקולים פוליטיים ואף פופוליסטיים, שכן השרה פונה למגזר מצביעים מסוים ומבקשת לזכות ברווחים פוליטיים מהירים בזכות עמדותיה החריגות והקיצוניות. כדוגמה לכך צוין כי השרה השתתפה באירועי החברה להגנת הטבע והעסיקה יועצת שעבדה בעבר בחברה להגנת הטבע. בקצא"א מעוניינים להביא לכך שהגורמים המשפטיים בממשלה יצאו בהחלטה שתאסור על זנדברג להתעסק בנושא בעת ממשלת מעבר.
אם לא יהיה שינוי ובקשתה של קצ"א לא תתקבל, הדיון הבא בבית המשפט אמור להתקיים בעוד כשבועיים.

 

המשרד הודיע: נזמן את קצא"א לשימוע

 

במסגרת העתירה שהגישה קצא"א כנגד החלטה זו של הממונה במשרד, הגישה המדינה אתמול (05/07), באמצעות פרקליטות מחוז הדרום – אזרחי הודעת עדכון בהליך שמתנהל בבית המשפט לעניינים מנהליים בבאר שבע בפני כבוד השופט אליהו ביתן.
בהודעה נכתב כי המשנה לפרקליט המדינה (עניינים אזרחיים) אורית קוטב קיימה כמה דיונים שבהם נשמעו העמדות המשפטיות והמקצועיות של משרדי הממשלה הרלוונטיים – המשרד להגנת הסביבה, משרד האוצר, משרד האנרגייה, רשות החברות הממשלתית, משרד המשפטים והפרקליטות – בשאלת סמכותו של המשרד להגנת הסביבה לקבוע מגבלה על הכמות השנתית לעיסוק.
"בתום הדיונים הכריעה המשנה לפרקליט המדינה כי בנסיבות המקרה הקונקרטיות העומדות לדיון, המשרד להגנת הסביבה מוסמך להגביל בהיתר רעלים שניתן מכוח חוק חומרים מסוכנים את הכמות השנתית לעיסוק ברעלים", נכתב בהודעת המדינה. עוד צוין בהודעת המדינה כי עמדת המשרד להגנת הסביבה היא שהתנאים החדשים להיתר הרעלים נדרשים למניעת סיכונים סביבתיים ולמזעורם הנובעים מעצם עיסוקה של קצא"א ברעלים ונובעים, בין השאר, משינויים אשר חלו במתקניה. לפיכך התבקש בית המשפט לקבוע את הדיון למחצית חודש אוגוסט. במסגרת הדיונים שהתקיימו בנושא, גורמי המקצוע במשרד להגנת הסביבה ציינו כי הצורך במגבלת כמות שנתית נובע, בין השאר, מהסיכון לאירועי חומרים מסוכנים שנובע מתפעול יתר שגובר ככל שהכמות השנתית שעוברת במתקני קצא"א עולה – וזאת כפועל יוצא של פעולות רבות יותר של פריקה וטעינה. כמו כן, לתוספת הכמות השנתית יש השלכות סביבתיות נוספות כגון על פליטת מזהמים לאוויר, ואף הן בסמכות הממונה לפי החוק במשרד להגנת הסביבה.
הודעת העדכון לבית המשפט מציינת, כי המשרד להגנת הסביבה יזמן את קצא"א לשימוע בעניין בקשתה להגדלת הכמות השנתית, תנאי היתר הרעלים החדשים למתקניה באילת ובאשקלון וקו הצנרת הארצי שהיא מפעילה. עוד נקבע כי בנסיבות המקרה, המשרד להגנת הסביבה ילבן את הנושא מול משרדי הממשלה הרלוונטיים – משרד האוצר ומשרד האנרגיה – ובמידת הצורך תובא סוגיית המדיניות בפני הפורום המתאים. במשרד מציינים כי טרם הוצאת ההיתרים החדשים הוזמנה קצא"א לטעון את טענותיה בפני הממונה במשרד, אך בחרה להימנע מכך. כעת, לפי הסיכום בין גורמי המדינה, יזמן המשרד להגנת הסביבה את חברת קצא"א פעם נוספת לשימוע.
מהמשרד להגנת הסביבה נמסר: המשרד להגנת הסביבה ימלא את תפקידו כרגולטור המוסמך על פי האינטרס הציבורי עליו נשלחנו להגן, ולא ניכנע לתרגילים וניסיונות מריחה. אין שום דבר חדש שקרה מאז ההודעה על פיזור הכנסת ולכן טיעון זה, כמו גם הטענה על שיקולים פוליטיים הוא קשקוש".


