במסגרת תביעה אזרחית: סגן ראש עיריית אילת סטס דינקין מואשם בעבירות פליליות על חוק הבחירות

מאת: רותם נועם ● 26/11/2021 12:11 ● ערב ערב 3044
סגן ראש עיריית אילת, סטס דינקין, נתבע על ידי ארנון דרעי, מי ששימש בתפקיד בכיר במטה הבחירות של סיעתו ''חוק אילת ביתנו'', להשבת סכום של למעלה מחצי מיליון שקל שניתנו לדינקין במזומן על ידי דרעי כהלוואות למטרת מימון קמפיין הבחירות ● כן טוען דרעי כי דינקין עבר שורת עבירות פליליות על חוקי הבחירות, בין היתר באמצעות זיוף תרומות, והוא תובע בגין העמדתו בסיכון, בשל כך, 300 אלף שקל נוספים ● דינקין מכחיש את קבלת הרוב המוחלט של הכספים, אך אינו מכחיש כי בין הצדדים נוסח הסכם הלוואה שלא נחתם בסופו של יום ● עוד הוא טוען כי מדובר בניסיון סחיטה המונע מרצונו של דרעי להשפיע על שינוי יעוד של קרקע חקלאית בכניסה לאילת, ניסיון בגינו הוגשה תלונה במשטרה
במסגרת תביעה אזרחית: סגן ראש  עיריית אילת סטס דינקין מואשם  בעבירות פליליות על חוק הבחירות
''התובע ניסה להשתמש בנתבע ובתפקידו הציבורי כדי לקדם מטרות עסקיות ועניינים אישיים''. דינקין ● צילום: מתוך עמוד הפייסבוק הרשמי

תביעה שלישית להשבת הלוואה לכאורה ששימשה לצורך מימון קמפיין הבחירות המוניציפאליות באילת ב-2018 מתנהלת בימים אלו בבית המשפט המחוזי בבאר שבע. הפעם, המדובר בתביעה שהגיש ארנון דרעי, כנגד סגן ראש העירייה בשכר, סטס דינקין, על סך למעלה מ-829 אלף שקל, בגין סך מצטבר של למעלה מחצי מיליון שקל הלוואות נטענות, שהועברו לטענת אדרי לדינקין במהלך קמפיין הבחירות של סיעת "חוק אילת ביתנו", בראשה עמד דינקין. דינקין מצדו מכחיש את הטענות (זולת הלוואה קטנה שניתנה מדרעי לרשימה) וטוען לניסיון סחיטה בגינו הגיש תלונה במשטרת אילת.
שתי התביעות האחרות המתנהלות בימים אלו, הן של חברת המועצה לשעבר, עו"ד לימור להב, את חבר המועצה, דובי כהן, להשבת סך של 150 אלף שקל, שלטענתה התחייב להשיב לה במסגרת הלוואה שנטלה היא ממכר אחר שלה, לצרכי מימון מערכת הבחירות, בה חברו השניים לריצה משותפת (בטעות נכתב בעיתון המודפס ההיפך - ר.נ). תביעה נוספת היא זו שהגיש, לאחרונה, ליאור אזולאי, מס' 2 ברשימת "אילת מחשבת מסלול מחדש", כנגד חבר המועצה שלמה ביטון, העומד בראש הסיעה, על סך 198 אלף שקל, אף היא בגין הלוואות נטענות למימון מערכת הבחירות. יצוין כי בין התביעות אין קשר.  

 

