ביהמ''ש סירב לאפשר לפרויקט ''גני עדי'' באילת להירשם בטאבו בשל עבירות בניה חריגות

מאת: רותם נועם ● צילום: גוגל ● 5/11/2021 14:16 ● ערב ערב 3041
הסאגה הבלתי נגמרת של רישום פרויקט ''גני עדי'' בצופית עילית ממשיכה להסתבך ● לאחר שביהמ''ש קיבל את עמדתה של עיריית אילת ופסק כי לא ניתן לבצע רישום בטאבו של בניין בו מתקיימות חריגות בנייה חמורות ● הפתרון היחידי אותו אף ציין ביהמ''ש, הוא לאלץ את עיריית אילת לפעול משפטית כנגד עברייני הבנייה ולהביא להריסת החריגות ● אלא שלמרות שמדובר בעבירות בנות עשרות שנים, בעיריית אילת מעולם לא פעלו כנגד הדיירים ● כעת חשופה העירייה לתביעת רשלנות מצד הדיירים שלא חרגו, בשל חדלונה לפעול לאכיפת החוק על העבריינים
ביהמ''ש סירב לאפשר לפרויקט ''גני עדי'' באילת להירשם בטאבו בשל עבירות בניה חריגות
''נוכח דחיית העתירה מתגבר הצורך בפעילות אכיפה נמרצת ונחושה של עיריית אילת והוועדה המקומית שלה''. פרויקט גני עדי

בית המשפט לעניינים מינהליים בבאר שבע דחה השבוע עתירה של חברת טולוס בנין והשקעות בע"מ נגד הוועדה המקומית לתכנון ובנייה בעיריית אילת, רשות מקרקעי ישראל ו-24 דיירי פרויקט "גני עדי" בשכונת צופית עילית, שביקשה לחייב את עיריית אילת לבצע רישום של תשריט הנכס בוועדה מקומית - שלב הכרחי בדרך לרישום הבניין כ"בית משותף" בטאבו – וזאת מאחר שבמרבית מדירותיו מתקיימות עבירות בניה חמורות. ביהמ"ש הבהיר כי סירובה של הוועדה המקומית היה סביר לאור היקף חריגות הבניה בבניין. כתוצאה מכך יסבלו גם בעלי הדירות "הצדיקים", שלא חרגו, שכן בהעדר רישום בטאבו, ערך דירתם נפגע. הפתרון היחידי שמציע ביהמ"ש: אכיפה משפטית של עיריית אילת כנגד העבריינים והריסת החריגות בדרך להשבת הבניין למצבו המקורי.

 

10 מתוך 12 דירות בחריגה משמעותית


סיפורו של פרויקט "גני עדי" בשכונת צופית עילית הוא סיפורם של בניינים וותיקים רבים שנבנו לאורך השנים, לא נרשמו במינהל מקרקעי ישראל (כיום רמ"י), ועל כן לא הפכו ל"בתים משותפים" ובהתאמה זכויות בעלי הדירות בהן לא נרשמו בטאבו אלא נותרו רשומות אצל החברות המשכנות. כך קרה גם בפרויקט זה אותו בנתה חברת טולוס ב-1994. המדובר במבנה מדורג הכולל 12 דירות קוטג' הפונות לרחוב הנשר ולרחוב אילות.
בחברת טולוס פנו שוב ושוב לעיריית אילת וביקשו ממנה לבצע את רישום הבית כבית משותף על מנת שניתן יהיה לרושמו בטאבו ואולם בעירייה סרבו בטענה כי ב-10 מתוך 12 הדירות קיימות חריגות בנייה חמורות שאינן מאפשרות את רישום הבית כבית משותף. בטולוס טענו כי אין בכך על מנת למנוע את חתימת הוועדה על תשריט הבניין וכי לוועדה אפשרות להתנות את הרישום בהערות אזהרה על נכסיהם של העבריינים שחרגו. "רישום הבית המשותף יכול וצריך להיעשות בלא להתייחס לשאלת חריגות הבנייה. לעומת זאת במסגרת השלב השני, בו יבקשו רוכשי הדירות להירשם כבעלי הזכויות בדירות, ניתן להתנות את הרישום של רוכשי הדירות אשר בוצעו בהן חריגות בנייה, בהסדרת החריגות, בין על ידי הריסתן או על ידי תשלום בדיעבד", נטען בעתירה.   

