הסיפור האמיתי מאחורי ה- ADHD

מאת: ● 1/7/2022 08:44 ● ערב ערב 3075
כמה פעמים כעסתם על הילד שלכם כי הוא לא מסוגל לשבת בשקט ולהכין שיעורים? כמה פעמים שמעתם את המורים מסבירים לכם שלילד שלכם יש פוטניצאל גדול אבל הוא לא ממומש ● כמה פעמים שמעתם את המושג בעיות קשב וריכוז? ותהיתם מה עושים עם זה בכלל? ● הפרעות קשב וריכוז בילדים זו לא מילה גסה ● ככה זה נראה מבעד לעיניו של ילד סובל, דרך עיניה של אם מתוסכלת ובעיניה המנוסות של רופאת ילדים ● וכן אבחון מוקדם יכול לסייע
 הסיפור האמיתי  מאחורי ה-  ADHD
תגיות:

 

"הרעשים מבחוץ מפריעים לי, אני לא מבין את המורה, מפיל את המשקפיים של נועה, המורה כועסת, אני מרגיש שיש בתוכי קוצים, מתפרץ החוצה למסדרון"

 

אני שי - אני בן שמונה, ואני ריטלינצ'יק. כן, מהילדים האלה שכל הזמן בתנועה. לפעמים אני שומע את אימא מספרת לחברות שלה שעוד בבטן היא הרגישה שאני כמו מנוע אנרגטי, ושזה המשיך אחרי הלידה. החברות אומרות לה, "כל הכבוד לך שהחזקת מעמד!", ואני ברגעים כאלה מתכווץ לי בפינה ורק רוצה להיבלע. אבל מה לעשות שהמנוע שנוהם לי בבטן מפעיל אותי? אני מטפס על הספות בבית, מעיף את הכריות ומפריע לחברות לשתות קפה. 
ההורים שלי הגיעו השנה שוב ושוב לבית הספר לשיחות עם המחנכת, היועצת, המנהל, הפסיכולוגית. כולם אומרים להם שיש לי פוטנציאל, אבל אני רק מפריע ומקשה על כולם. אחרי כל מפגש כזה אבא ואימא עצובים ומתלחששים. אני מרגיש שהם מאוכזבים, ואז עוד יותר כואב לי ושוב אני רוצה להיבלע. הייתי רוצה להסביר שקשה לי כל כך, שאני לא יכול לשבת כשאני שומע את הציפורים, המכוניות והדיבורים מחוץ לכיתה, כל אלו מפריעים לי לשמוע את המורה ולהבין. ואז אני רק נלחץ יותר, מפיל את המשקפיים של נועה שיושבת לידי, המורה כועסת, אני מנסה להסביר שזה בטעות, אבל מרגיש שיש בתוכי קוצים. אני מתפרץ החוצה ורץ במסדרון, נתקל במנהל, המילים מתבלבלות ובמקומן יוצאות לי צעקות. המנהל נוזף בי, ואני שוב רק רוצה להיבלע. בבית, המחשבה על הכנת שיעורים מבהילה אותי, אני שומע את שקשוק הכלים במטבח, את הכלב של השכנה, את השיר מהרדיו בקצה השכונה, את דני אחי שמסדר את החדר שלו. אני מפריע לו, הוא מגרש אותי. בדרך אני נתלה על הווילון והוא נקרע, ואימא שוב כועסת ועצובה... אוף! למה זה קורה לי? למה?!“

 

"שי אהוב ליבי, נולדת בסערה ועד היום חיינו סוערים. אני כל כך מבינה אותך אבל מתקשה לעיתים לעמוד באתגרים המיוחדים שאתה מציב בחיי"

 

