היכון, הכן, בית ספר- הצצה אל שנת הלימודים החדשה

מאת: מירב לוי דיאמנט ● 6/10/2021 22:15 ● ערב ערב 3037
רגע אחרי שסיימו שנה מאתגרת ולגמרי בלתי רגילה, רגע אחרי שסיימו את בית הספר של החופש הגדול שזכה להצלחה רבה באילת, עולות עכשיו ההכנות לקראת שנת הלימודים הבאה שגם סביבה סימני השאלה גדולים ● זום, קפסולות, ובכלל מה יהיה? ● שלוש מנהלות בתי ספר יסודי בעיר איפשרו לנו הצצה אל השנה הקרובה ולא, הן ממש לא מודאגות מה יהיה כי כמו שהן מסבירות- המציאות ההזויה הכינה את כל הצוותים לכל תרחיש אפשרי
היכון, הכן, בית ספר- הצצה אל שנת הלימודים החדשה

 

מקשה יצא טוב


מי? לימור קטן, מנהלת בית ספר יעלים זו השנה החמישית
בית הספר- יעלים, בית הספר העל אזורי היחיד באילת. קיים מזה כ – 60 שנה. בית הספר היסודי השני בעיר. מונה 16 כתות מהן 2 כתות חינוך מיוחד. 400 תלמידים וכ- 50 אנשי צוות.

 

''היום אנחנו כבר הרבה יותר חכמים לומר מה כבר יכול להיות''. לימור קטן

 

כיצד היית מסכמת את השנה החולפת?
לימור: "זו הייתה שנה אחרת, לא סטנדרטית, ולמרות האתגר שהיה בה, כל אנשי החינוך באשר הם גילו את עצמם מחדש. אם לאורך כל השנים תמיד הייתה ביקורת כזו או אחרת על אנשי החינוך, בשנה הזו המציאות השתנתה וצוותי החינוך הפכו מוערכים יותר. אנשי החינוך גילו לא רק אכפתיות כלפי התלמידים, אלא גם ביחס להורים והמשפחות והקשר הפך למשמעותי מאוד. 
הדגש לא היה להתקדם לימודית אלא לדאוג לכך שהילדים ימצאו את מקומם. למרות שהיה ריחוק חברתי, גם אם התלמידים לא הגיעו פיזית לבית הספר דאגנו לראות אותם. אנחנו נכנסנו באמצעות הזום לבתים שלהם והם נכנסו לבתים שלנו. יאמר לזכות הרשויות באילת שבתי הספר בעיר עבדו שישה ימים בשבוע, לא כמו בשאר המדינה. באגף החינוך לא ויתרו והם לגמרי צדקו בגישה. עבדנו 24/7 והיינו מוכנים לתת כל מענה, לכל ילד. היו בשנה הלא פשוטה הזו הרבה דברים מרגשים והתחושה לאורך כל הדרך הייתה שאנחנו לא לבד. עבודה טובה מול העירייה ואגף החינוך הקנו לנו ביטחון וכל סיוע נדרש בשטח ".


עד כמה הייתם מוכנים למצב הזה?
"בכל בית ספר יש רכזת תקשוב שקיבלה עוד לפני הקורונה הכשרה מעמיקה כדי שבמצב חירום אפשר יהיה להמשיך ללמוד. במהלך השנה קודם תורגלו גם כמה וכמה פעמים אפשרויות של למידה במצבי חירום. הילדים גם הם כבר יודעים לעבוד עם מחשבים ולכן כשהגענו למצב החירום האמיתי היינו ערוכים לפי שכבות גיל ותכניות. אמנם התרגול הוא אף פעם לא כמו במציאות ועמדו בפנינו לא מעט אתגרים ועדיין צלחנו אותם. הצלחנו לארגן לכל ילד מחשב, או טאבלט, גם בבתים בהם היה מחשב אחד אבל היו כמה ילדים, דאגנו שלכל אחד תהיה הדרך הטובה והנוחה ללמוד. מסגר לסגר הבנו יותר, כמו שמכוונים גיטרה, ככה השתכללנו. שילבנו יותר ויותר משימות רגשיות וחברתיות כשהיה לנו מאוד חשוב לשים את הפרט במרכז ואני לגמרי חושבת שהצלחנו".

