הפלה מזרחים בכניסה לאירוע באילת וישלם עשרות אלפי שקלים

מפיק של אירוע שהתקיים ביוני 2013 במלון הרודס אילת, יפצה ארבעה תובעים בסך של 13 אלך שקלים כל אחד, וביחד עם הוצאות המשפט שנפסקו לו בסך כולל של 75,000 שקל, לאחר שביהמ"ש מצא כי הפלה אותם לרעה וסירב למכור להם בתחילה כרטיסים לאירוע בשל כך שחשד כי מוצאם מזרחי וכי מדובר ב"ערסים".  כתב התביעה המקורי הוגש על סך של 200,000 שקל. 

"אצלנו אין ערבים בהפקה"

מפסק הדין עולה כי אחד מהתובעים התקשר לפני האירוע למפיק על מנת להזמין חדר במלון עבורו ועבור חבריו, אלא שהלה סירב. במהלך השיחה העיר לו  המפיק  כי שיר ההמתנה שלו בטלפון שהיה שיר מזרחי, מציג אותו ואת חבריו כ"ערסים". בשיחה נוספת עם תובע אחר, אמר: "וואלה אצלנו אין ערבים בהפקה".  בהמשך, לאחר שחיפש אותם בפייסבוק וראה כי יש להם חברים משותפים הסכים לקחת מהם את ההזמנה, אף שבתחילה טען כי אין מקומות פנויים לגברים. 
בעקבות המקרה פנו התובעים לתוכנית הטלוויזיה אורלי וגיא, שפנתה באמצעות כתב אשכנזי להפקה בבקשה לבצע הזמנה לאירוע והכתב קיבל לטענתם תשובה חיובית. לפיכך תבעו הארבעה את המפיק לפי חוק איזור הפליה במוצרים ושירותים והכניסה למקומות בידור.

"מזרחית לא מתאים להפקה"

בקבלה את התביעה, פסקה בשופטת נעם חת מקוב, כי המפיק, גם אם לא היה הבעלים של ההפקה, שימש בה בתפקיד מרכזי ולא היה "סתם עוד יחצן". עוד נפסק כי הסיק מסקנות בנוגע למוצאם של התובעים לאחר ש"הוא שמע שיר מזרחי בהמתנה למענה והחליט שלא מתאים לו לקבל את התובעים לאירוע/ עוד קודם לכן המליץ לתובע 2 להחליף את השיר בהמתנה והסביר זאת במילותיו שלו: "אתה יודע, מזרחי, ערסים, פרחים". כשהתובע ניסה להסביר לו כי הוא בכלל רוסי, השיב לו: "אשכנזי אתה בטוח לא, אוקי?", ובהמשך אמר: "יש לנו סוג אוכלוסייה מסוימת, אנחנו רוצים לשמור את זה ככה". על כך אמרה השופטת: "אין אלא להבין כי מבחינת הנתבע מי ששומע מוסיקה מזרחית מצביע על עצמו כערס ולא מתאים לאירוע שהוא מארגן. מאחר וההזמנה היתה לחמישה, כל החמישה יכולים היו לחוש מופלים על רקע זה". 
השופטת אף הסתמכה על דבריו של הנתבע שהצדק בפני התובע כשאמר לו: "אני לא יכול להיות גזעני אם אני בעצמי מרוקאי.." ובהמשך הוא טוען כי "לפעמים יש אנשים שהטעם שלהם לא מתאים לשלנו, מה זה אומר הטעם?... אנשים שומעים מזרחית לא מתאים להפקה". 
לפיכך נקבע כי "הטעם המוזיקלי היה הדרך של הנתבע לסנן אוכלוסייה ולתייג אותה". השופטת דחתה את הטענה לפיה העובדה כי באירוע נכחו מזרחיים שוללת את טענת ההפליה והבהירה כי די בכך שהתובעים הופלו על רקע זה. 
גם ניסיונו של הנתבע להבין מהתובע האם הוא "אלים", לא מצא חן בעיני ביהמ"ש שהביר כי: "הניסיון של הנתבע להצדיק את התנהלותו בצורך לברר אם התובעים אלימים משום שעליו לוודא שההפקה תהיה בטוחה עבור כלל המשתתפים יכול להיות לגיטימי, אולם אינו יכול להתבסס על איפיון גזעי כפי שלמעשה עשה הנתבע."

התביעה הנגדית נדחית

בסיכומו של דבר דחתה השופטת גם טענות הנתבע כאילו הוטרד על ידי התובעים שטמנו לו "מלכודת משפטית" וכן את הטענה כאילו העובדה שלא הגיעו בסופו של דבר לאירוע מלמדת כי גם יחצנים אחרים לא מכרו להם כרטיסים לאירוע (התובעים טענו כי העדיפו לאחר קבלת הפנים הפוגענית שלא להגיע לאירוע). "אני סבורה כי דבריו של הנתבע עומדים בפני עצמם ולא ניתנים להסבר על ידי קוצר הרוח שלו בשל לכאורה הטרדות של התובעים." נפסק. 
השופטת אף דחתה את התביעה הנגדית שהגיש הנתבע כנגד התובעים, כאילו אלה הטרידו אותו ואיימו עליו. 
עם זאת, לא מצאה השופטת מקום לפסוק את מלוא הסכום שניתן לתביעה לפי החוק, שכן הפגיעה "נעשתה במסגרת שיחה פרטית ולא בפרהסיה", וכן משום שהנתבע הוא אדם פרטי ולא תאגיד רב עוצמה וכן משום שבסופו של דבר הוא כן הסכים לקבל מהם הזמנה והם ככל הנראה היו אלו שבחרו שלא להגיע לאירוע, שעה שלו היו מגיעים אליו סביר שפגיעתם היתה מתקהה. לפיכך חייבה אותו בתשלום סך של 13 אלף שקל לכל אחד מארבעת התובעים ובסך הכל ב-39,000 שקל וכן בסך של 33,000 שקל שכ"ט בתוספת 3,000 שקל 

רוצים להיות מעודכנים 24/7? הצטרפו לקבוצת הווצאפ של חדשות ערב ערב באילת

חדשות אילת והערבה - יום יום באילת