למרות החיבור ללהט''בים אילת נותרת ללא שינוי ב''מדד החופש''

מאת: ניר אמיתי ● צילום: ● 31/12/2021 13:02 ● ערב ערב 3049
אילת נשארת השנה במקום ה-10 במדד ורושמת הישג בתחום קהילת הלהט''ב, לאחר שלראשונה העירייה השתתפה בהפקת אירועים לקהילה בחודש הגאווה ופרסמה אותם ● למרות המסחר והתחבורה הציבורית החלקית בסופי השבוע, העיר לא מקדמת די פלורליזם, אינה מציינת את הנובי גוד ואינה מקיימת אירועים בשיתוף קהילות שאינן אורתודוקסיות
למרות החיבור ללהט''בים אילת  נותרת ללא שינוי ב''מדד החופש''
התחבורה הציבורית בשבתות באילת יוצאת משדה רמון ומסתיימת באזורי התיירות ● צילום: דוברות עיריית אילת

"שיפור קל בציון שמקבלת העיר אילת ב"מדד החוש" שמפרסמת תנועת "ישראל חופשית", שעלה מ-51% ב-2020 ל-54% ב-2021. עם זאת אילת ניצבת מעל הממוצע הארצי שעומד על 38.8%.

 

שגרה בחסות הקורונה


מדד החופש העירוני" שייסדה תנועת "ישראל חופשית", נערך זו השנה הרביעית, ומתפרסם לראשונה תחת הרכב קואליציוני שעשוי לבצע שינויים מרחיקי לכת בתחום דת ומדינה. לצד שורת הצעדים שכבר נעשים, מהרפורמה בכשרות, הכוונות לשנות את מערך הגיור, ודרך ביטול של קורס הכשרה לשירות המדינה בהפרדה מגדרית - הדרך ארוכה עד ליישום גורף של נישואים אזרחיים והפעלה של התחבורה הציבורית בשבת.
2021 עמדה עדיין בסימן הקורונה, אך היציאה המדורגת מהסגרים ומההגבלות אפשרה לחדש את המסחר והפנאי, יחד עם שגרת לימודים קצת יותר מסודרת. כך שבו לחיינו, לפחות בחלק מהערים, התחבורה הציבורית בשבת, מצעדי הגאווה, שיעורי הדת בכיתות, שעות הרחצה הנפרדות והאירועים בהפרדה במרחב הציבורי. 
מדד החופש העירוני התרחב השנה ובודק את מידת החופש ממנה נהנים תושביהן של 31 ערים בישראל. סעיף חדש נוסף למדד שכולל השנה 11 קטגוריות, שאלת הנישואים האזרחיים - כרישום זוגיות בעירייה מבלי לעבור ברבנות.
המדד בחן כל עיר באחת עשרה קטגוריות, ונערך בפיקוחו האקדמי של פרופ' עמית שכטר ובהובלתו של החוקר ארן רונדל, כאשר כל קטגוריה קיבלה משקל במדד הכללי בהתאם לזה שהציבור ייחס לה בסקר שנערך על ידי ד"ר חגי אלקיים-שלם, שהנו סוקר ופסיכולוג פוליטי. המדד בוחן וממפה את מידת החופש שמאפשרות הערים הגדולות בישראל לתושביהן, ודירג אותן - מהעיר החופשית ביותר ועד לעיר השמרנית ביותר.

 

אז היכן ממוקמת אילת?


אילת נשארת יציבה במקום ה-10 (מתוך 31) במדד החופש העירוני עם ציון של 54%, ובכך עקפה את אחת הערים הגדולות - חיפה, שממוקמת במקום ה-11. מדובר בשיפור של 3% לעומת שנה שעברה, אז עמד הציון של אילת במדד החופש העירוני על 51%. 
באילת קיימים מסחר ותחבורה ציבורית בסופי השבוע ורק באזורי התיירות, אך למרות כל אלו העיר לא מקדמת מספיק פלורליזם, אינה מציינת את הנובי גוד ואינה מקיימת אירועים בשיתוף קהילות שאינן אורתודוקסיות. יש לציין כי, בקטגורית תקציבי דת, אילת לא קיבלה ניקוד כלל מאחר שלדברי מחברי הדוח, היא לא פרסמה את התקציב השנתי באופן פומבי. עם זאת, מבדיקה שערך 'ערב ערב' באתר העירייה נמצא כי ספר התקציב ל2021 מפורסם בו וכי בסעיף שירותי דת, תוקצבה המועצה הדתית בעיר בסכום של 4.1 מיליון שקל. בשנת 2019 תוקצבה המועצה הדתית בסכום של 4.8 מיליון שקל, וב-2018 ב-4.5 מיליון שקל, כך שמדובר בקיטון בתקציבה.

