שבויות בטרמינל

קבוצת הפייסבוק אילת AIR הפכה זה מכבר לספר התלונות של תושבי אילת נגד חברות התעופה. לא תמצאו כאן תלונות סרק ובכיינות יתר, אלא מי שרוצה להבין על מה באמת המהומה, די לו להיכנס לקבוצה, לקרוא את הסיפורים האבסורדיים מולם נאלצים להתמודד ביום יום תושבי אילת, ולהבין איך זה שביום בהיר אחד החליטו שתי נשים שבאמת לא משעמם להן בחיים, להרים את הכפפה ולצאת סוף סוף למאבק המתבקש מול חברות התעופה. לא ממקום של כסף, תחרות או יומרות כאלו ואחרות, אלא דווקא מהמקום הכי טבעי של תושבי אילת שבסך הכל מבקשים שעורק התחבורה הראשי שלהם למרכז הארץ לא יהפוך לסיוט. תושבים שבסך הכל מבקשים לקבל את היחס שמגיע להם על תקן לקוחות ששולחים יד לכיס ומשלמים, תושבים שנחשבים לצרכנים עם זכויות, אלא שמשום מה, כשהתלונות מגיעות לחברות התעופה זכויות הצרכן של התושבים האילתים נעלמות.

"מונופול ענק שמשתמש בכוח שלו בצורה בלתי הוגנת“

ביום יום משמשת סוזי שרם כהן כמרצה באוניברסיטת בן גוריון ומורה בבית הספר התיכון בגין בעיר, אוטוטו מסיימת דוקטורט בכלכלה. אפי כהן זוהר משמשת ביום יום כמנהלת שיווק במרכז אבן אילת וצלמת בכל רמ"ח איבריה. ביום בהיר אחד החליטו השתיים, שמגדירות עצמן כנשים עסוקות במלוא מובן המילה, שאי אפשר עוד רק לצקצק בלשון ולהתלונן על חברות התעופה בעיר, אלא הגיע זמן להתאחד ולעשות. תחת דף הפייסבוק אילת AIR הן התחילו לאסוף את כל מה שתושבי אילת יכולים לספר על חברות התעופה ואפילו הן הופתעו לגלות עד כמה רומסות חברות התעופה הגדולות את התושבים הקטנים.

אפי: "כשמכרה שלי חלתה ונאלצה לעלות לטיפולים במרכז, רק אז הבנתי מה מצריך יום טיפולים כזה מחולה. החל מלהתעורר בשעה 5:30 לפנות בוקר ועד החזרה בשעה 22:00 בלילה. אבל הקשה מכל הוא הסיוט שעובר בדרך מול חברות התעופה- העיכובים, האיחורים, הדחיות והעובדה שכשאתה מקבל שעת טיסה זה בדרך כלל בגדר המלצה בלבד, כי כמעט אף פעם טיסות לא יוצאות בזמן".

סוזי: "ישנה תחושה שבחברות התעופה ארקיע וישראייר מסתכלים כל הזמן על הטסים לאילת ומאילת כאילךו הם בנופש. אז לא יקרה כלום אם הם יאחרו קצת, אבל מעבר לנופשים שמגיעים לעיר ואולי בעיקר, מדובר כאן בתושבים של עיר במדינת ישראל שחייבת להתנהל אף על פי ולמרות המרחק. כשאתה נחשף לכל כך הרבה אנשים שתלויים בטיסות האלו כדי לקיים את פעילות העיר, אתה נחרד להבין מה כל עיכוב כזה גורם. אם זה רופאים שלא מגיעים בזמן למטופלים שלהם באילת שממתינים להם, אם אלו מרצים באוניברסיטה שמאחרים שלא באשמתם ופוגעים בסטודנטים, שחקנים בדרך להופעות ובעצם מה לא? ואתה מוצא את עצמך כאזרח הקטן שעומד חסר אונים מול מונופול ענק שמשתמש בכוח שלו בצורה בלתי הוגנת".

מאיחורים ועד דחיות על חשבון הלקוח

מתוך דף הפסייבוק: "יאוש. שדה רמון. כרגע עשרות משפחות, ילדים ואני. עיכוב בטיסה שאמורה להמריא ב – 21:00 לשעה 23:00 והמילה האחרונה לא נאמרה. עד מתי ישפילו אותנו?"...