 

 

איך אתם נערכים לקראת שנת הלימודים הבאה שגם היא עדיין לא וודאית?
"מה כבר יכול להיות, סגר? אנחנו ערוכים. כל אנשי הצוות בבית הספר ערוכים ומוכנים לעשות את העבודה הנדרשת על פי ההחלטות שיתקבלו. היום אנחנו כבר הרבה יותר חכמים לומר מה כבר יכול להיות, אחרי שאת עובדת שנתיים במתכונת מאוד משתנה, שונה ואחרת. חווינו בתקופה הזו הרבה דברים לטוב ולרע אבל ידענו לשים את האצבע על הדברים הטובים. דווקא ילדים שהיו בבית הספר עם אתגרים חברתיים פתאום בלטו בזום ובכלל, במצבים כאלו הכל מתחיל ונגמר בקשר שבין המורה לתלמיד, ובמצב הזה זה היה משמעותי עוד יותר מהרגיל. בסוף השבוע שעבר רק סיימנו את בית הספר של החופש הגדול. ברמה עירונית המספרים עלו משמעותית וזה מוכיח את עצמו שהילדים אוהבים להגיע לבית הספר גם בחופש ונהנים בו".

איך מצמצמים את הפערים שנוצרו?
"משרד החינוך ישכיל אם יאמץ את מה שקרה בתקופת הקורונה. את מצפה שבתקופה כזו הפערים יהיו משמעותיים, אבל עשינו הכל על מנת שזה לא יקרה. לא סיימנו את שנת הלימודים לפני שעשינו מיפוי בית ספרי ובדקנו איפה כל אחד ואחת מהתלמידים נמצאים ברמה הלימודית. יש אולי מי שיופתעו לשמוע שאצלנו תלמידי כתות א' סיימו אפילו טובים מהרגיל. בתקופה המאתגרת הזו ניתנו לבית הספר משאבים רבים שבאו לביטוי בעיקר בכוח אדם. הקפסולות איפשרו למידה בקבוצות קטנות יותר כך שכל מורה הצליח להגיע טוב יותר לכל ילד וילדה. במשרד החינוך צריכים לקחת את הנתונים האלו לתשומת ליבם מעבר לזה, נתאים תכניות לימוד אישיות לכל תלמיד למקום בו הוא נמצא ברמה הלימודית ונקדם למידה דיפרנציאלית בה תותאם תכנית לימודים אישית לכל תלמיד בהתאם למקום בו הוא נמצא. כל אחד לפי הקצב שלו, כששוב, ברור שהעניין החברתי- ריגשי הוא המפתח. אם ילד פנוי וטוב לו- הוא ילמד. אנחנו ההורים חוששים מקצב הלמידה, אבל הילדים רוצים חברה. חשוב שכל הורה יאמין בילד שלו והאמונה הזו מקדמת את כל התהליכים".

על מה תשימו השנה דגש בבית הספר?
"אנחנו ממשיכים מהמקום בו עצרנו, הכוונה להמשיך לקדם תכניות לימודים שמתקיימות בבית הספר שלנו. לקחת צעד קדימה את המדעים, הטכנולוגיה- עבודה עם רובוטים, תכניות שהן ייחודיות לנו ונקדם את כל תחומי המצויינות במגוון נושאים ותחומים".



די לדבר על פערים


מי: אתי בניטה, מנהלת בית ספר היובל זו השנה השמינית.
בית הספר היובל קיים עיר מזה 22 שנים, לומדים בו 420 תלמידים ומלמדים בו כ- 60 אנשי צוות, כולל סייעות.

 

