לחיות בגירסה המוצלחת של עצמך

מאת: מירב לוי דיאמנט ● 17/6/2022 13:17 ● ערב ערב 3073
מתי בפעם האחרונה עמדתם מול המראה, הסתכלתם על עצמכם ואמרתם לדמות שמולכם שאתם אוהבים אותה? ● מתי חשבתם שאתם באמת מוצלחים ולא רק כי אנשים אחרים אומרים את זה עליכם? ● מתי התעוררתם בבוקר עם חיוך והודתם על מה שיש לכם ובכלל, מתי עשיתם לרגע פוס ממירוץ החיים המטורף ועצרתם לחשוב על עצמכם? ● נשמע לכם מטורף? אז זהו שלא ● את זה הבינה על בשרה לי זקן, מורה נערצת, שכבר סימנה לה את המסלול בדרך לניהול בית ספר ● אלא שאז קרה משהו שגרם לה לתכנן את מסלול חייה מחדש ● והיא לא מצטערת לרגע. נהפוך הוא. עכשיו כמאמנת אישית, היא מלווה אנשים ליציאה מאזור הנוחות שלהם, רק כדי שעוד רבים וטובים כמותה, יידעו לחיות חיים מלאים ומאושרים הרבה יותר
לחיות בגירסה  המוצלחת של עצמך
צילום: לירן יוחאי
תגיות:

עד לפני הקורונה היה ללי זקן ברור שהיא מתכוונת לקחת את כל הכלים שצברה במרוצת  12 השנים בהן שימשה כמורה, מחנכת ורכזת שכבה בבית הספר היובל בעיר ולצאת לדרך של ניהול בית ספר. אחרי הכל היא אהבה את החינוך, אהבה את הקשר הישיר עם הילדים ורק טבעי היה עבורה שמהוראה הקידום שלה יוביל לניהול. אבל אז באה הקורונה וכמו רבים אחרים שהישיבה הממושכת בבית והחיים שהשתנו להם באחת גרמו להם לחשב מסלול מחדש, כך קרה גם לה. "מוזר ככל שזה אולי יישמע, אבל דווקא בתקופת הקורונה הבנתי שאני הולכת לעשות שינוי בחיים", היא אומרת ומספרת על מנטור ששינה לה את קו המחשבה. "הוא דיבר על לחיות בתשוקה, הוא הסביר שאנחנו התסריטאים של החיים שלנו ושאל שאלה מנצחת- האם אנחנו חושבים שאנחנו באמת חיים בייעוד שלנו? התשובה שלי הייתה ברורה- לא", אומרת לי וממהרת לסייג: "למרות שבתחילת הדרך בחינוך זה לגמרי היה שם, אבל בשנה האחרונה שלימדתי הרגשתי שמשהו חסר לי. מבחינתי משהו כבר לא היה שלם עבורי במערכת החינוך, היה לי קשה עם הפדגוגיה, המרדף אחרי הציונים, היה לי קשה לראות את הילדים שכל כך אהבתי כציונים, אחרי הכל הגעתי לחינוך כדי לגעת בנשמות הצעירות ופתאום הרגשתי והבנתי שזה לא קורה במאת האחוזים. צר לי אבל אני לא מאמינה בזה שילד צריך לקבל תעודה עד כתה ו'. אני בטח ובטח שלא בעד טקסי ההצטיינות, ושלא יישמע שאני נגד מערכת החינוך, ממש לא,  אני פתאום לא הייתי שם. אחרי ההרצאה של המנטור נפל אצל לי האסימון: "הוא פשוט גרם לי להבין שאני חייבת לצאת מאזור הנוחות שלי. אזור הנוחות גורם לנו להישאר בבינוניות. ביום שהתחלתי לקום בבוקר בלי אנרגיה או להגיע הביתה מעוכה, הבנתי שמשהו בי חייב להשתנות. התאהבתי בקטע של האימון והחלטתי ללמוד את התחום. אבל שיהיה ברור, שינוי לא קורה בבום וזהו, זה לא משהו שקורה ביום אחד, אלא בצעדים קטנים, בייבי סטפס, כמו שאנחנו קוראים לזה בשפה המקצועית. אז במקביל לחינוך כתה למדתי במשך שנה אימון למבוגרים, התחלתי גם התמחות לילדים ונוער שם כבר עשיתי התנסות על הילדים שלי בכתה. חילקתי 30 ילדים לזוגות וילד אחד היה מאמן את הילד השני. ילדים בכתה ה' שואלים אחד את השני: "זה משרת אותך?", "אתה מסוגל לצאת לשינוי?", היא מחייכת בגאווה, "ואני מסתכלת עליהם ומתמוגגת ומבינה עד כמה כל התחום הזה של האימון חייב להיכנס לבתי הספר כדי לשרת את הילדים ולחזק אותם".