"מחייה של אילתית. צריכה להגיע צפונה לשירות רפואי. עיכוב (כרגיל) של ארקיע שעה וחצי. אף אחד לא מודיע, לא כורז. לא מעניין את ארקיע כי אנחנו קהל שבוי.....22:15 המראה. ארקיע פשוט מזעזעים ובלתי נסבלים"...

בפוסט אחר מספרת תושבת אילת איך לחצה’ אגב הזמנה באתר, בטעות’ פעמיים על השם. כשהגיעה לדלפק החברה לפני הטיסה היא גילתה להפתעתה שהיא צריכה לשלם על זה קנס. "למה צריך לקנוס אותנו על דבר כזה ולנו אין ברירה אלא לשלם?", היא תוהה ולא שוכחת לציין שהיא בעצם לא מבינה למה צריכים לטוס בתנאים כאלו אם אפשר היום לעלות על אוטובוס מפנק ונוח ולהגיע למרכז בלי כל הטירטורים האלו...

בפוסט אחר מגוללת תושבת אילת זועמת את קורותיה בנתב"ג, משם הייתה אמורה לחזור הביתה בשעה 20:00. בשעה 22:00 עדיין הופיע על הצג שיש עיכוב בטיסה. לדבריה, במקום היו קשישים וילדים שבסך הכל ביקשו להגיע הביתה וביקשו להבין מה קורה, רק אז סיפרו להם שהעובד שמסיע את המדרגות למטוס נכנס בטעות במטוס ומתקנים. מכאן ועד לשעה 23:15 עברו הנוסעים המתנה ארוכה ומורטת עצבים. רעבים, עייפים כשאפילו כוס קפה לא הוצעה להם. כותבת הפוסט מתארת איך הם חוו צעקות מצד אנשי הקרקע כשרק ביקשו להבין מה קורה ואיומים שיזמינו להם משטרה. "הגענו הביתה בשעה 01:00 בלילה, מה יהיה? האם זה היחס שמגיע לנו תושבי אילת? כל כך הרבה פעמים עיכבו אותנו בטיסות. במקום להגיע אחרי שעה מגיעים ב01:00 בלילה?".....

תוסיפו לכל אלו טענות על כך שאין מענה טלפוני, סיפורים על כך שהחברה כבר מעדכנת על שינוי במועד הטיסות, אבל כשאתה מגלה כי בגלל השינוי אתה עלול לפספס את המטרה לשמה אתה עולה למרכז ומבקש לבטל את הטיסה, אתה צריך לשלם דמי ביטול ועוד כהנה וכהנה סיפורים שלא משאירים מקום לספקות- תושבי אילת סובלים.

למעלה מאלף חברים

לא בכדי בחרו סוזי ואפי להגדיר את המצב של תושבי אילת מול חברות התעופה כ"שבויים בטרמינל".

אפי: "על כל טעות שעשית בהזמנה אתה נענש כאילו חזרנו אחורנית 80 שנה. אפילו בחברת התעופה הטורקית אפשר לשנות הזמנה. איך יכול להיות שלקוח מנסה לתפוס את חברת התעופה בטלפון שלושה ימים ולא מצליח וכשהוא כבר מצליח אבל עבר מועד הביטול, מחייבים אותו בתשלום? יש כל כך הרבה סיפורים אבסורדים מכעיסים שבכל פעם שאני מדברת על זה, אני לא מצליחה להבין איך כל זה קורה לתושבים, ובשורה התחתונה חוץ מלקטר כולם שותקים וסובלים. מאז שפתחנו את הקבוצה כל בן אדם שני עוצר אותי ברחוב ואומר לי יופי, כמה שזה חשוב, אבל אפילו שיתוף של הפוסטים או לייק הם לא עושים".

מאז שקבוצת הפייסבוק נפתחה כבר חברים בה קצת מעל 1,000 איש. השאיפה של סוזי ואפי ולהגיע כמובן לכמה שיותר חברים על מנת להגדיל את הכוח של הקבוצה והתהודה.