''אני למדתי עליהם והם למדו על עצמם שמילת המפתח במצבים כאלו היא גמישות''. בניטה


כשאני שואלת את אתי איזו מן השנה הייתה עבורה כמנהלת שנת הלימודים החולפת, היא ממהרת לציין: "הנטייה לומר שזו הייתה שנה קשה, מאתגרת ומורכבת וזה לגמרי נכון, אבל היו בה גם לא מעט דברים טובים ואני וגם הצוות שלי, מעדיפים להסתכל דווקא על הדברים הטובים שזימנה השנה הלא רגילה שחלפה. היה לנו כאנשי חינוך חיבור מאוד משמעותי לקהילה, דווקא בשנה הזו. זכינו להיכנס באמצעות הזום לבתים של הילדים וההורים נכנסו לשיעורים שלנו. 
הקהילה זכתה לראות את המקצועיות ואת המסירות של הצוות בעבודה שעשינו ללא לאות סביב לשעון. סגר או לא סגר, אנחנו היינו שם בשביל התלמידים ולא פעם גם בשביל ההורים וקיבלנו הרבה פידבקים מההורים. השנה הזו פתחה עבורנו המון אפיקי מחשבה חדשים, האילוצים הנוקשים מולם נדרשנו להתמודד הוכיחו לנו שאפשר גם אחרת ואפשר לגוון שיטות הוראה. הקפסולות איפשרו לנו להגיע ליותר ילדים באופן פרטני. בשנה אחת עשינו 7-8 מערכות חדשות וזה מטורף. בכל פעם הגענו עד מה שנדמה היה לנו שזה הקצה אבל למדנו שאין דבר כזה קצה ואפשר להגיע עוד ועוד למחוזות רחוקים".

מה למדת בתקופה הזו על הצוות שלך?
"אני למדתי עליהם והם למדו על עצמם שמילת המפתח במצבים כאלו היא גמישות. אם ברגיל אנחנו מחפשים יצירתיות ומחשבה, עד שהמצב הזה לא הגיע אלינו לא הבנו עד כמה אנחנו יכולים יותר. לא פחות חשוב היה ללמוד על הרשות שהיא תמיד לצידנו. אסור לאף אחד לשכוח שהיינו העיר אולי היחדיה בארץ בה הלימודים התקיימו 6 ימים בשבוע באופן מלא ומסודר. קיבלנו מהרשות את מלא הגיבוי והעזרה בתקופה הזדו ועל כך מגיע שאפו גדול".

מה תיקחו אתכם מהשנה החולפת?
"האימרה שלנו היום היא שלא חוזרים למה שהיה קודם. המטרה שלנו היא לבחון איך אנחנו ממשיכים לקדם את הלמידה ההיברידית שמשלבת את הלמידה מול מסכים עם הלמידה הפרונטלית. בזכות המחשבים והלפטופים שדאגנו שיהיו לכל ילד וילדה בבית הספר, יכולנו להגיע לכל תלמיד ברמה המתאימה לו. סדר היום בבית הספר גם הוא עבר מבחינתנו שינוי. עשינו שינוי במודל ההפסקות, כדי שלא כל התלמידים ייצאו יחד להפסקה, ממש כמו שהיציאה חזרה הביתה לא נעשתה במאסה אחת אלא על פי קפסולות ואת אלו המשכנו עד ליום האחרון כשהכוונה להמשיך עם זה הלאה. פתאום אין את הריצה המטורפת לשער בסיום יום הלימודים אלא יציאה רגועה, ההפסקות מאוד מרווחות ומאווררות מה שצמצם מאוד את ההיתקלויות בין התלמידים ואנחנו לגמרי מתכוונים לקחת חלק מהדברים האלו גם הלאה".

עד כמה הקשר בין התלמידים למחנכות התחזק בתקופה הזו?
"הקשר התחזק מאוד ברמה האישית ולמעשה עשה שינוי גדול. כל המערכת מאוד רצתה ועדיין רוצה לגעת בכל ילד וילד, החלקים הנפשיים והרגשיים ושמנו על זה דגש כשבשנה הבאה נשים על זה דגש עוד יותר חזק. כשלילד טוב ובטוח הוא פנוי יותר ללמידה ובכל זה הקשר בין המורה לתלמיד תופס פיקוד".

 

 

עד כמה אתם מוכנים כיום אל הלא נודע בתחילת השנה הקרובה?
אתי צוחקת: "עברנו סטאג' בשנה הקודמת. עשו לנו אימון בניהול בתקופת חירום והתחשוה היום היא שאנחנו מוכנים לכל תרחיש שיגיע, כי למעשה הוכחנו שאנחנו יכולים להתמודד בהצלחה בכל מצב, להרגיע את כולם ולתת פתרונות טובים".

