יוזמה ירוקה: להעביר את מסוף הגבול טאבה למעבר 'עין נטפים'

מאת: מירב לוי דיאמנט ● 1/10/2021 12:42 ● ערב ערב 3036
27 שנה אחרי שנגנזה ולא זכתה לעידוד מצידו של ראש העירייה הקודם, מאיר יצחק הלוי, קוראים גורמים ירוקים בראשותו של פעיל הסביבה מורי חן, להחזיר לאלתר את תכניתו של האדריכל אורי שטרית, להעביר את מסוף גבול טאבה למעבר עין נטפים ● ''בדרך זו תשוחרר רצועת החוף הנושקת למסוף, הפקקים וזיהום האוויר בקרבת הגבול ייעלמו ואילת לא תהיה עוד עיר מעבר לעוברים לסיני'', אומר השבוע מורי חן שעדיין ממתין לפגישה בנושא עם ראש העירייה החדש אלי לנקרי ● גבי קדוש, ראש העירייה שבזמנו כבר הוכנה התכנית מבהיר: ''לא צריך לחפש תכניות מחוץ לעיר אלא לשפר את מצב הניהול הקיים”
יוזמה ירוקה: להעביר את מסוף הגבול טאבה למעבר 'עין נטפים'
כבר לפני 26 שנה נקבע כי המסוף יצור צוואר בקבוק ויפגע בשונית האלמוגים. התור במסוף טאבה בחגי תשרי השנה ● צילום: מורי חן

בכל חג מחדש חוזרות על עצמן התמונות של תורי הענק והפקקים בואכה מסוף טאבה. אם לא די בעובדה שמדובר בזיהום אוויר ובצפיפות שגורעת מהעיר את פיסת החוף הסמוכה, הרי שמזה שנים הפכה העיר אילת לעיר מעבר לעוברים לסיני ועדיין לא דיברנו על מאות כלי הרכב של אותם עוברים לסיני שמפוזרים ברחבי העיר על תקן שמירת רכבים. בימים אלו, כשבעיית החניות באילת מחמירה והקריאה למצוא פתרון לצוואר הבקבוק הבלתי נסבל בסמוך למסוף טאבה שוב עולה על סדר היום, שבה ועולה הקריאה מצדם של גורמים ירוקים בעיר, בראשותו של איש איכות הסביבה מורי חן, לשלוף את תכניתו הוותיקה של האדריכל אורי שטרית, שהציע עוד בשנת 1994 בתכנית המתאר אילות אילת עליה היה חתום בימים בהם היה גבי קדוש ראש העירייה, להעתיק את מסוף גבול טאבה (בגין) במעבר עין נטפים הנמצא במעלה אילת. "מדובר כיום במעבר גבול שממוקם בנקודה צרה שלא מאפשרת את הרחבתו של המסוף", מזכיר חן ומציין שבהעדר תשתיות מתאימות באזור, לא ניתן להרחיב את נקודת המעבר הצרה שיוצרת צוואר בקבוק במקום ולא ניתן למצוא פיתרון הולם למאות ואלפי הרכבים של החוצים לסיני בהעדר מקום ליצירת רחבת חנייה ענקית לרכבים, שבסופו של יום מושארים ברחבי אילת ומקשים עוד יותר על בעיית החניות הקיימת בעיר".

 

 

 

מה שהיה טוב אז, טוב גם היום


בתכנית המתאר אילת- אילות משנת 1994 שלא יושמה, עוסק שטרית בסוגיית מסוף טאבה שכבר אז היוותה בעיה בנוף הסביבתי ומציע להשתמש במעבר עין נטפים במעלה אילת כמעבר ראשי בין ישראל למצרים. "כך יתאפשר השימוש במעבר טאבה כמעבר מבוקר ומוגבל", כותב שטרית בתכניתו. "פיתרון זה יקטין את הלחץ הנוכחי על רצועת החוף הדרומית, יצמצם את הפגיעה בסביבה (זיהום אוויר הנגרם על ידי המכוניות) ויסיט מתוך העיר אילת את התנועה הבינלאומית העוברת. כך תתאפשר הרחבה של מעבר הגבול עם מצרים באם הדבר יידרש בעקבות גידול בתנועה הבינלאומית." 
"מעבר עין נטפים נמצא על כביש 12 המוביל לבסיס עובדה, מרחק של כ- 15 דקות מהעיר אילת", מזכיר שטרית בתכניתו. "מהמקום נמשך כביש החוצה את הגבול לכיוון שדה התעופה שבבקעת הירח, משם יורד כביש לחוף סיני מרחק של כ – 15 דקות נסיעה. סביב המיקום המוצע שטחים נרחבים שיכולים לשמש עתודות קרקע לצורכי שימוש ופיתוח למתקני המסוף. כל אלו, בהעדר מקום אחר, יחנו את רכביהם בקרבתו", מציע שטרית בתכניתו, ומזכיר, כי מסוף הגבול במקומו הנוכחי, אז כמו היום "לא יאפשר במקביל מעבר של כמויות עולות של תיירים יחד עם משאיות וסחורות". 