אני ליאת, אימא של שי. שי אהוב ליבי נולד בסערה, ועד היום חיינו סוערים. התכוננו מאוד לילד השלישי, ולא ידענו מה מצפה לנו. כבר בהיריון הרגשתי מעין צונאמי קטן בבטן, תחושה שאין לעובר מנוחה. גם הלידה הדרמטית רמזה על הבאות. מימיו הראשונים שי בכה והתנגד, נע בשינה, אכל לא מסודר, ולא ידענו מה צפוי לנו בכל רגע. הילדים הגדולים נדחקו הצידה כי שי היה נוכח כל הזמן. הוא בכה וכעס, רצה לטפס גם כשזה היה מסוכן, רץ לכביש, שבר דברים. בארוחה הוא לא רעב, רוצה לאכול כשהאוכל קר ואז כועס, מתקשה עם מרקמים מסויימים. כשבאים אלינו אורחים הוא מרוגש ממש, מביא לסלון את כל המשחקים, מפזר ורוקד סביבם. אני חוששת מהביקורים הללו, כי אין לדעת מה יקרה. הורי החברים לא מזמינים את שי כי הם יודעים שהביקור יגרור נזק, ושי מצידו רוצה כל כך להתארח, לראות ולחוש דברים חדשים ומעניינים, כי בעיניו הכול מסקרן ומחייב נגיעה, שלרוב היא פזיזה וגמלונית. כששי רוצה לחבק אותי הוא רץ בכל הכוח, קופץ עליי וכמעט מפיל אותי לרצפה, אני מוצאת עצמי נרתעת וכאובה, שי מרגיש זאת, הוא מתוסכל ומבוייש – וליבי נכמר מרחמים עליו. אני מנסה לפייס אותו אבל הוא לא שומע אותי. שי אהוב ליבי, אני כל כך מבינה אותך, אבל מתקשה לעיתים לעמוד באתגרים המיוחדים שאתה מציב בחיי.

 

"ילדים מקסימים אלו הם בעלי פוטנציאל גבוה להיות פורצי דרך, אך סובלים מקושי בוויסות. עלינו להוביל אותם לחיים מאוזנים תוך שמירת הייחודיות שלהם"

 

אני ד"ר רויטל, אם לחמישה, רופאת ילדים מומחית המוסמכת לאבחון ולטיפול בהפרעות קשב וריכוז בילדים. מה שקראתם כאן הם תמצית הדברים שאני שומעת מהמשפחות המגיעות אליי לייעוץ. אני רואה את הקושי של הילד ושל ההורים. כשאני מזכירה להורים את נקודת המבט של הילד, זה מקל עליהם להתמודד, כי אין דבר כזה ילד שרוצה להציק, להיות יוצא דופן, להיות עושה הצרות הקבוע. להיפך, כל ילד רוצה מטבעו לרַצות את הוריו. המציאות שההורים חווים היא תוצאה של קושי בוויסות, בהבנת סיטואציות, בתגובתיות, ביכולת הארגון וביכולת לבצע תנועות המתאימות לסיטואציה – מה שמאפיין את הילדים המקסימים הסובלים מהפרעת קשב וריכוז. תפקידנו כמבוגרים לעזור להם לעצב לעצמם וסת שיקל עליהם את החיים. ילדים אלו רואים ושומעים הכל, העולם נראה להם מרתק וצופן סודות מאתגרים, הם בעלי פוטנציאל גבוה להיות פורצי דרך, ואנו כמבוגרים נדרשים להוביל אותם לחיים מאוזנים תוך שמירת הייחודיות שלהם. זה לא פשוט, אבל אפשרי!

אם הילד המתואר כאן מוכר לכם, או שכהורים אתם מזדהים עם הכתוב, יש מה לעשות. 
באם הילד בגיל 0-5 שנים, אתם מוזמנים לפנות למכון להתפתחות הילד.
באם גיל הילד בן 6 ומעלה, מומלץ לפנות למרפאת הקשב במרכז לבריאות הילד במרפאת שחמון מקבוצת כללית.
תהליך האבחון כולל מילוי שאלוני קשב על ידי הורה/מורה/גננת.
מומלץ לבצע בדיקות שמיעה וראייה ולשלול בעיות תחושתיות.

לצורך קבלת הפניה, יש לפנות לרופא המטפל


רוצים להיות מעודכנים 24/7? הצטרפו לקבוצת הווצאפ של חדשות ערב ערב באילת

חדשות אילת והערבה - יום יום באילת

תגובות

הוסף תגובה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה לתנאי השימוש