סוזי: "מרגע שהחלטנו שדי, אנחנו לא שותקות יותר ונגרום גם לתושבים אחרים לא לשתוק, ביקשנו מהתושבים לשתף ולתעד כל בעיה וכל מקרה וכולם מעלים פוסטים על מנת להציף פעם אחת ולתמיד את הנושא הכאוב. אנחנו מקבלות מאות תלונות מגוונות וקשות שמעידות באופן חד משמעי על פגיעה באיכות החיים של התושבים בעיר. ושוב, אנחנו לא מגיעים לאילת כדי לנפוש בה ולא, אין לנו את כל הזמן שבעולם, אנחנו התושבים מגיעים לעיר בה אנחנו חיים, או יוצאים ממנה כצורך מחייה. אנחנו לא מבקשים בקשות בשמיים- לבקש שאם יש איחור יודיעו בזמן זו לא בקשה גדולה. את יודעת כמה פעמים ברור לנו שהם יודעים על העיכוב כמה שעות קודם אבל מעדכנים את הנוסעים רק כשהם כבר ירדו לרחבת ההמתנה לטיסה? למה לא לשלוח מסרון עם הודעה שהטיסה מאחרת בכמה שעות ושהנוסעים יגיעו מאוחר יותר? איך יתכן שההזמנות זמינות וכשיש לך ביטול לך תמצא עם מי לדבר? לבקש מענה זה מוגזם? לבקש יחס? והעצוב זה שכולם מודעים לבעיות האלו, מכירים אותן וחוו אותן על בשרם ועדיין הבעיה קיימת ואפילו מתעצמת".

"אין דין ואין דיין"

אפי: "כשמדברים על שירות יש תנאים בסיסיים שמגיעים ללקוח. יש תנאים בהם חברות מחויבות לענות תוך פרק זמן מסוים, מחויבות להחזיר כספים תוך פרק זמן, בן אדם שילם יש לו זכויות ובמקרה של חברות התעופה נדמה שהכללים שונים ואין דין ואין דיין. ושלא יובן לא נכון, התלונות הן כנגד שתי חברות התעופה שעושות מול הנוסעים שלהן כל מה שהן רק רוצות והעולם שותק. הרי ברור שכשטיסת הבוקר מאחרת ולך תבין איך זה שכבר על הבוקר יש איחורים, כל לוח השעות בהמשך היום ישתנה. למה לא מודיעים ללקוחות בזמן? למה מחזיקים אותנו שבויים בטרמינל בלי שקיפות. יש המון מצבים אבסורדים שמתרחשים על גב התושבים, דברים שלא יכולים לקרות בעיר שאמורה לתפקד".

הממשלה חייבת להתערב

סוזי: "כאן אמורים להיכנס לתמונה עניינים רגולטוריים. אנחנו חייבים את עזרת הממשלה כדי לשנות. לא יתכן הרי שיש עיר במדינת ישראל ששתי חברות תעופה מנהלות אותה ואת סדרי החיים שלה. הממשלה חייבת להיות מעורבת לדוגמה בשעות הטיסות בבוקר, לקבוע עבור החברות באיזה שעה בבוקר הן יתחילו לטוס ובאיזה שעה יסיימו. לקבוע מועדי טיסות קבועים וסנקציות במקרה של איחורים ואם אין מספיק טיסות ביום כי לטענת החברות אין הצדקה כלכלית לכך, שהממשלה תדאג לסבסד את הטיסות, שכן תושבי אילת לא יכולים להיות עוד הפקר רק כי הם גרים בקצה המדינה".

אז מה עושים? אני תוהה

סוזי: "מחאה ציבורית ולחץ ציבורי עוזרים בדרך כלל. לצערי מאז ומתמיד לא הצלחנו כאילתים לצאת לרחובות אבל פגיעה כלכלית יכולה לעזור ואם לא נקבל מענה הולם לא נשלול את האפשרות לצאת בתביעות ייצוגיות נגד חברות התעופה. אולי כשזה יגיע להן לכיס דברים ישתנו. איך יתכן שאנחנו נפגעים כלכלית והן לא?".