 

לראשונה תקציב בגובה 240 אלף שקל עבור פעילות להט"בית - מחזיקת התיק הגאה יערית סיטבון אבוטבול

 

מרימים ללהט"ב


בתחום קהילת הלהט"ב, אילת רושמת הישג כשלראשונה הרימה אירוע גאווה, הקימה וועדה ציבורית ואף שוקלת "תו גאה" בעסקים מקומיים וחוף גאה ראשון בים האדום. עם זאת, בנושא של נישואים אזרחיים, לאילת יש עוד הרבה מה ללמוד מערים כמו תל אביב, גבעתיים, רמת גן, ראשון לציון וכפר סבא שכבר מאפשרות לזוגות, ובכלל זה מאותו מין, להירשם בעירייה ולהבטיח לעצמם את כלל ההטבות והשירותים המגיעים לזוגות נשואים.
הציון הממוצע של הערים במדד החופש העירוני עמד השנה על 38.8%. כאשר את המקום הראשון לקחה העיר גבעתיים עם ציון של 76% ובכך  הפכה לעיר החופשית בישראל. תל אביב במקום השני עם 75% והרצליה, שהייתה במקום הראשון בשנה שעברה צנחה למקום ה-5 עם 67%. העיר הכי פחות חופשית בישראל, לפי המדד, היא ביתר עלית עם ציון 0  ואחריה בתור בני ברק, מודיעין עילית, בית שמש, רמלה ודימונה.

מנכ"ל תנועת ישראל חופשית אוקי קידר: “מדד החופש העירוני של ישראל חופשית מוכיח זו השנה הרביעית ברציפות שראשי ערים אמיצים ונחושים יכולים לקדם מדיניות ליברלית בעיר שלהם, ומחלק שוב את נבחרי הציבור לכאלו שעושים וכאלו שמתרצים. בשנים האחרונות שבהן פרסמנו את המדד, ראינו כיצד העיריות נכנסו לוואקום שהשאירה מאחוריה ממשלה שמרנית שנשלטה על ידי גורמים דתיים קיצוניים, ודווקא אל מול ממשלת השינוי, ניתן לצפות מהעיריות להיות אמיצות יותר, אך גם מהממשלה לא להתמכר לקידום נושאים רק על ידי העיריות, ולקיחת אחריות נרחבת בעצמה". 
"את מה שעשו הרשויות המקומיות בתחבורה הציבורית צריכה היום לעשות הממשלה. כך גם הקיצוץ הנדרש בתקציבי המועצות הדתיות, הפיקוח על כניסת עמותות דתיות לבתי ספר והיעדר מובהק של תמיכה בקהילות דתיות ליברליות, נוגע לרמה המקומית אך לא יכול להיעצר רק שם."
"הגיע הזמן שהממשלה תלמד מהרשויות שלפני שלוש שנים לקחו על עצמן לעשות תחבורה ציבורית בשבת ושינויים נוספים, ולא תותיר אותן לבדן על המגרש. הגיע הזמן לשינויים מאסיביים במיסוד הזוגיות של כל הזוגות בישראל, לא רק ברישום בעירייה אלא גם בממשלה, לתחבורה ציבורית שאינה מוגבלת לאוטובוסים אלא גם לרכבת ולרכבת הקלה, למניעה מוחלטת של ההפרדה המגדרית במרחב הציבורי ולתמיכה תקציבית וציבורית בקהילת הלהט"ב בכל עיר וישוב. מי שרוצה להוביל את הציבור צריך גם לדעת להקשיב לו, לראות את הדרישה הציבורית הענקית לשינויים האלו, ולא לפחד מצעקות האופוזיציה, העירונית או הלאומית"', נכתב בדוח.


רוצים להיות מעודכנים 24/7? הצטרפו לקבוצת הווצאפ של חדשות ערב ערב באילת

חדשות אילת והערבה - יום יום באילת

תגובות

הוסף תגובה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה לתנאי השימוש