התאחדות התעשיינים נגד המשרד להגנת הסביבה

 

התאחדות התעשיינים  הגישה אף היא עתירה לבג"ץ על מנת שיורה למשרד להגנת הסביבה לבטל שינויים שהחיל באחרונה בהיתרי הרעלים למפעלים, זאת בטענה כי מדובר בשינויים דרמטיים שיגבילו את הפעילות בענף התעשייה. לטענת התעשיינים, המשרד שינה את אופן הגשת טופס מתן היתר הרעלים, כך שמפעל חייב לבקש היתר לכמות שנתית של רעלים שיפיק. זאת בשונה מההיתרים שניתנו בעבר, שבהם נקבעה הכמות המרבית שמותרת להחזקה על ידי אותם עסקים.  המשמעות היא שמפעל שאושרה לו אחזקה של כמות רעלים שנתית לא יוכל להרחיב את היקף פעילותו אם לשם כך תידרש לו כמות רעלים נוספת בהיקף העולה על הכמות המצטברת השנתית שאושרה לו. במצב כזה יאלץ להגיש בקשה לעדכון ההיתר שברשותו. מבחינת התעשיינים, הדברים לא עולים בקנה אחד עם תועלת כלכלית.

בהתאחדות ציינו את המחלוקת המשפטית סביב היתר הרעלים שניתן לקצא"א והוסיפו כי על אף הנחיית בית המשפט להקפיא את ההיתר, המשרד להגנת הסביבה מנסה להחיל את השינוי בהיתרי הרעלים על כלל המפעלים וזאת בלי שקיים על הנושא שימוע והיוועצויות עם כלל הגורמים המעורבים.

 "המשרד להגנת הסביבה רואה עצמו מוסמך לקבוע עבור כלל העסקים והמפעלים בישראל שעוסקים ברעלים את נפח פעילותם השנתי, ובהתאם לכך גם את יכולת הניצול התפעולית והכלכלית שלהם. מעתה כל בעל עסק ומפעל שעוסק ברעלים יהיה נתון בהפעלת עסקו להחלטתו של המשרד להגנת הסביבה ולשיקוליו, שהם בהכרח לא עולים בקנה אחד עם השיקולים של תועלת כלכלית וניצול מיטבי של מפעלי התעשייה". נטען בעתירה.

עוד טענו התעשיינים בעתירתם כי "פרט לחלוף הזמן, הדבר יוצר חוסר ודאות בניהול המפעל, להפסדים כלכליים ולאובדן הזדמנויות עסקיות. זאת, פרט לעובדה ששיקולים כלכליים, עסקיים ותפעוליים אינם מעניינו של, או אף בגדר שיקוליו ומומחיותו, של המשרד. דומה הדבר להטלת הגבלה על כמות קילומטרים שנתית שיטיל משרד התחבורה על נסיעה בכלי רכב בישראל כדי למנוע תאונות דרכים".

תגובת המשרד להגנת הסביבה: "המשרד ימלא את תפקידו כרגולטור המוסמך על-פי הוראות חוק החומרים המסוכנים ולמען ההגנה על איכות הסביבה ושמירה על בריאות הציבור. האינטרס הציבורי אשר הופקד בידינו הוא שנמצא בראש מעייננו, ולא ניכנע להפעלת הלחצים המתבססים על טענות מופרכות, ולתרגילים שמטרתם להציג את המקרה הייחודי של קצא"א כאינטרס שמשותף לכלל התעשייה, ולכל מחזיק רעלים באשר הוא. טפסי הבקשה להיתר רעלים כללו לאורך כל השנים דרישה להצהרה על אודות כמות שנתית משוערת של הרעלים שבהם מבקש העוסק לעסוק – מידע זה הוא חיוני לבחינת הבקשה להיתר ולקביעת התנאים בהיתר הרעלים. לאחר שהתברר כי ההצהרה בנוסח זה יצרה אי בהירות במקרים מסוימים, ואף מהווה פתח לשימוש לרעה, הוחלט להבהיר את הנוסח. זאת ללא כל שינוי מהותי בחובה לכלול בבקשה את המידע הרלוונטי לצורך קבלת החלטה בדבר מתן היתר רעלים. הבהרת הנוסח נועדה - בניגוד לנטען - לטייב את הרגולציה ולמנוע אי הבנות. אין מדובר בנושא חדש אלא בחידוד המצב החוקי הקיים ממילא. בטענות התאחדות התעשיינים בעניין זה אין כל ממש, והמשרד יעמיד את הדברים על דיוקם


רוצים להיות מעודכנים 24/7? הצטרפו לקבוצת הווצאפ של חדשות ערב ערב באילת

חדשות אילת והערבה - יום יום באילת

תגובות

הוסף תגובה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה לתנאי השימוש