אפי: "יש כאן עניין של ביצה ותרנגולת. לא מעט אילתים כבר הרימו ידיים ומעדיפים שלא לטוס. זה מקטין מבחינת החברות את הכדאיות הכלכלית להוספת טיסות והאילתים נפגעים. לא יכול היות שאין לנו מענה הולם להגיע למרכז".

סוזי: "הכוונה שלנו לפנות למנכ"ל משרד התחבורה, לשרים, למועצה לצרכנות, לכל גורם שיכול לעזור בעמדת לחץ. אנחנו צריכים כל עזרה של גוף שעוסק במתן שירותים הוגנים לאזרחים במדינה ולשנות באמצעות חקיקה. הגיע הזמן שקופות החולים לא יקבעו למבוטחים עם איזה חברת תעופה לטוס כדי שאפשרי יהיה לקבוע טיסות על פי הצורך. אילת נתפסת כעיר מוחלשת וחברות התעופה מנצלות את האדישות האילתית ואת זה שמי שחייב לטוס ישתוק ויספוג את הבעיות בשקט ואף אחד לא ייצא לרחובות".

לאחרונה הייתן אצל ראש העירייה, מה שמעתן ממנו?

סוזי: "הוא נשמע מאוד על זה, נשמע כאילו הוא מדבר עם כולם כל הזמן וכאילו לחץ ציבורי יעזור לו לקבל רוח גבית ועדיין לא שמענו ממנו משהו משמעותי. התחושה היא שאם זה לא יבוא מאתנו שום דבר לא באמת יקרה".

אפי: "ואת יודעת מה הכי מצחיק? שאנחנו עדיין לא מדברות בכלל על מחירי הטיסות ועל זה שחייבים להישאר לילה כי אין טיסות בזמנים שצריך".

סוזי: "מה אנחנו מבקשות? שטיסות ייצאו בזמן? שיענו לטלפון כדי שניתן יהיה לדחות טיסות או לבטלן? דובר על כך שבדצמבר יהיו טיסות בוקר מוקדמות של ארקיע. אנשי החברה בכלל לא מודעים לזה (החל מיום ג' השבוע הודיעה החברה כי תשיב את טיסת הבוקר שלה – מ.ל.ד). כבר היום ישנם נתונים שמצביעים על כך שישנה ירידה חדה בכמות האילתים שטסים, זו לא המטרה שלנו כי אנחנו חייבים את הטיסות. המטרה שיהיה שירות, שיהיו טיסות על פי הצרכים ושיהיה עם מי לדבר ולא רק מי שייקח מאתנו את הכסף".

שתיכן נשים עסוקות מאיפה הזמן להתעסק עם זה?

סוזי צוחקת: "יש לי כל כך הרבה דברים על הראש אבל בשלב מסוים ישנה ההבנה שאם אתה לא תעשה את זה, מי יעשה?".

אפי: "כשצריכים מוצאים זמן לכל דבר וזה בדמנו".

ואם הקבוצה לא תתרומם, תרימו ידיים גם אתן?

אפי: "אוי ואבוי, לא".

סוזי: "בסוף זה יגרום לי להיכנס לפוליטיקה. הקושי בכל פינה בחינוך, בבריאות בתעופה, כל כך הרבה אנשים נכנסים לפוליטיקה כדי לשנות אבל מרגע שהם על הכיסא, שום דבר לא באמת קורה וחבל".

בתגובה לטענות מסרה הילה הרמולין, רונן סמנכ״לית שיווק ומכירות של ישראייר: ״מתחילת משבר הקורונה ישראייר פעלה לשמר את הנתיב האווירי בין אילת למרכז גם בתקופות הקשות ביותר כמו בימי השגרה שקדמו לתקופה זו .החיבור למותג ישראייר טבעי ומבטא את המדיניות של ישראייר לחזק את העיר אילת. אנו קשובים כל העת לצרכים של לקוחותינו ופועלים 24/7 על מנת לתת להם מענה ובכלל זה נמשיך לפעול לחבר את אילת למרכז ולשרת את תושבי העיר״. 

מחברת ארקיע לא נמסרת תגובה עד למועד סגירת הגיליון.
 

רוצים להיות מעודכנים 24/7? הצטרפו לקבוצת הווצאפ של חדשות ערב ערב באילת

חדשות אילת והערבה - יום יום באילת