 

המעבר כ"גשר למדינות האזור"


כבר אז השכיל שטרית לקבוע כי: "המסוף יהווה צוואר בקבוק לתעבורה ומטרד סביבתי לאתרי התיירות הייחודיים. יש גם סכנה מוחשית בפגיעה בשונית האלמוגים". כבר אז, 26 שני ם אחורנית, ציין שטרית את בעיית הרכבים של החוצים לסיני שמושארים ברחבי העיר אילת ויוצרים מפגע שמפריע לתושבים. 
את הרעיון שלו להעתקת מסוף טאבה למעבר עין נטפים מגבה אדריכל שטרית גם באפשרות שביום מן הימים ישתפרו יחסי המדינות בסביבה עם ישראל, או אז, יהפוך המעבר "גשר למדינות האזור", הוא כותב. "מיקומו הגיאוגרפי של החבל על גבול ירדן וסיני ובקרבה יחסית לערב הסעודית ולמדינות המפרץ, מקנה לו מעמד טבעי של 'גשר' בין ישראל ומדינות האזור. בימי שלום בין ישראל לירדן ומצרים טמון פוטנציאל לשיתוף פעולה בתחומי הכלכלה והתשתיות". 
עוד בתכניתו מקדיש האדריכל שטרית פרק בנושא מערך התנועה- כבישים ורכבות, ומסביר כיצד מיקומו של מעבר מסוף טאבה במעבר עין נטפים יכול לקדם כביש שיהווה גשר תחבורתי בין מדינות הסביבה לא רק לכלי רכב רגילים אלא גם לרכבות".

 

"בימי יצחק הלוי זה נתקל בדלתיים סגורות"


על פי התכניות דאז ניתן היה לבצע את הדברים תוך חמש שנים מיום אישור התכניות אלא שהתכנית לא חזרה לוועדה המחוזית ולמעשה כל תכנית המתאר אילות אילות שהונחה על שולחנה של המועצה המקומית נגנזה ולא קודמה. 9 שנים לאחר הוצאת התכנית, רגע לפני שיצאו לדרך עבודות הרחבת מסוף גבול טאבה במקומו הנוכחי, שלפו אותה מהארכיון חברי הנהלת הוועד האילתי לתכנון בר קיימא שעל חברי הנהלתה נמנו אז בין השאר פרופסור מוקי שפיגל, פרופסור אריק דיאמנט ופעיל איכות הסביבה מורי חן, שקראו כבר אז לשר האוצר, שר התשתיות, הוועדה המחוזית וכל הגורמים שהיו קשורים לעבודות במסוף, לעצור לרגע ולבחון מחדש את האפשרות המוצעת, אלא שגם אז לטענת מורי חן שום גורם לא ממש התייחס ברצינות לתכניות שיכולות היו, באם היו יוצאות כבר אז לפועל, לסיים את הסאגה של מסוף גבול טאבה על הבעיות שהוא יוצר מאז ועד היום לעיר אילת. 
"בתקופת כהונתו של מאיר יצחק הלוי כראש העירייה ניסינו להעביר את התכנית בעידוד החברה להגנת הטבע, רשות שמורות הטבע והמשרד לאיכות הסביבה", אומר חן, "אבל זה נתקל בדלתיים סגורות", הוא אומר ומבהיר כי במרוצת השנים החולפות לא ויתר על הרעיון ואף התכתב לפרקים עם משרד התחבורה בנושא, אבל גם התכתבות זו לא הולידה דבר.