בכירי המטה נגד ראש הרשימה


מכתב התביעה עולה כי אדרי ודינקין הכירו באמצעות מכרים משותפים, ביניהם דוד אלקיים, שמעון בן זיקרי, אלי אבוטבול ואחרים ועם הזמן מערכת היחסים ביניהם הפכה קרובה מאוד והתנהלה באמון רב, קבוצה זו התאחדה מאחורי סיעת "חוק אילת ביתנו", ברשותו של דינקין שרצה למועצת העירייה, אך גם הריצה את דינקין לתפקיד ראש העירייה. דרעי ואלקיים אף שימשו לטענת דינקין, בתפקידים בכירים במטה הבחירות של הרשימה. 
על רקע זה, פנה דינקין לאדרי וביקש ממנו להלוות לו כספים למימון מסע הבחירות והלה נעתר לו, אף שהתנה זאת בעריכת הסכם הלוואה כדין. אלא שלטענת אדרי: "הוא נכנע ללחץ של דינקין והמכרים המשותפים ומסר בידו כספים רבים וזאת עוד בטרם עלה בידי הצדדים להגיע לעורך דין על מנת שיערוך את הסכם ההלוואה, שכן הנתבע טען שהוא בלחץ זמנים רב בשל מסע הבחירות". אדרי טוען כי דינקין: "הרגיעו בכל פעם כי אין לו מה לדאוג וכי הוא יחתום על ההסכם בפני עורך דין. עוד התחייב כי כל הכספים ידווחו כנדרש לפי החוק". 
בהמשך, ולאחר שאדרי טוען כי העביר כבר כספים במזומן לידי דינקין, נפגשו השניים אצל עו"ד רהב שניסח עבורם הסכם הלוואה עליו חתם התובע, אך הנתבע ביקש לעיין בו והבטיח לחתום עליו בתוך מספר ימים, אך לא עשה כן בסופו של יום. עובדה זו לא מנעה מאדרי, כך על פי כתב התביעה, להמשיך ולהעביר לידי דינקין כספים רבים על יסוד יחסי האמון שנרקמו ביניהם. אדרי טוען כי אף שאין בין השניים הסכמי הלוואה מסודרים, הרי שהיו עדים ונוכחים רבים וכן ישנן ראיות למכביר על הכספים שהלווה לדינקין. 

 

"דינקין לא דיווח על הכספים שהועברו לידיו"


כך מפרט כתב התביעה שורה של סכומים שהועברו לדינקין על פי הנטען מידי אדרי בסך מצטבר של יותר מ-513 אלף שקל, בכ-13 הזדמנויות שונות. עם סיום מערכת הבחירות, בה הצליחה הסיעה להכניס שני מושבים בלבד למועצת העירייה, דרש אדרי מדינקין כי ישיב לו את כספי ההלוואה ואולם זה התחמק ממנו וכן ממכתב התראה שהוציא לו בנדון ואף לא העביר לידיו ערבות אישית לסכומים כפי שהתחייב. משפנה לחבריו לסיעה של דינקין, טענו אלה כי דינקין מעולם לא דיווח על הכספים שקיבל מידיו.  דרעי טוען כי גילה שחלק מהכספים שמסר בידי דינקין, הופקדו בחשבון הסיעה באמצעות "כביכול "תרומות" מאנשים שונים, בסכומים קטנים, מהם גם אנשים המוכרים היטב לתובע. מבירור שערך התובע עם אותם אנשים, מסתבר שהנתבע מסר להם כספים כל פעם על מנת שיפקידו בחשבון הבנק של הסיעה, כביכול כ"תרומה" ואולם לא מדובר בכספם שלהם. מכאן מבין התובע, כי הנתבע למעשה ביצע תרמית חמורה והפר את חוק הבחירות והנחיות מבקר המדינה, בהצגת מצגים כוזבים של קבלת תרומות, בעוד מדובר בתרומות פקטיביות בסך כולל של 183,702 שקל והכל ע מנת להתחמק מדיווח על ההלוואה שקיבל מהתובע." עוד מאשים דרעי את דינקין כי שילם מכספי מזומן אלו לספקים שונים של הסיעה וכן לעובדים שלה מבלי לדווח על כך כדין. "התנהגות הנתבע כמתואר לעיל, מהווה הפרת חובות חקוקות, וכן עבירות פליליות חמורות של הלבנת הון, העלמת מס, מרמה והפרת אמונים, רישום כוזב במסמכי תאגיד, הפרת חוקי הבחירות, הפרת חוק מימון מפלגות ועוד". 
דרעי מודה בעצמו כי: "אך ברור הוא כי לנתבע אסור היה בשום אופן לקבל "תרומות" או מתנות מהתובע בסכום של 513 אלף שקל, ומכאן ברי", הוא טוען, "כי דובר היה בכספי הלוואה ולא מתנה". עוד הוא טוען כי בידיו עדויות וראיות למכביר המעידות על אופן התנהלותו של הנתבע ושל סיעתו בהפרת חוק הבחירות ונהלי משרד מבקר המדינה.