 

השינוי קיים בתוכנו


אני מנסה להבין מה זה בעצם אימון ולמה אנחנו לא יכולים לאמן את עצמנו ולי צוחקת: "כל אחד יכול להתחיל דיאטה בדיוק כמו שכל אחד יכול להתחיל לעשות ספורט, אבל אם נבדוק לרגע כמה אנשים הצליחו לעשות את הדיאטה כשהם חברו לאיש מקצוע שהנחה והוביל אותם, ממש כמו אנשים שהתחילו לעשות ספורט לבדם, לעומת אנשים שעושים את זה עם איש מקצוע, נגלה שיותר אנשים הצליחו עם ההנחייה הנכונה. ממש כמו בספורט וכמו בדיאטה, המאמן לא יכול לעשות את זה במקום המתאמן, הוא נותן כלים, הנחיות והמתאמן עושה את זה בעצמו. בדיוק זה העניין באימון אישי. אימון זה המרחב לשינוי. כל התשובות נמצאות אצל המתאמן, כל אחד עמוק בתוכו יודע מה באמת טוב בשבילו ועדיין עם המאמן האישי הוא יצליח לעשות את זה. אני לא עושה הוקוס פוקוס ובום, הבן אדם משנה את החיים שלו, בדרכים המיוחדות של האימון אתה גורם לבן אדם להבין מה באמת טוב לו, מה הוא רוצה, והוא ורק הוא מקבל את ההחלטה לעשות שינוי. אני רק גורמת למתאמן להגיע למסקנות שטובות עבורו. באימון עוצרים לרגע ומסתכלים על מה קיים והאם את זה אנחנו באמת רוצים: הורות, זוגיות, התחום האישי, קריירה. אדם יכול ללכת לחדר כושר, לעמוד מהצד ולהסתכל או להתאמן. אם הוא בוחר להתאמן יהיו לו תוצאות, ממש כמו שבן אדם מגיע לרגע בחיים בו הוא רוצה לעשות שינוי". לי עוצרת את שטף ההסברים ומדגישה: "אני לא מטפלת, אני מאמנת ויש בזה הרבה הבדל.  אני לא יכולה לטפל במישהו שמגיע אלי במצב של דיכאון קליני עם קושי תפקודי, מבחינתי זה מאוחר מידי, במצב כזה הוא צריך טיפול. 
כשאתה מגיע לאימון אתה חייב להגיע במצב של מסוגלות, לקבל החלטות, לעשות. אימון מבחינתי הוא שפה. אנחנו לומדים לדבר בתודעת השפע. לא לומר מילים שמורידות אותנו. אנשים קמים בבוקר ואומרים לעצמם אוף עוד יום, ככה גם יראה היום שלהם. אבל אם תתעורר בבוקר ותגיד תודה רבה ליקום, אני יוצאת ליום חדש בשמחה ואהבה, בדיוק ככה ייראה היום שלך".

 

אימון זה המרחב לשינוי. כל התשובות נמצאות אצל המתאמן, כל אחד עמוק בתוכו יודע מה באמת טוב בשבילו ועדיין עם המאמן האישי הוא יצליח לעשות את זה ● צילום: לירן יוחאי

 

לא צריך 80 אלף מפגשים כדי לשנות בן אדם?
לי צוחקת: "האימון נחשב לתהליך קצר טווח שבו מטמיעים הרגלים חדשים. אצל מבוגרים זה בין 2-10 מפגשים ואצל ילדים צריך בסביבות ה – 15 מפגשים. מפגש אחד בשבוע ובשאר ימות השבוע מתרגלים משימות שאני נותנת. בטח שמתרגלים, אמרנו שזה לא בום וזהו".
כשלי זיהתה שהאימון עובד יפה ומצליח לשנות, היא ביקשה לצאת לשנת חל"ת. "את מבינה, אתה לא אומר ישר יאללה ביי וממשיך הלאה. צעדים קטנים כבר אמרנו? התחלתי לקבל אנשים בדירת הנופש שלנו לפרקטיקום וראיתי שאני באמת אוהבת את זה ומתחברת. זמן קצר אחרי האחד על אחד פתחתי סדנאות ל6-7 נשים. העברתי אותן בין השאר העצמה נשית". נכון לעכשיו היא חזק בעניינים. אוהבת לא רק את מה שהיא עושה, אלא בעיקר מתמכרת לתוצאות שהיא רואה לנגד עיניה. היא מצידה מתכוונת להאריך את החל"ת עד מתי שמותר לה, ומבחינתה תחזור למערכת רק כמאמנת, "כי אני מאמינה מאוד בחשיבות הכלי הזה לילדים. מאמינה שחייבים להעביר את הכלים למורים כדי שיידעו מה לעשות ואיך להוביל את הילדים נכון. ילד בכתה א' לא יודע על מה יש לו להודות. ברגע שאתה משנה את התפיסה הזו כבר מגיל צעיר, ילד רואה את החיים אחרת. הרעיון הוא להיות בתודעת שפע ולצאת לפעולה".