איך מצמצמים עכשיו את הפערים שנוצרו?
"בבית ספר יסודי המונח 'צמצום פערים' הוא מאוד מלחיץ ולטעמי גם מיותר. זה בעצם להמשיך מאותה נקודה, אין כאן מה לצמצם. את היסודות שמקבלים בבית הספר היסודי לומדים לאורך שש שנים וכל הזמן מתאמנים על זה. אני לא חושבת שיש כאן משהו שלא ניתן לגשר עליו והאימרה הזו סתם מלחיצה את ההורים. יש ילדים שהזומים דווקא עשו להם טוב. הרבה ילדים עם בעיות קשב וריכוז הצליחו יותר כשהם ישבו בשקט בחדר שלהם ולא היו סביבם התעסקויות וקולות רקע של חברים. אפשר לראות בכל דבר את הרע ואת הטוב, אני אופטימית מטבעי ותמיד מעדיפה לראות את הטוב ואני אומרת- פרופורציות רבותיי, עם כל הכבוד זה עדיין בית ספר יסודי וצמצומי פערים מתקיימים בו באופן טבעי כל הזמן".


 

"לא ויתרנו על אף ילד"


מי? מולי ניר, מנהלת בית הספר זו השנה הרביעית
בית הספר אלמוג - שהוא בית הספר היסודי הראשון בעיר - קיים בעיר מאז שנות ה– 50. לומדים בו כ– 320 תלמידים ופועלים בו כ- 50 אנשי צוות כולל סייעות.

 

''זה בכלל לא ברור מאליו שעבדנו שישה בימים בשבוע בתכנית מלאה. בשום עיר לא היה את מה שהיה לנו כאן''. ניר


כשאני שואלת את מולי איך היא הייתה מגדירה את השנה החולפת היא צוחקת: "מה עוד לא נאמר על השנה הזו? החל מ'שנה לא פשוטה', 'הפכפכה', 'מאתגרת'. לי באופן אישי זו השנה היתה מוצלחת מאוד. ברמת הפיתוח האישי והמקצועי גיליתי שאני וכל הצוות שלי מאוד סתגלתנים. המצב החדש שנכפה עלינו, ניער את כולנו לכל הכיוונים וחיפשנו מה טוב בזה כי הרי לא יכולנו לשבת ולמרוט את השערות. 
למדנו בעיקר להיות יצירתיים, למצוא פתרונות, ובעיקר, לשמור על כל ילד ולתת מענה. זו הייתה שנה של חגיגה מטורפת סביב האתגר להכניס את כל המורים ללמידה מסוג אחר. זה אמנם לא היה פשוט אבל עבד מצוין וכולם יישרו קו עם המצב הנתון ועם הטכנולוגיה הנדרשת".


עד כמה הקשר עם התלמידים התחזק דווקא בשנה הזו?
"הקשר עם כל תלמיד ותלמיד היה הדבר המרכזי והחשוב ביותר בשנה החולפת. לא ויתרנו על אף ילד. צוות המורים כולו היה מגויס למטרה. ילד שלא התחבר ללמידה קיבל מיד טלפון ותחושת השייכות והאכפתיות התחזקו. אם למישהו הייתה בעיה להתחבר, בעיה עם האינטרנט, או המערכת, מיד היה מגיע איש צוות לעזור. בנינו מנגנון לניטור ומעקב מי לומד ולמי קשה, ובמה. פתחנו לילדים קבוצות חברתיות בהן הם יכלו לדבר ולשמור על קשר, כמובן תחת פיקוחנו. היו ילדים שפרחו בזום והיו כאלו שלא התחברו לזה בכלל, אז דאגנו לשיעורים פרטניים עם קבוצות קטנות".

מה אתם לוקחים איתכם הלאה מהשנה הזו?
"אני ישובת עכשיו שעות בבית הספר עם הצוות המוביל שלי, כדי לבדוק איך אנחנו מכניסים את כל הדברים הטובים שלקחנו בשנה הזו למערכת הרגילה. את השיעורים הקצרים יותר שנפלו בדיוק על יכולת הקשב של הילדים, את קבוצות הלמידה הקטנות יותר. התקופה הזו פתחה לנו הרבה ערוצם נוספים להגיע לילדים והכי חשוב- המעורבות של ההורים בלמידה. היו הורים שהתערבו עם שאלות אגב למידה בזום והיו שם כשהם סוף סוף למדו מקרוב להעריך את העבודה הקשה של המורים".