 

מבט על הפרויקט מרחוב נשר

 

רמ"י תומכת בעמדת טולוס


אלא שבעיריית ראו את הנושא באופן שונה בתכלית. מאחר והמדובר בבניין שהוא "שעטנז של בניה פיראטית", הכולל מחסנים שניבנו ללא היתר והפכו עם השנים ליחידות דיור, דבר שלגישת העירייה מחמיר את דרגת העבירה.
בעוד שחברת טולוס טענה כי היא מצויה בין הפטיש לסדן בין דרישת רמ"י לבצע את הרישום מול סירוב העירייה לאפשרו, בעירייה טענו כי יש לברר קודם לכן גם מה אחריותה / חלקה ביחס לחריגות הבניה, האם היה בכוחה מבחינת מערכת היחסים החוזית עם הרוכשים לפעול ביחס אליהן לאחר שבוצעו, והאם רוכשי דירות שלא בוצעו הן עבירות בניה ידעו על עבירות הבניה בבניין במועד בו רכשו דירותיהם
רמ"י, המייצגת את עמדת המדינה בפרשה, ביקשה לאפשר את רישום הבית כמשותף, דבר שהיה מאפשר את רישומו בטאבו בכפוף להערות האזהרה, בהתאם לנוהל משרדי שגובש אצלה בנובמבר 2020, לפיו, אם נמצא כי הבית המשותף תואם את התכנון, אך יש בו חלקים שאינם מהותיים בהיקפם לבית, שחורגים מההיתר, כי אז תטה הוועדה המקומית לאפשר את רישום הבית כמשותף בכפוף להערות אזהרה ובמקום בו מדובר בחריגות ניכרות ובהיקף נרחב, כי א לא תאפשר זאת. ההכרעה איזה בית עומד מעל לרף ואיזה מתחתיו נותרת בידי הוועד המקומית, עם זאת ציין הצוות כי: "ראוי שרשויות מקומיות ימנעו את רישום הבית המשותף רק במקרים שבהם נתגלו עבירות בניה קיצוניות וחריגות". 

 

ביהמ"ש: על עיריית אילת לפעול לאכיפה


בדחותו את העתירה, קיבל השופט גד גדעון מבית המשפט לעניינים מינהליים בבאר שבע את עמדתה של עיריית אילת ולמעשה אישר את הנוהל שציטט רמ"י, אך קבע כי בהתאם לו, לא ניתן לקבוע כי קביעתה של הוועדה המקומית בעיריית אילת כי הנכס המדובר חרג חריגה מהותית שאינה מאפשרת את רישומו, הנה קביעה החורגת ממתחם הסבירות, וודאי שלא חריגה קיצונית, ולפיכך פסק כי היא אינה לוקה בפגם מנהלי העשוי להצדיק התערבות של ביהמ"ש. המשמעות הנה כי גם שני הדיירים תמי הלב שלא חרגו בדירותיהם, ישלמו את מחיר העבירות שביצעו שכניהם
עם זאת הוסיף השופט כי: "דווקא נוכח דחיית העתירה מתגבר הצורך בפעילות אכיפה נמרצת ונחושה של המשיבות (עיריית אילת והוועדה המקומית שלה – ר.נ), על מנת להסיר את עבירות הבניה, ולהתאים את הבניין לתכנון המאושר, באופן אשר יאפשר, בין היתר, את אישור הבית המשותף אשר צריך היה להתבצע זה מכבר." 
בנסיבות המקרה לא נפסקו לעותרת הוצאות.
עת"מ 525-09-20
 


רוצים להיות מעודכנים 24/7? הצטרפו לקבוצת הווצאפ של חדשות ערב ערב באילת

חדשות אילת והערבה - יום יום באילת

תגובות

הוסף תגובה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה לתנאי השימוש