 

איכון הטלפונים יוכיח קיומן של פגישות בין הצדדים


כך למשל מפרט דרעי, כי בספטמבר 2018 ביקש ממנו דינקין סכום של 150 אלף שקל, ולאחר שהלה סירב להלוות את הסכום ללא הסכם חתום, שכנעו אותו דינקין ואלקיים כי הסכם כזה יערך בקרוב, וכי הסכום יושב לו הן מכספי הפיצויים שהתעתד דינקין לקבל מחברת הוט בה עבד לפני הבחירות והן ממכירה של דירה אחת מתוך שתיים שבבעלותו. על מנת להוכיח אמינות ורצינות, אף העביר דינקין לידי דרעי שני צ'קים ע"ס 75 אלף שקל כל אחד, המשוכים על שם הסיעה ומחשבונה. לאור כך, לווה התובע משותפו לעסקים את הסכום ופרט אותם בצ'יינג והעביר את הסכום בניכוי עמלת הצ'יינג לידי דינקין. 
בתום הבחירות טוען דרעי כי דינקין התרחק ממנו ומשאר המקורבים והתחמק מפניות התובע תוך שהוא מסנן אותו בטלפון, לפיכך, הגיש הפקיד התובע את הצ'קים שהיו ברשותו על שם הסיעה, אך אלה חזרו ללא כיסוי. לאור כך הוציא מכתב התראה בעקבותיו הוגשה התביעה. 
בסיום כתב התביעה מבקש דרעי מביהמ"ש בנוסף לפיצוי הכספי גם צו לקבלת מידע ותדפיסי בנק של הסיעה ושל דינקין, לרבות איכון פלאפונים של התובע, הנתבע מר אלקיים ועוד, וזאת במטרה להוכיח קיומן של פגישות בין הצדדים. כן הוא מבקש לזמן תורמים פיקטיביים כטענתו שיעידו כי לא תרמו בעצמם את הכספים לדינקין. 

 

דינקין: ההלוואה הסתכמה ב-10,000 שקל בלבד


בכתב הגנתו מודה סטניסלב דינקין כי הרשימה נטלה מדרעי הלוואה בגובה 10,000 שקלים במסגרת קמפיין הבחירות ואולם הלוואה זו שנחתמה כדין הושבה לה. כן הוא מודה כי הוא ודרעי דנו באפשרות שדרעי ילווה לרשימה כספים נוספים ולשם כך ניסחו הצדדים הסכם הלוואה אצל עו"ד רהב, ואולם הסכם זה לא נחתם מעולם ולא הועבר בגינו כל סכום. 
עוד טוען דינקין, כי "מדובר בתביעת בדים, שיסודה בניסיון סחיטה של התובע כלפי הנתבע, המכהן כסגן ראש העיר אילת (וכלפי גורמים נוספים בעיר אילת)...עובר להגשת התביעה, התובע ניסה להשתמש בנתבע ובתפקידו הציבורי כדי לקדם מטרות עסקיות ועניינים אישיים (שינוי ייעוד של קרקע חקלאית, דבר שהתובע היה מעוניין בו) משהנתבע דחה את ניסיונותיו אלה על הסף, החל התובע במסע לחצים כבד, על מנת לגרום לנתבע "ליישר קו" עם דרישות התובע. במסגרת זו, אף דרש התובע מהנתבע כי יתפטר מתפקידו (ככל שהנתבע ימשיך לעמוד בסרובו לדרישת התובע) וזאת במטרה לאפשר לתובע להיעזר במחליפו של הנתבע, אשר ייאות יותר (כך קיווה התובע) לשתף פעולה עם דרישות התובע. בגין פעולותיו הפסולות של התובע, אף הוגשה תלונה במשטרת ישראל, הנחקרת בימים אלה." דינקין מכחיש בתוקף כי קיבל לידיו סכומי כסף במזומן מדרעי וטוען כי ההלוואה הנטענת "לא היתה ולא נבראה". דינקין מציין כי התיעה אינה נתמכת ולו בראיה אחת ויחידה המעידה על הטענות ומוכיחה קבלת הלוואות על ידו. "המדובר בתביעת סחיטה, אשר מטרתה להלך אימים על הנתבע לצורך מימוש מטרות התובע, תוך שימוש ברגישותו הפוליטית של הנתבע". דינקין מציין כי עצם הדרישה לפיצוי בגובה 30 אלף שקל במסגרת התביעה בגין חשיפת התובע להליכים פליליים והפרת חוקה החקוקה מעידה על אי הרצינות של התביעה כולה. את שלל הדרישות שהעלה התובע כינה דינקין "מסע דיג שכל מטרתו ותכליתו הנו ניסיון לפגוע פוליטית בנתבע, תוך שימוש לרעה בהליך שיפוטי". 