 

לא מספיק לומר, צריך לעשות


עם כל הכבוד לשינוי תפיסה, לי מדגישה את הצורך בעשייה: "זה לא מספיק לקום בבוקר, לומר תודה על מה שיש ואיזה יום יפה ולהישאר לשבת על הספה", היא מחייכת, "צריך לקום ולעשות. באימון אנחנו לא משנים את הבעל ואת הילדים אלא את עצמנו והכל תוך כדי תזוזה. שינוי תפיסה ועשייה".
אחרי שהעבירה את סדנאות הנשים לי הבינה שיש הרבה צורך באימון גם בתחום הזוגי ועברה התמחות בנושא הזוגיות. "אז היום אני מאמנת את הגבר או את האשה וזה עוזר. או שמבינים שזה לא זה או שמצליחים לשנות. הרבה זוגות מספרים שזה ממש עזר. כמובן, לא במצב של קרייסס, אבל כשגבר או אשה מגיעים הם מבינים שהם צריכים לשחרר את האגו, להירגע, לא להסיק מסקנות אלא ללמוד לדבר, דברים עוזרים. ברגע שצד אחד משתנה, זה פותח את הדרך לשינוי גם אצל הצד השני".

ואיך זה השפיע עלייך?
"אומרים לי תמיד- את היית חיובית, אבל זה לא נכון. עד היום אני ממשיכה לעבוד על עצמי. זה מצריך תירגול, אימון עצמי, גם אני כמו כולם נופלת לפעמים לזה שאני שוכחת להודות על מה שיש. דברים לגמרי לא ברורים מאליהם. פעם יציאה למסעדה הייתה בגדר אוקיי אז היינו במסעדה, היום אני יודעת להעריך את זה אחרת. אני מסתכלת על התקשורת עם בעלי ועל כל מה שמסביב שלגמרי לא מובן מאליו. אז כן, שיניתי את התפיסה, הרי בסופו של יום הרעיון היה להעביר את מה שטוב לי גם לאחרים. היום אני מעריכה כל דבר קטן. למדתי ליהנות מהדרך ולא רק מהתוצאה, הייתי רצה אחרי עצמי והיום אני מזכירה לעצמי שאין מה למהר וגם הדרך מהנה. היום אני רוצה למלא אולמות בבית ציוני אמריקה כמו אלון אולמן, אבל אני יודעת לעצור, לנשום לרגע ולומר לעצמי רגע לאן את ממהרת, תיהני בינתיים מהאחת על אחד".

ואיך זה שינה את הקשר שלך עם הסובבים אותך?
"זה שינה את מערכות היחסים שלי עם האנשים שהם הכי קרובים אלי, בעלי, הילדים, ההורים, האחים, אני כבר לא במקום הביקורתי והשיפוטי אלא יותר במקום של לבחון כל דבר וכן, גם לדעת לומר לא. התקשורת הבינאישית ומערכות היחסים הפכו לבריאות יותר. אני מרגישה שגדלתי בתפיסה בכמה שנים, בראייה של האחר. אין עוד פרשנויות, אני כבר לא שואלת למה, זו שאלה שלא מובילה לשום מקום, הפסקתי עם ההלקאה העצמית. היום אני יודעת לומר לעצמי עשית כמיטב יכולתך. אני מבינה היום שיש קשיים וזה בסדר, זו הדרך. מצד שני לא הכל קשה וסוף העולם. שיניתי לעצמי לגמרי את התפסיה בחיים וכתוצאה מזה הכל סביבי השתפר. אני מתעוררת בכייף בבוקר, מחכה לפגוש את המתאמנים שלי, מלווה אותם במהלך השבוע ובכל פעם שאני נפגשת עם מתאמן אני מרגישה שהוא משקף לי משהו נוסף שאני צריכה לעבוד על עצמי. היום החיים מחייכים אלי. כל החיים ידעתי שהייעוד שלי הוא לגעת בנשמות והיום אני עושה את זה".