 

 

איך מתכוננים לשנה הבאה?
"עדיין לא יצאו הנחיות ברורות אבל אנחנו סתגלנים. אנחנו בונים תכנית בסיסית וממנה יש לנו כמה וכמה תכניות מגירה לכל צורך. אנחנו חייבים להיות ערוכים לכל תרחיש. אמנם כרגע אין לנו מושג מה יהיה, אבל עם הניסיון שצברנו בשנה הקודמת אנחנו לא מודאגים ויודעים שעם הכל אפשר להסתדר. למדנו שלכל אתגר יש פתרונות. עמדו בפנינו שתי אפשרויות- לשבת ומרוט שערות או לעשות את הכי טוב שאפשר ובזה בחרנו. זו מציאות אחרת, דינאמית ואנחנו לגמרי לא נפתח את השנה הקרובה בידיעה שככה יהיה עד הסוף כי אי אפשר לדעת כלום. 
כשהצוות שלך איתך ומוכן לכל תרחיש, הכל טוב, אחרי הכל זו עבודת צוות. בהזדמנות זו חשוב להדגיש כי העבודה של כל הצוותים ביחד במהלך הקורונה היא שחיזקה אותנו. לתכנית עירונית יש הרבה כוח. דברים עבדו מצוין ולכל בעיה שהיתה קיבלנו מענה מידי וזה היה מדהים והפידבק מגיע לרשות ולפיקוח. זה בכלל לא ברור מאליו שעבדנו שישה בימים בשבוע בתכנית מלאה. בשום עיר לא היה את מה שהיה לנו כאן".

איך מצמצמים את הפערים שנוצרו?
"אני לא מוטרדת מפערים לימודיים, יותר הייתי מוטרדת מהמצב החברתי והרגשי של התלמידים, אבל לשמחתי הם ממש חיכו לחזור לבית הספר. נעבוד על פי מודל של עבודה דיפרנציאלית, על פי היכולת והקצב של כל תלמיד, על מנת שכולם בסופו של דבר יישרו קו, כשהיעדים שלנו מאוד ברורים. בתקופה הזו נוצרו בבית הספר דברים מאוד חיוביים שאנחנו בודקים עכשיו איך אפשר לשמר אותם הלאה, ככה לדוגמה בגלל הצורך בריחוק חברתי כל כתה קיבלה אזור משלה בהפסקה, פתאום את שומעת שיח של ילדים ומשחקים שאפשר לשחק גם בלי אביזרים. גם בזום הבנו שהכי טוב זה ללמד בקבוצות קטנות ולא לאורך זמן, אלא יותר לטובת תרגול. ואם עשינו את זה בזום וזה הצליח, אז מדוע לא לעשות זאת גם ברגיל? אמנם זה נורא מפחיד בהתחלה לשחרר את המוכר והידוע, אבל הנה זה קורה וזה דווקא טוב. אמנם לא הייתי רוצה לחזור על התקופה הזו מבחינת הלחץ שהיה והצורך להפריד בין הילדים שלא יכלו להתחזק, זו הייתה לגמרי שנה מלחיצה מעצם כך שלא ידענו מה עוד מחכה לנו, אבל אם מסתכלים אחורנית אפשר לגמרי לומר שיצא לא מעט טוב".

על מה תשימו דגש בשנה הקרובה?
"על פיתוח מיומנויות של לימוד עצמאי. הרבה חקר וקידום מצוינות. הרבה שנים שמנו דגש על צמצום פערים אבל הגיע זמן לקדם את קבוצות המצוינות, כמה שיותר ילדים יכנסו לקבוצות האלו ויקדמו את עצמם, הם ימשכו את כל השאר אחריהם וכמובן להמשיך לתת דגש על תכנית הדגל של בית הספר שלנו- תכנית המורשת שעוסקת בלמידת המורשת של בית הספר, העיר והארץ בכלל ושותפים בה פנסיונרים של בית הספר. נקווה שהשנה נוכל להרים את דגל המורשת שלנו הכי גבוה שפשר

מה את מאחלת לבית הספר בשנה הקרובה?
"שנתפתח ונצמח ונמשיך להיות עצמאים. שנצליח להביא את הילדים להיות יותר לומדים עצמאים ופחות תלויים בהורים. שנמשיך להיות קהילה לומדת, מתפתחת ועצמאית, שנדע להמשיך ליזום ולא נפסיק לצאת מהקופסה- שם טמונה הצלחתנו. אנחנו מתכוננים לשנה הבאה בצורה מטורפת ונהייה מוכנים עם אפס תקלות".


רוצים להיות מעודכנים 24/7? הצטרפו לקבוצת הווצאפ של חדשות ערב ערב באילת

חדשות אילת והערבה - יום יום באילת

תגובות

הוסף תגובה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה לתנאי השימוש