באשר לצ'קים על סך 150 אלף שקל שלא כובדו על שם הסיעה, מציין דינקין, כי צ'קים אלו הוצאו על מנת לשלם לספקים ועובדים של הרשימה. לדבריו ביקשו דרעי ואלקיים ממזכירת הרשימה שני צ'קים ע"ס 75 אלף שקל כל אחד והנתבע ניסה לפרוע את הצ'ק בצ'יינג ללא הצלחה בהעדר ערבים לו, "לאחר סירוב הצ'יינג', ביקש מר אלקיים מהמזכירה כי תמסור לידו את השיקים, כדי שינסה להחליפם בצ'יינג' אחר", בהמשך עדכן אותה כי הצליח בכך, אך השיב לידי הרשימה רק אחד משני הצ'קים וטען כי השני הושמד.  בהמשך הופקד אותו צ'ק בחשבון הסיעה וכאמור נדחה בהעדר כיסוי.
באשר לטענה בדבר תרומות לא חוקיות לחשבון הסיעה, דינקין מכחיש מכל וכל וטוען כי ההיפך הוא הנכון: "לנתבע התברר לאחר שקיבל את דוח משרד מבקר המדינה, כי מר אלקיים, מקורבו וברו של התובע, אשר היה פעיל מרכזי במטה הבחירות, העביר כספים מזומנים באמצעות בני משפחתו באופן לא חוקי ומתוך אינטרסים אישיים". דינקין מציין בנקודה זו את שמותיהם של אמו אחותו ובתו של אלקיים.

 

דודו אלקיים: "סטס לא עמד במילתו אלי"


בתגובה לדברים אמר דוד אלקיים ל'ערב ערב': "הודעתי שלא אגיש תצהיר בתביעה אבל אגיע למסור עדות אם אתבקש. אין בכוונתי להיגרר להשמצות. בנוגע לצ'קים, מאחר ובלב מערכת הבחירות לא היה כסף להמשיך את המערכה, ארנון וסטס ישבו בנוכחותי ובנוכחות אחרים, ואז נרשמו הצ'קים למועדי פירעון שלאחר הבחירות, הוא אמר לארנון שהוא רק צריך להחתים את מורשה החתימה עליהם, הוא השאיר אותם במטה לציפי המזכירה, אני וארנון ישבנו במטה בקומה שניה, לקחתי את הצ'קים מציפי והעברתי אותם לארנון, שהלך ופרט אותם והביא לסטס את הכסף וביקש שבתאריך המיועד הכסף יוחזר, כשהגיע מועד הפירעון של הצ'קים הוא לא הביא את הכסף, אחרי חודשיים ארנון הפקיד את הצ'קים. אני עבדתי על אמון עיוור עם סטס, צ'ק אחד לקחתי מארנון והחזרתי לסטס והצ'ק השני כבר נכנס למצב שכבר לא מחזירים צ'קים עד כמה שזכור לי, אמרתי לו טוב הוא לא יתצבע אותך על הצ'קים רק תחזיר את הכסף לארנון אבל לצערי הוא לא עמד במילתו אלי שישלם את הכסף לארנון. מעבר לזה כל מה שכתוב בכתב ההגנה ושקשור אלי מוכחש מכל וכל. ואני מעדיף לתת את התגובה לבית המשפט ועדותי תווה באסמכתאות ברורות שלא יהיה לאף אחד ספק." 
בנוגע לטענה לרישום בני משפחה כתורמים שלא כדין, אמר אלקיים:  "אם הוא איש ציבור ישר והגון והוא חשב שיש כאן עבירה היה עליו לגשת בזמן אמת ולהגיש על כך תלונה רשמית במשטרה. הסיפור האמיתי הוא שמאחר והוא נכנס למערכת הבחירות בלי כסף ופעל מתוך לחתץ, הוא פנה אלי מספר פעמים ואמר שעלולים לחזור לו צ'קים ויש לו כסף מזומן שמחייב הפקדה בבנק. מאחר והבנק היה סגור, לקחתי כרטיס של בנק פועלים ששייך לאמא שלי ודרכו הפקדתי את הכספים שהוא נתן לי לחשבון הסיעה, על מנת שלא יחזרו הצ'קים ואותו דבר עם הבת שלי. הכל נבע מתוך הרצון למנוע החזרה של צ'קים בחשבון והוא הבטיח לי כי ידווח על כך לרו"ח הסיעה". 