איזה שינוי עובר ילד כתוצאה מאימון?
"ילד שמגיע לאימון ולא מסוגל לומר דבר טוב על עצמו או דבר טוב שקרה לו לאט לאט נפתח למצב חדש ומבין שהרבה דברים קורים לו ושהוא מאמין בעצמו. הוא מסיים אימון עם רשימה של 70- 80 דברים טובים שיש בו, כמה יכולות ומסוגלויות יש לו שהוא ביום יום הוא לא חושב עליהן ואף אחד גם לא אומר לו. ופתאום הוא עובר תהליך שבו הוא נפתח ליכולות שלו, שהוא מסוגל, יכול, חכם, אהוב, וואו אלו שינויים מרגשים שכשהם קורים אני מבינה שאני את שלי עשיתי".

בן אדם עם שתי רגליים על הקרקע יכול לעבור את זה?
לי צוחקת: "אני הכי בן אדם עם שתי רגליים על הקרקע. זה ההבדל בין טטא הילינג למשל לבין האימון שהוא מאוד כאן ועכשיו. אני לא NLP אבל יש לי כלים בתחום, כשהכיוון של האימון הוא הכי לא רוחני. זה להציב מטרה כאן ועכשיו, לסמן צעדים, לוח חזון. פעם בכמה חודשים אתה צריך לשבת עם עצמך, לומר אוקיי היום אני כאן, מה הצעד הבא ולעשות את זה בצעדים קטנים".
אחרי שצברה את כל הידע שהייתה צריכה, העבירה ועדיין מעבירה מפגשי אימון של אחת על אחד וסדנאות, לאחרונה נכנסה לי גם לתחום ההרצאות. "זה התחיל כשביום האשה האחרון הציעו לי לעשות הרצאה של 10 דקות בנושא האימון. זו הייתה הפעם הראשונה שדיברתי על זה. התלהבתי מהרעיון והבנתי שעם זה אני רוצה להמשיך. בהמשך עשיתי הורות בסלון במסגרת המתנ"ס והבנתי שאני מאוד מתחברת גם למפגשים האלו".

איך גורמים לבן אדם להגיע לאימון?
"אז זהו, שלא גורמים. הוא חייב לרצות לעשות את השינוי בעצמו. זה לא יכול להגיע מאף אחד אחר בסביבה רק מעצמו. האימון הוא לא רק לשמוע אלא להבין ולעשות".

 

"כמעט כולם מפחדים משינוי כשהם מגיעים לאימון, גם אם הם לגמרי יודעים שהם חייבים לעשות את זה בראש ובראשונה למען עצמם. אלו השינויים הקטנים שלומדים לעשות איך להפוך פחד לדחף ובדרך חוגגים הצלחות קטנות“ ● צילום: לירן יוחאי

 

ומה קורה אם מישהו רוצה אבל מפחד משינוי?
"כמעט כולם מפחדים משינוי כשהם מגיעים לאימון, גם אם הם לגמרי יודעים שהם חייבים לעשות את זה בראש ובראשונה למען עצמם. אלו השינויים הקטנים שלומדים לעשות איך להפוך פחד לדחף ובדרך חוגגים הצלחות קטנות. לכולם טוב באזור הנוחות "זה אני", אבל לאט לאט מקלפים קליפות ותוך כדי אימון לומדים לשנות אמונות ותפיסות שגדלנו עליהם. הרבה פעמים יש את הצורך לתת לאחר יותר מלתת לעצמך. ברגע שבן אדם מבין שעם כל הכבוד להכל הוא צריך בראש ובראשונה לאהוב את עצמו כי אז כולם יהנו ממנו יותר, דברים משתנים, וזה בדוק".

מה המסר שלך?
"שבן אדם יבין שהוא אחראי על עצמו ועל החיים שלו. הגענו לעולם הזה לתקופה וכדאי שנמצה את עצמנו על הצד הטוב ביותר מתוך אמונה שאנחנו יכולים להכתיב לעצמנו את המציאות. שנעשה את הכי טוב שאנחנו יכולים בחיים האלו, הכל תחום, כדי להפוך לגרסה המוצלחת והטובה ביותר של עצמנו".

איפה את בעוד 10 שנים?
"בעזרת השם פורצת את גבולות אילת, מעבירה באולמות גדולים את המסר, מעבירה סדנאות והרצאות. הרצון הגדול הוא להעביר את המסר שהבנתי בעצמי לכמה שיותר אנשים. רואה את עצמי פותחת בית ספר לאימון מגיל צעיר עם הרבה מאמנים שמעבירים לצידי את התורה ואת המסרים החשובים האלו לכמה שיותר אנשים".
 


רוצים להיות מעודכנים 24/7? הצטרפו לקבוצת הווצאפ של חדשות ערב ערב באילת

חדשות אילת והערבה - יום יום באילת

תגובות

הוסף תגובה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה לתנאי השימוש