 

המצב החמיר עם השנים


מה גרם לך עכשיו לקום ולהעלות שוב את הרעיון? אני תוהה ומורי מסביר: "המצב במסוף גבול טאבה לא רק שלא משתפר אלא מחמיר. היום יותר מתמיד כשכמויות החוצים לסיני רק הולכות וגדלות וצוואר הבקבוק בנקודה הדרומית של המדינה מחמיר, כמו גם ההתמודדות של התושבים מול כלי הרכב החונים ברחבי העיר הופכת למטרד לכל דבר, אין ספק שאם מישהו רק יתן מספיק תשומת לב לתכנית שקיימת הלכה למעשה, הוא יבין שיש פיתרון לבעיה. 
מספיק לראות את התמונות של אנשים שממתינים בתור לחצות את הגבול שעומדים כמו עדר פרות זה הרי לא נורמלי. אני מאמין שזה הפיתרון שצריך להיות. העברת מסוף הגבול ממקומו היום למעבר עין נטפים ישחרר את כל הקטע הדרומי של אילת ויקל על עומסי התנועה בתוך העיר של אנשים שאין להם כל כוונה להישאר באילת, אלא רואים בה עיר מעבר בלבד על כל המשתמע מכך. עם כל הכבוד לנו כעיר לא יוצא כלום מזה שאנחנו משמשים עבורם עיר מעבר, אלא רק לקשיים ואי נוחות. 
תתארי לעצמך שאנשים שמבקשים לעבור לסיני יגיעו לעיר דרך כביש 12, אחרי הר יואש יפנו לכיוון מעבר עין נטפים שם ימוקם מעבר הגבול החדש. יהיו שם שטחים עצומים לחניות והם כלל לא יצטרכו להגיע לאילת ובטח שלא יחנו בה את רכביהם. כולי תקווה שראש העיר הנבחר ימצא לנכון להיפגש איתי ולשמוע את האפשרות הזו ולהרים את הכפפה. אמנם 27 שנים עברו מאז נולדה התכנית בראשו של מי שהיום אתה כבר יכול להבין שהיה אדריכל תכנוני ענק, ואולם שום דבר עדיין לא מאוחר מדי. צריך רצון, חזון והבנה".

 

גבי קדוש: "אילת צריכה ניהול"


אם תשאלו את ראש העירייה בעבר גבי קדוש, שבזמנו הונחה על שולחן העירייה התכנית להעתקת מסוף גבול טאבה למעבר עין נטפים הוא לא ימהר לומר שמדובר בתכנית מושלמת, אחרי הכל מבחינתו אילת צריכה את המעבר הזה של החוצים לסיני בשטחה, "גם אם זה אומר שהם עוצרים בעיר לארוחת צהריים או קונים דברים בפיצוציה", מסביר קדוש את החשיבות בהיותה של אילת עיר מעבר. קדוש מספר כי בימיו כבר נמצא פיתרון לבעיית החנייה בסמוך למעבר טאבה, אלא שבהעדר תקציבי ממשלה שום דבר לא קרה עם היוזמה. "היוזמה הכי נכונה היא לא להוציא את המעבר משטחה של אילת אלא לפתור את בעיית החנייה במקום. בזמני הכל כבר היה מוכשר לכך שיקום מתחם חניה ענק בוואדי הסמוך למלון הנסיכה. אפילו הירוקים לא התנגדו. מדובר בשטח ענק שיכול לתת מענה לבעיית החנייה הגדולה במעבר. הנסיכה אמנם התנגדה אז כי במלון ביקשו לקיים אירועים בוואדי כמו שהיה הלכה למעשה, אבל אילו רשות שדות התעופה היו מקדמים את הפרויקט אז, הכל היום היה נראה אחרת. הכל היה מוכן אבל הרשות לא קיבלה את התיקצוב הנדרש מהמשרדים הממשלתיים והכל נתקע. הרעיון עדיין קיים, גם התכניות. כל מה שצריך עכשיו זה ללחוץ במקומות הנכונים על מנת לקדם את התקציבים הממשלתיים. הממשלה חייבת להבין שמדובר בבעייה ולקדם את החלופה האפשרית. היום גם אין את מלון הנסיכה, כך שאין מי שיתנגד והדרך לפיתרון סלולה. לצד כל אלו הבעיה הגדולה היום של אילת היא שבהעדר ניהול שום יוזמה לא תצא לפועל ולצערי היום אילת לא מנוהלת".

פנינו לקבלת עמדת עיריית אילת בנושא אך זו מצויה השבוע בחופשת חג סוכות.


רוצים להיות מעודכנים 24/7? הצטרפו לקבוצת הווצאפ של חדשות ערב ערב באילת

חדשות אילת והערבה - יום יום באילת

תגובות

הוסף תגובה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה לתנאי השימוש