 

ההלוואה הנוספת ופרשת האוליגרך


בין יתר הטענות מפרט אדרי כי דינקין נטל הלוואה נוספת על סך 288 אלף שקל מאדם בשם איתמר לוי ולצורך כך חתם על הסכם הלוואה מסודר אצל עו"ד אפרים רהב, הלוואה זו, נטען, נרשמה כדין והושבה במועדה. דינקין אינו מכחיש אותה ואף מציין בכתב הגנתו כי עצם קיומה מעיד כי פעל באופן חוקי ומסודר בכל הנוגע להלוואות שנטל במהלך הקמפיין. 
אירוע אחר שמציין אדרי, נוגע לסיפור שסיפר לו לטענתו דינקין, לפיו הוא : "הסתבך עם אוליגרך רוסי שהלווה לו כספים בעבר והאחרון תבע אותו בבית המשפט באמצעות עו"ד מנזין, ובשל כך, בין היתר, הוא זקוק להלוואה דחופה על מנת לשלם את סכום התביעה, שאם לא כן עלול הדבר לפגוע בסיכוייו להבחר בבחירות.
בהמשך כתב התביעה טוען דרעי כי: "בדיעבד נודע לו כי אנשים נוספים הלוו כספם לנתבע והוא הונה אותם ולא השיב להם את כספם ו/או נו7תר חייב להם כספים. כמו כן נודע לתובע, כי הנתבע הונה גם את אותו "אוליגרך רוסי", אשר תבע אותו בבית המשפט. מסתבר שהנתבע ניהל עבורו פרויקט של בניית וילה בעיר אילת ורימה אותו בסכומים המשולמים לקבלנים, במאות אלפי שקלים, אשר שלשל לכיסו". דינקין לא התייחס לפרשה זו בכתב הגנתו.

 

תיקון והתנצלות

 

בגיליון 'ערב ערב' מהשבוע, פורסם בטעות כאילו חבר המועצה דובי כהן תבע את חברת המועצה לשעבר עו"ד לימור להב להשבת הלוואה בגובה 150,000 שקל - שעה שמי שתבעה היא להב את כהן, בטענה כי נטלה את ההלוואה מחבר, לאור הסכם פוליטי שלטענתה נכרת בינה ובין כהן משאיחדו כוחות ורצו ברשימה משותפת לבחירות המוניציפאליות ב-2013 ● כהן מכחיש. מערכת העיתון מתנצלת על הטעות שנעשתה בתום לב.


רוצים להיות מעודכנים 24/7? הצטרפו לקבוצת הווצאפ של חדשות ערב ערב באילת

חדשות אילת והערבה - יום יום באילת

תגובות

הוסף תגובה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה לתנאי השימוש

<